עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" ויו"ר עמותת "העין השביעית", שוחח השבוע (א') עם רינו צרור בגלי-צה"ל על ההיבטים המשפטיים של ההתנכלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתאגיד השידור הישראלי, הגוף שאמור לרשת את השידור הציבורי מרשות השידור שבפירוק.

ראשי התאגיד הודיעו שהם מוכנים לשידור במועד על-פי חוק, האם שר התקשורת או שר האוצר יכולים לבוא ולהגיד להם – לא, אתם לא מוכנים? "שלחנו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו הסבנו את תשומת לבו לכך שאם הגורם המקצועי אמר לשני השרים שיש יכולת לבצע את תחילת השידורים בראשון לינואר, הרי ששיקול הדעת של השרים מצטמצם מאוד, גם בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה שלפנינו – אלא אם כן מוכיחים באופן חד-משמעי שהתאגיד לא מוכן", השיב עו"ד מן.

"וגם אם מראים שהתאגיד לא מוכן, נתניהו בכובעו כשר התקשורת אינו לבד, משום שיש שר נוסף שהסמכות נתונה בידו לחתום עם נתניהו על הצו הזה", מוסיף עו"ד מן, ומכוון לשר האוצר משה כחלון. בהמשך מסביר מן כי לשון החוק, שלפיה השר "רשאי" לאשר את העלייה לאוויר, אינה אומרת שהשר רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, אלא למעשה מחייבת אותו לפעול לפי לשון החוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, 11.8.16 (צילום: אמיל סלמן)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, 11.8.16 (צילום: אמיל סלמן)

לפי עו"ד מן, "ישנו סיכוי משפטי ממשי" לפעולה באפיק הדורש מהשרים לקיים את הקמת התאגיד לפי חוק ולעמוד בתאריכים הנקובים בו.

"אנחנו סבורים שהמצב המשפטי הוא כזה שברגע שהתאגיד הודיע כי הוא מוכן להתחיל את שידוריו בתאריך נקוב, הצביע באופן מפורט על היכולת שלו לעשות את זה, שיקול הדעת של השרים מצטמצם, ואם הם יסרבו להקדים את מועד תחילת השידורים, בטח אם הם יעשו את זה באופן לא תקין ולא מנומק, בית-המשפט יצטרך להתערב ולהפעיל את הסמכות שלו".

לפי עו"ד מן, "יש עוד עילות, אפילו יותר משמעותיות במובן החוקתי, שאפשר להעלות במקרה הזה. בייחוד כשמדובר בשידור ציבורי שהוא חלק מהזכות החוקתית לחופש ביטוי, וחשש להתערבות פוליטית בגוף הזה. בית-המשפט יידרש לעסוק בשאלה האם יש מקום להחזיר את השליטה של השרים בשידור הציבורי".