פרק סיום העונה המשובח של "ארץ נהדרת" הוקדש כולו ל"נבחרת האולימפית" של ישראל. בין היתר נצפו שם השרה מירי רגב, אלופת הרכיבה על מצוקות חברתיות, דוהרת אל הניצחון על גבו של המשורר ארז ביטון, ח"כ הרצוג, מתחרה מצטיין בריצת מבוכות, ועוד. אחד הקטעים החדים ביותר בפרק יוחד לכבודו של השר נפתלי בנט, ראש נבחרת ישראל ב"התעלמות אמנותית".

בנט, בגילומו המבריק של ערן זרחוביץ', ניצב בלב הקסבה של חברון ("שסיבלטו אותה לתקופה קצרה לערבים") ומתרגל, בין היתר, הצבת כדורים (התנחלויות) בלתי ניתנים לפינוי ונפנוף סרטים. כל התרגילים מבוצעים בחסות פלוגת צנחנים השומרת על בנט, בזמן שהוא מתעלם לחלוטין מן הציבור הפלסטיני העוין המקיף אותו. בסיום מחליפות את בנט מתעמלות אליצור קריית-ארבע, בעוד הוא נעלם לכיוון רעננה. המתעמלות והחיילים נותרים בלב המציאות החברונית.

חשבון הפייסבוק הפעיל מאד של בנט הוכיח השבוע שבישראל – וזה גילוי ותיק מאוד, כמעט נדוש – המציאות עולה על כל וכו': אחרי שהוכח כי "ארץ נהדרת" כבר צפתה את הצימוד בין יאיר לפיד לקטלוג של איקאה, התברר שלבנט חשוב מאוד לעבות את הרזומה שלו בתחום ה"התעלמות האמנותית" אה-לה זרחוביץ'.

בנט אירח השבוע בירושלים עשרות שרי חינוך ממדינות ה-OECD למפגש שהתמקד בחדשנות בחינוך. ביום ראשון בערב הוציא בנט את האורחים לטיול מאורגן בירושלים, שכלל תצפית פנורמית מטיילת ארמון-הנציב. כמקובל אצל בנט, האירוע תועד והועלה לעמוד הפייסבוק שלו: בסרטון, שאורכו כעשר דקות, נראה בנט מסביר לשרי חינוך על הנוף הנשקף לפניהם, על 3,000 שנה של היסטוריה יהודית וכו'.

נעזוב את אי-הדיוקים ואת ההשמטות העצומות (מהיכן בדיוק חדרו לפתע לעלילה אותם ירדנים מסתוריים ששלטו בעיר העתיקה בין 1948 ל-1967?). מה שמדהימה באמת היא היכולת של בנט לדבר במשך עשר דקות רצופות, באנגלית רהוטה, על אברהם אבינו והר הזיתים ועיר דוד ומה לא, אבל להתעלם לח-ל-ו-ט-י-ן ממה שניצב, פיזית, מול עיניו. דהיינו, אבו-תור, סילוואן ושאר שכונות פלסטיניות שאינן זוכות לאזכור מילולי, בניגוד מוחלט לנוכחות הבולטת שלהן בפריים. אכן, אלוף אולימפי בהתעלמות אמנותית.

לקראת סוף הסרטון (בסביבות 9:30) נראה שמישהו בקהל אכן מאתגר את בנט (דומני ששומעים את המלה background בהתייחס לכל מה שבנט מתעלם ממנו). אלא שאז, באורח פלא, למשך כמה שניות, ההקלטה נקטעת. אכן, ביש מזל.