דברים שמסר עורך "ישראל היום", עמוס רגב, בתצהיר שהוגש במסגרת הליך משפטי, מעלים סימני שאלה בנוגע לאופן בו החליט על פיטוריהם המתוקשרים של שני עיתונאים. בחינמון הנפוץ ואפוף החשאיות נאלצו בשנתיים האחרונות לחשוף פרטים על ההתנהלות הפנימית בעקבות שתי תביעות נפרדות שהגישו שני העובדים. הללו פוטרו לאחר שבאתר "הארץ" פורסמו דברים שאמר רגב בסרטון מעורר מבוכה, שבו תועד נושא נאום בפני עובדי המערכת.

בתצהיר שהגיש רגב במסגרת תביעתו של אחד העובדים, כתב הספורט עמית לוינטל, מתאר העורך הראשי כיצד הגיע למסקנה שלוינטל הוא אחד האחראים להדלפה ל"הארץ". לפחות במקרה אחד מצהיר רגב מידע שלכאורה אינו נכון.

האירוע שבמהלכו נשא רגב את נאומו התקיים בתחילת חודש דצמבר 2014. רכזת הכתבים של "ישראל היום", שחר כהן, חגגה את יום הולדתה בדסק – והעורך הראשי מצא לנכון לנצל את ההזדמנות כדי לחלוק לה מחמאות וגם להביע דעתו בענייני השעה. שלושה ימים לאחר מכן צצו דבריו של רגב באתר "הארץ", בבלוג של אורי משגב – פרסום שהזניק אותו ואת בכירי "ישראל היום" למסע ציד בתוככי העיתון.

"יובהר כי מבחינת העיתון, כל הדלפה של חומר מהמערכת, ומקל וחומר לגוף תקשורת מתחרה בעל אינטרסים מנוגדים, עלולה לפגוע בפעילותו של העיתון", חזר רגב בתצהירו על דברים שנכתבו בכתב ההגנה, שהוגש לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

"כל הדברים הנאמרים במסגרת מערכת העיתון, לרבות דברי עורך העיתון לעובדי העיתון, ללא קשר להקשרם ולמועד שבו נאמרו, הינם מידע פנימי של העיתון אשר חל איסור על הפצתו אל מחוץ לעיתון. עצם פרסום אותו אירוע פנימי והדברים שנאמרו במסגרתו עוררו חשש כי קיים גורם בעיתון אשר מדליף מידע פנימי אל מחוץ לעיתון, בניגוד לאמור ולנהלי העיתון". לפיכך, הסביר רגב, הוחלט לפתוח בבדיקה פנימית בניהולו של קצין הביטחון של "ישראל היום", אמיר סופר.

בהמשך התצהיר, בחלק המבוסס על מידע שמסר לרגב קצין הביטחון, מציין העורך הראשי כי הנאום שנשא תועד בווידיאו על-ידי "אחד מעובדי העיתון" (העורך משמיט את שמו של אותו עובד, העורך בדסק החוץ אלי לאון) ו"הופץ לאחר מכן".

ב"ישראל היום" מודעים לכך שלאון שיתף את הסרטון באמצעות חשבון הפייסבוק שלו, וכך גם כהן. ב"ישראל היום" לא יודעים כמה אנשים בדיוק נחשפו לסרטון – אך ממסמך שהגיש העיתון במסגרת תביעתה של כהן עולה כי לפחות חמישה עובדים החזיקו בו: לאון, שצילם את הסרטון; כהן, שקיבלה אותו מלאון; לוינטל, שקיבל אותו מכהן; עורך מדור הספורט עודד שלו והמפיק אבישי שפיצברג, שגם הם קיבלו את הסרטון מכהן.

במסגרת תביעתה הצהירה רכזת הכתבים כי לא העבירה את הסרטון למשגב, אך מסרה שהעבירה אותו לאחיה הגדול וליוסי זילברמן, כתב חדשות ערוץ 2 לשעבר. לוינטל מכחיש גם הוא כי העביר את הסרטון למשגב, ומצהיר כי לא העביר אותו לאיש.

עמית לוינטל בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, 28.10.15 (צילום: איתמר ב"ז)

לפי אחד מדיווחיו של משגב, שהמשיך בסיקור תגובות העיתון לפרסום הסרטון, ב"ישראל היום" גיבשו "רשימה" של עובדים שאמורים היו לעבור בדיקת פוליגרף שבאמצעותה יתגלה אם הם האחראים להדלפה. ואולם, אף שלפחות חמישה מעובדי "ישראל היום" נחשפו לסרטון באופן שאיפשר להם לשתף אותו בקלות עם אנשי הקשר המקוונים שלהם – מתצהיר שהגיש קצין הביטחון של העיתון לבית-הדין עולה כי שני עובדים בלבד עברו בפועל את הבדיקה, שמהימנותה שנויה במחלוקת: שחר כהן ועמית לוינטל.

כהן ולוינטל זומנו למכון פוליגרף בתל-אביב באותו יום, 16.12.14: ראשונה נכנסה רכזת הכתבים, ואחריה נכנס כתב הספורט. לאחר תום שתי הבדיקות, כך נראה, בוטלו זימוניהם של כל שאר העובדים. "רק התובע [לוינטל] והעובדת [כהן] זומנו לבדיקת פוליגרף", כתב קצין הביטחון בתצהירו. מקץ 19 יום, ולאחר שנערכו לכל אחד מהם שיחות שימוע, נמסר להם על פיטוריהם.

נציגי "ישראל היום", שהגישו את תצהיריהם כמענה לתביעתו של לוינטל, אינם מסבירים מדוע הוחלט לבטל את זימונם של שאר העובדים למכון הפוליגרף. הם גם אינם מסבירים מדוע הוחלט לפטר את השניים חרף המסקנות השונות שאליהן הגיעה מפעילת הפוליגרף (לטענתה, מבדיקתה של כהן לא ניתן היה להגיע ל"ממצא החלטי" בנוגע למהימנות תשובותיה, ואילו לוינטל נמצא "דובר שקר").

"הדבר המטריד העיקרי בעניין הפוליגרף היה עצם הדלפת השאלות מיד לאחר הבדיקה למר משגב", כתבו רגב ופליישמן-סטולר בתצהיריהם. לטענתם, העובדה שביום שבו נערכו שתי בדיקות הפוליגרף פירסם משגב פוסט חדש ובו פרטים על ההליך מוכיחה כי לוינטל הדליף לו מידע בנושא.

איילת פליישמן-סטולרו, מנהלת משאבי האנוש לשעבר של העיתון "ישראל היום" (צילום: איתמר ב"ז)

לפי דו"ח בדיקת הפוליגרף ולפי תצהיריהם של רגב, סופר ופליישמן-סטולרו – לוינטל נשאל רק שתי שאלות רלבנטיות לפרשה. לטענתם, בפוסט שפרסם משגב "שעה קלה" לאחר סיום הבדיקה "צוטטו השאלות המדויקות אותן נשאל התובע במסגרת הבדיקה".

לכאורה, קביעתם אינה מדויקת. אחת משתי השאלות שכביכול נשאל לוינטל ("האם העברת בדרך כלשהי לאורי משגב את דבריו של עמוס רגב שנאמרו ביומולדת של שחר כהן", לפי דו"ח הבדיקה) מופיעה אצל משגב בנוסח אחר, צר יותר: "האם העברת לאורי משגב את הסרטון ממסיבת היומולדת". לוינטל השיב בשלילה לשאלה זו, כמו גם לשאלה האם בא במגע עם משגב בשבוע שקדם לבדיקה. לדברי בודקת הפוליגרף, לפני הבדיקה הצהיר באוזניה לוינטל כי מעולם לא דיבר, פגש או התכתב עם משגב. מלבד הפער בין הנוסחים, מהשוואת דיווחו של משגב לתצהירים ולדו"ח בדיקת הפוליגרף עולה כי מגישי התצהירים מטעם "ישראל היום" התעלמו מהעובדה שמשגב ציטט גם שאלה שלישית ("האם אתה מכיר את אורי משגב?") שכלל אינה נזכרת בדו"ח בדיקתו של לוינטל או בתצהירים. עם זאת, ייתכן ששאלה זו נשאלה בשיחה המקדימה לבדיקה, המוזכרת בקצרה בדו"ח.

בהמשך התצהירים, שרבים מסעיפיהם זהים, טוענים השלושה כי מכתב הזימון לשימוע של לוינטל נמסר אך ורק לו, ו"הודלף למר משגב" (שפרסם עדכון בנושא ב-24.12.14) – אם כי לא מספקים תימוכין כלשהם לקביעה זו. משגב עצמו אמנם דיווח על זימונם של כהן ולוינטל לשיחות שימוע לפני פיטורים, אך לא ציטט מתוך המכתבים או נתן אינדיקציה כלשהי לכך שהם נמצאים בידיו. "עם שניהם לא החלפתי מימי מלה וחצי מלה", שב והצהיר משגב בפוסט שפרסם.

לדברי הקב"ט סופר, יום לפני קיום בדיקות הפוליגרף הוא שוחח עם לוינטל באופן אישי ואמר לו שאמנם אין באפשרותו לחייב אותו להתייצב לבדיקה, אך סירוב מטעמו "עלול לגרום לעיתון להסיק מסקנות בנושא", כהגדרתו. "יובהר כי קיימתי שיחה כאמור אך ורק עם התובע, וההבהרה כאמור בנוגע לבדיקת הפוליגרף נאמרה אך ורק לו, זאת, מאחר שרק התובע זומן באופן אישי על-ידי לבדיקת הפוליגרף, בעוד שהעובדת [כהן] זומנה לבדיקת הפוליגרף על-ידי מזכירת המערכת", הוסיף.

"עוד באותו היום, זמן קצר לאחר שיחתי עם התובע, פורסם פרסום נוסף באתרו של מר משגב. במסגרת פרסום זה נכלל תיעוד מדויק של שיחתי עם התובע כאמור, עד כדי ציטוט דברי המדויקים, אשר כאמור נאמרו אך ורק לתובע", הוא כותב עוד, אך לא מצרף ציטוט ישיר מאת משגב, אלא רק תיאור שלפיו "קצין הביטחון הבהיר לעובדים שאין ביכולתו לחייב אותם לגשת לפוליגרף, אולם במידה ויסרבו לעשות כן יישאו בתוצאות". גם בהמשך הדיווח התייחס משגב לעובדים בלשון רבים.

לדברי סופר, אחרי בדיקתה של כהן במכון הפוליגרף שוחח עמה לוינטל ו"ניסה לברר עמה את השאלות אותן נשאלה". לטענת כהן, הטענה שלפיה עדכנה את לוינטל בנוגע לשאלות היא "אי-אמירת אמת כפשוטה".

לקראת סוף התצהירים משבצים אנשי "ישראל היום" סעיף שהוא פרכה של ממש. "גם לאחר הגשת כתב התביעה המשיכה מגמת ההדלפות על-ידי התובע. כך, עצם פיטורי התובע הודלפו על-ידו לאתר 'וואלה', ובהמשך כל כתב התביעה, על נספחיו, הודלף על-ידו לאתר 'העין השביעית'", הצהירו רגב, פליישמן-סטולרו וסופר בתצהיריהם ללא מתן תימוכין.

על רקע זה ראוי לציין כי זמן קצר לפני פרסום הידיעה ב"וואלה" כבר נפוץ דבר הפיטורים בקרב כתבי ספורט, ואף עורר שיח בפייסבוק. כתב "וואלה" לשעבר דוד אברהם, החתום על הדיווח, מסר בתגובה לטענת "ישראל היום" את הדברים הבאים: "אני לא יודע לאשר או להכחיש שלוינטל היה זה שהדליף או לא הדליף את דבר פיטוריו, הדבר היחיד שאני יכול לומר בוודאות הוא שלא רק שמעולם לא שוחחתי איתו – הוא אף לא ענה לטלפונים והסמסים שלי באותו היום".

כמו כן, לוינטל לא מסר את כתב התביעה שלו לאתר "העין השביעית" – למעשה, וכפי שנכתב בידיעה עצמה על התביעה, המסמך המשפטי פורסם לראשונה בדיווח שהתפרסם לפני כן באתר News1.

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה עמוס רגב לכאורה אינו אומר את האמת במסגרת פרשת הסרטון. בראשיתה, כנראה עוד לפני שהבין שמשגב מחזיק בידו תיעוד מוסרט של נאומו, טען באוזניו שהציטוטים שפירסם כלל לא הושמעו. "כשפניתי לרגב לשם קבלת התגובה, הוא הכחיש מספר פעמים הכחשה גורפת את העובדה שהתייחס להפצצה בדמשק", כתב משגב בבלוגו. "הוא טען שהתכוון למלחמת הבחירות ולמלחמת התקשורת, ושב ואמר שלא הזכיר את ההפצצה בדמשק ולו במלה. 'לא היה ולא נברא', אמר לי רגב, 'קשקוש בלבוש'".

כעבור ארבעה חודשים חשף ניר גונטז' באתר זה את הסרטון, שבו מתועד רגב כשהוא מזכיר באופן ישיר את ההפצצה הישראלית בשטח סוריה: "לפני שעתיים הפציצו ממש בדמשק", בישר לעובדיו ימים אחדים לפני שהחליט לזמן אותם לבדיקה במכונת אמת. עורכי-דינם של כהן ולוינטל כבר הצהירו כי בכוונתם לזמנו להיחקר על דוכן העדים.

40775-01-15

* * *

לעיון בתצהירים

להורדת הקובץ (PDF, 5.65MB)