מליאת מועצת העיתונות אישרה ביום חמישי האחרון את שינוי תקנון האתיקה כך שמעתה והלאה יאסור על כלי תקשורת להדיר ולהפלות אוכלוסיות שונות. ההצעה, שיזם יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי, התקבלה ברוב של 14 נגד 4 ונמנע אחד. בין המתנגדים, שני נציגי המו"לים שהשתתפו בדיון – אהרון לפידות ("ישראל היום") ועמוס שוקן ("הארץ").

בתחילת השנה יזם טרצ'יצקי את תיקון תקנון האתיקה של מועצת העיתונות כך שיאסור על הדרה ואפליה של אוכלוסיות שונות. ברקע היוזמה עמד הנוהג לפרסם סקרי דעת קהל שנערכים בקרב יהודים בלבד, שעליו נכתב לא אחת באתר "העין השביעית", וההדרה המתמשכת של האוכלוסייה הערבית מתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות, כפי שעולה בחודשים האחרונים מ"מדד הייצוג", מיזם של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, קרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה.

אחרי כמה וכמה דיונים על ההצעה במליאת מועצת העיתונות, ואחרי כמה דחיות, ביום חמישי האחרון הגיע המועד להצביע. הנוסח שהוגש למליאת המועצה ביקש להוסיף ארבע מלים לסעיף 14 של תקנון האתיקה, כך שהסעיף ינוסח מעתה כך (התוספת מודגשת):

"לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה ולא ידירו ו/או יפלו על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי-כלכלי. לא יציינו עיתון ועיתונאי אפיונים אלה אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום".

ההבדל בין שני הנוסחים קטן אך משמעותי. הנוסח שהיה עד כה אסר רק על פרסומים המעודדים גזענות או אפליה פסולה. הנוסח החדש אוסר על כלי התקשורת עצמם להדיר או להפלות אוכלוסיות שונות.

מי שהוביל את התמיכה בתיקון, לצד טרצ'יצקי, היו נציגים חדשים יחסית במליאת המועצה – העיתונאיות טל שניידר ואילאיל שחר, דני גוטוויין ואלעד מן (יו"ר עמותת "העין השביעית"). המתנגד הבולט היה לפידות, סגן עורך "ישראל היום", עיתון שנוהג דרך קבע לפרסם סקרים בהשתתפות יהודים בלבד.

נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: פלאש 90)

נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: פלאש 90)

לפי חברי מליאה שנכחו בדיון, לפידות טען כי בחברה שמספקת לעיתון את שירותי הסקרים, הגל-החדש, לא ניתן לבצע סקרים בקרב כלל האוכלוסייה מהיום למחר, וכי בכל מקרה ניתן גילוי נאות באשר לזהות משתתפי הסקר. משתתפים אחרים בישיבה השיבו לו כי הגילוי הנאות מודפס בגופן קטנטן ושהעיתון עורך סקרים בקרב יהודים בלבד גם במקרים שבהם הסקר אינו מתבצע ביום שלפני הפרסום, וכי ממילא ניתן לבצע סקר דחוף גם בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית.

לפידות מסר ל"העין השביעית", באמצעות דוברת "ישראל היום", כי התנגד לתיקון הסעיף בתקנון האתיקה "בגלל שזהו תיקון לרעה". לדבריו, התנגדותו "נובעת מסיבות פרקטיות ולא עקרוניות: עובדה שלא הייתי בודד בהתנגדותי, אלא שגם מו"ל 'הארץ', עמוס שוקן, התנגד".

שוקן הסביר בשיחה עם "העין השביעית" כי לדעתו איסור כמו זה שנוסף לתקנון אינו עניין אתי ואינו מעניינה של מועצת העיתונות. "יש חוקי מדינה לגבי אפליה והדרה", אמר שוקן. "תקנון האתיקה לא בא במקום או בנוסף על חוקים, הוא בא לטפל בתחומים אחרים. במקרה הזה הסעיף פולש לתחום הניהול. אני לא חושב שזו בעיה אתית. מחר בעיה אתית תהיה הקמפיין שקרן נויבך ניהלה על מספר הנשים והגברים בעמוד האדיטוריאלי של 'הארץ'. זה לא שייך בעיני לכללי האתיקה. אתיקה זה הפרקטיקה העיתונאית, והפרקטיקה יכולה להיעשות כולה על-ידי גברים בעיתון חרדי ועדיין להיות בסדר".

לעומתו אומר טרצ'יצקי כי "התפקיד של העיתונות הוא בין היתר לשקף את מגוון הקולות בחברה, וכשקבוצות שלמות מודרות באופן שיטתי מהשיח הזה מדובר בתופעה בלתי נסבלת. זו גם פגיעה באותן קבוצות שקולן לא נשמע והן ממוצבות על תקן 'האחר', אבל זו גם פגיעה בציבור שזכאי לקבל תמונת מציאות רחבה וכמה שיותר מייצגת. כולי תקווה שהמסר גם יחלחל לכלל העיתונאים והמו"לים ויביא לשינוי בסיקור. אני משוכנע ששינוי כזה יוכל לחזק את האמון שהציבור נותן בעיתונות".

חרף ההתנגדויות, השינוי אושר ברוב גדול. מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום, מסר ל"העין השביעית" כי בעקבות הכרעת המליאה התקנון ישונה בתוך זמן קצר, ברגע שיושלם הליך פורמלי לתיקונו. בעקבות השינוי יוכל כל אחד להגיש תלונה למועצת העיתונות בגין הסקרים המפלים של "ישראל היום", ההדרה המתמשכת של האוכלוסייה הערבית מתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות או כל מה שנתפס בעיניו כהדרה ואפליה אחרת שבה נוקטים כלי התקשורת. התלונה, אם תימצא ראויה, תידון בבית-הדין לאתיקה, שם יוכרע אם כלי התקשורת אכן הפר את הנוסח החדש של הסעיף.

בפועל, כלי התקשורת יוכלו כמובן להמשיך לפרסם סקרים ליהודים בלבד או להגביל את המרואיינים הערבים לכ-2% בלבד, אך יידעו שבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות עשוי לקבוע כי בכך הם מפרים את התקנון. קביעה כזו, כמו כל קביעה של בית-הדין, היא הצהרתית ואינה מונעת מהעיתון להמשיך ולפעול כראות עיניו.

Read this article in English