לפני ימים אחדים דחה בית-המשפט את רוב הטענות שהעלה ח"כ אורן חזן בתביעת הדיבה על סך מיליון שקל שהגיש נגד כתב חדשות ערוץ 2 עמית סגל, ואף שיבח את עבודת העיתונאי. ובכל זאת, בשל שני פרסומים, שהופיעו בנפרד מהתחקיר המרכזי, חויב סגל לפצות את ח"כ חזן ב-40 אלף שקל.

עו"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי בחברת החדשות של ערוץ 2 ומי שייצג את סגל, לצד עו"ד דיקלה בירן, במשפט הדיבה, דיבר בתוכנית "קול העין" על פסק הדין והשלכותיו. להלן גרסה ערוכה של הראיון שערכו עמו עו"ד אלעד מן ונמרוד הלברטל.

לדברי עו"ד נקדימון, פסק הדין, חרף החיוב בפיצוי בסך 40 אלף שקל, הוא הישג עבור סגל, ואפילו "הישג גדול". "צריך לזכור על מה ולמה הוגשה תביעת הדיבה", הוא מסביר. "תביעת הדיבה הוגשה בגין כתבת התחקיר המרכזית שפרסם עמית סגל בחדשות ערוץ 2 בחודש יוני 2015, שלפיה ח"כ אורן חזן קודם היבחרו לכנסת ישראל ניהל בית-קזינו בבורגס שבבולגריה. זאת בניגוד להכחשות חוזרות ונשנות של ח"כ חזן, שניסה לבדל את עצמו ולהרחיק את עצמו מכל זיקה לניהול כזה של קזינו.

"באותה כתבת תחקיר פורסמו כל העובדות בהקשר הזה וגם פורסם שחזן בתקופה ניהל את הקזינו עשה שימוש בסמים קשים מסוג קריסטל-מת, ועוד הובאו שם פרטים חשובים לגבי הזיקה של חזן לארגון של נערות ליווי ללקוחות של הקזינו. כל הדברים הללו הובאו בתחקיר ובגינם ח"כ חזן הגיש את תביעת הדיבה.

"כשח"כ חזן סרק את כלל הפרסומים שנעשו באותו הקשר, הוא ניסה להעלות בחכתו עוד כמה דברים וצירף עוד כמה פרסומים עוקבים שהופיעו באינטרנט ובטלוויזיה בעקבות אותו תחקיר מרכזי, וכלל גם אותם. לגבי שני פרטים מאותם פרסומים נלווים באמת נקבע שלא עומדות הגנות לעמית סגל. אבל לא לתינוק הזה פילל ח"כ חזן כאשר הגיש את התביעה".

עו"ד ישגב נקדימון (צילום: חדשות 2)

אם נראיין את ח"כ חזן הוא יגיד שהוא ניצח, חויבו לשלם לו. הוא יכול לסובב את הסיפור לטובתו.

"וכך הוא אכן מנסה לעשות. אני לא רואה איך הציבור יכול לקבל ספין כזה כאשר ח"כ בישראל נמצא במצב שבו בית-משפט, בפסק דין מקיף, מעמיק, עם ניתוחים משפטיים ועובדתיים של כב' השופט עזריה אלקלעי, קובע שחור על גבי לבן שח"כ חזן השתמש בסמים קשים; שח"כ חזן ניהל קזינו; שדברים שח"כ חזן אמר בבית-המשפט התבררו כלא נכונים; שבית-המשפט איננו מאמין לעדותו של ח"כ חזן, ובמלים אחרות שח"כ חזן שיקר בעדותו לבית-המשפט. אני לא רואה איך אפשר להציג מצב דברים שכזה כאיזשהו סוג של ניצחון של ח"כ חזן".

ח"כ חזן תבע רק את עמית, באופן קצת מוזר. מדוע לדעתך הוא לא תבע גם את חדשות 2 על הפרסום הזה?

"בהחלט מאוד מוזר. זה מעלה חשש כבד שהיה כאן ניסיון להשתקה של עיתונאי, שעוסק בתחום הפוליטי, שמסקר את פעילותו של ח"כ חזן בכנסת. נראה שהיה כאן ניסיון להלך עליו אימים באופן אישי. הניסיון הזה כמובן לא צלח. אני מופתע מעצם זה שח"כ חזן חשב לעצמו ולו לרגע שחברת החדשות לא תפרוס חסות על ההגנה של עמית סגל בתיק החשוב הזה".

אני מניח שסיפור כזה מקבל ליווי משפטי כבר מראשיתו. במחשבה לאחור, אתה חושב שיש עצות או צעדים נוספים שאולי היה אפשר לבצע כדי לעזור לכם להוכיח באופן מוצלח יותר את הטענות שלכם?

"אני חושב שהוכחנו את הטענות באופן מוצלח. עובדה שהתביעה נדחתה ברובה והרכיב היחיד שהתקבלה בו לא נגע לנושא של ייעוץ משפטי כזה או אחר אלא לטעות של מישהו בדסק האינטרנט שבמקום לכתוב 'שימוש בסמים' כתב את המלים 'סחר בסמים'. זאת שגגה בתום לב, גם בית-המשפט אומר את זה, וזה הדבר שבגינו ח"כ חזן קיבל את אותו פיצוי קטן. כך שאין כאן עניין שהיה אפשר לעשות אותו אחרת חוץ מלהימנע כמובן מאותה שגגה, אבל כולנו יודעים ששגגות הן חלק מהטבע האנושי והן קורות. אז את זה ככל הנראה אי-אפשר היה למנוע, בטח לא באמצעות ייעוץ משפטי.

"קחו למשל סיטואציה כמו התיק הזה, שבה אנחנו מדברים על פרטים מאוד לא סימפטיים שקשורים לנערות ליווי, שקשורים לשימוש בסמים. אף אדם בר-דעת לא ישמח לבוא לבית-משפט ולהעיד על הקשר שלו לנושאים הללו"

"אבל פה אני רוצה להרחיב את התשובה לאספקט יותר נרחב בכלל על נושא של הוכחה בתחקירים עיתונאיים, שזאת מלאכה מאוד לא פשוטה. כי גם כשיש לך את כל ההקלטות ואת כל המקורות ואת כל המסמכים, ואלה דברים שמכל בחינה מקצועית שהיא מאפשרים לך לשדר את התחקיר כי אתה יודע שיש לך חומר מבוסס ומוצלב, וזה מה שהיה במקרה הזה, בכל זאת ביום מן הימים אתה מגיע לסיטואציה שבה אתה צריך להוכיח את התחקיר בבית-משפט ואתה צריך להביא לעדות את כל אותם מקורות שנתנו לך את המידע. קחו למשל סיטואציה כמו התיק הזה, שבה אנחנו מדברים על פרטים מאוד לא סימפטיים שקשורים לנערות ליווי, שקשורים לשימוש בסמים. אף אדם בר-דעת לא ישמח לבוא לבית-משפט ולהעיד על הקשר שלו לנושאים הללו, ולכן אתם יכולים לתאר לעצמכם שהיה מאוד קשה להגיע למצב שבו העדים, המקורות, יופיעו.

"אנחנו בהקשר הזה, כבר בשלב מוקדם של ההליך המשפטי, הגשנו לבית-המשפט בקשה להעיד אותם בדלתיים סגורות, שנדחתה לצערנו, אבל לשמחתנו בכל זאת חלק מהמקורות החסויים הסכימו להסיר את החיסיון מעל זהותם ולבוא להעיד בפנים גלויות. ואכן, בית-המשפט מבסס חלק גדול מהקביעות שלו על העדויות של אותם עדים".

אתה מדבר על הקשיים שהיו לכם בתור צוות הגנה, ואנחנו מנחשים שבגלל שהאירועים קרו בחו"ל זה לא הקל עליכם. אתה יכול לתת לנו מסגרת, כמה עולה הגנה בתיק מסוג זה?

"אני לא יכול להיכנס לפרטים כספיים, אבל קחו בחשבון שאנחנו היינו צריכים להביא את אותו ולאדו מפורסם שנזכר פעמים רבות בפסק הדין. זה אדם שהיה המנהל המקצועי של הקזינו בבורגס שבבולגריה, אבל באיזשהו שלב הוא עבר לעבוד בקטמנדו שנפאל. היינו צריכים להגיע אליו לקטמנדו, לנהל איתו את התקשורת שם, להחתים אותו על תצהיר בשגרירות בקטמנדו, להטיס אותו לארץ, לדאוג לו פה לשכר בטלה, כי הרי בימים שהוא בא לכאן הוא לא עבד. תודה לאל שכאן מדובר בחברת החדשות של ערוץ 2, שיש לה כתפיים רחבות, אבל תארו לכם שמי שהיה צריך להתגונן כאן זה עיתונאי פרטי או כלי תקשורת קטן. יכול להיות אתגר לא פשוט לעשות את כל הדברים האלה".

"תודה לאל שכאן מדובר בחברת החדשות של ערוץ 2 שיש לה כתפיים רחבות, אבל תארו לכם שמי שהיה צריך להתגונן כאן זה עיתונאי פרטי או כלי תקשורת קטן. יכול להיות אתגר לא פשוט לעשות את כל הדברים האלה"

תרשה לי רגע להיות פרקליטו של השטן, או בהקשר שלנו פרקליטו של הסטלן. בסוגיית השימוש בסמים, מדובר פה בתיק שהוכרע על אמינות עדים, כאשר ברקע עמד סכסוך אישי שלהם עם ח"כ חזן. יכול להיות שאם היה מדובר בתובע אחר, נושא האמינות היה יכול להכריע את הכף לכיוון השני?

"עניין האמינות הוא מאוד מרכזי. שימו לב מה היה כאן: הרי כל המסכת הראייתית של ח"כ חזן היו הוא ואחותו. אדם מגיש תביעת דיבה על מיליון שקל, טוען שהכל שקרים ולא מביא שום ראיה, שום מסמך. רק את עצמו ואת אחותו. אני חקרתי את ח"כ חזן יום שלם, שאלתי אותו מאות שאלות, ובעקבות החקירה הזאת בית-המשפט קבע שח"כ חזן הסתבך בשקרים. דווקא בעניין הזה של הסמים, העדים שאנחנו הבאנו, שביססו את התחקיר, היו עדים שהשתמשו יחד איתו בסמים. ח"כ חזן ועורך-דינו ניסו להציג אותם כנרקומנים. בא בית-המשפט ואומר: 'אני מאמין לעדים הללו ואני דוחה את גרסתו של ח"כ חזן'. אז אם מדברים כאן על מישהו שצריך להתבייש אני חושב שברור מי כאן צריך להתבייש".

השופט מזכיר בפסק הדין נוהל שקיים בחברת החדשות, ולפיו "אייטמים נכתבים, נערכים ומועלים לאתר בלי שהכתב שחתום עליהם מודע לתוכן שלהם". הוא מבקר את הנוהג הזה ואומר שהוא "לא מהווה תירוץ או הגנה על פרסומים שגויים". אתם שוקלים לשנות את הנוהל הזה, או שיש לכם הרהורי חרטה לגביו?

"אנחנו כמובן סברנו אחרת וטענו טענות אחרות בפני בית-המשפט. חשבנו שאם אדם – במקרה זה עמית סגל – לא מודע לדברים מסוימים שנכתבו תחת שמו, אי-אפשר לשים אותו כאחראי לדברים הללו. בית-המשפט סבר אחרת, ואנחנו כמובן מכבדים את זה. יכול להיות שבעקבות הדבר הזה צריך למצוא איזשהו פתרון לקושי הפרקטי. הרי כתב מעביר המון ידיעות בכל יום, גם לטלוויזיה וגם לאינטרנט, זה באמת היקף עצום של חומר והוא לא תמיד יכול לראות מה שכל עורך בדסק שינה או תיקן בטקסט שלו. זה בהחלט דבר שצריך לתת עליו את הדעת".

סיפורים כאלה הם סיפורים שלחברת החדשות שווה להשקיע בהם? הם מתבררים כיקרים גם בשלב ההכנה וגם בשלב ההגנה. הציבור מעדיף ומעריך אותם על פני סיפורים אחרים, כמו השקת העונה החדשה של "מאסטר שף"?

"פה אני צריך לחזור למושכלות ראשוניים. זה בראש ובראשונה התפקיד של התקשורת. זה התפקיד שכולנו גדלנו וחונכנו עליו. להביא לידיעת הציבור מידע בעל עניין ציבורי, בוודאי לגבי נבחר ציבור, אדם שנמצא בראש הסקאלה של האנשים שיש לגביהם עניין ציבורי. אם התפקיד הזה לא ימולא על-ידי התקשורת – אנה אנו באים".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.