לא בכל יום מספר בגלוי מיליונר אמריקאי כיצד התקשר אליו פוליטיקאי ישראלי בכיר משדה התעופה בניו-יורק וביקש ממנו כסף. בוודאי שהוא לא מספר גם על המכרזים שבהם זכתה חברתו במשרד התמ"ת כאשר אותו פוליטיקאי, כיום ראש הממשלה, כיהן כשר התמ"ת. וכמובן אין שום סיכוי שבעולם שהוא יספר את כל זה בראיון עיתונאי. אבל זה קרה. לפני שבוע. הרחק מעיני התקשורת החילונית, בתוככי המוסף הפוליטי של השבועון החרדי "בקהילה", ללא כותרות מפוצצות ובלי כל הבלטה. לא, זה לא היה משה טלנסקי, אלא משה אחר: איש העסקים החרדי משה רייך.

שמו של רייך כיכב ברחוב החרדי כאשר צו איסור הפרסום בפרשת טלנסקי היה בתוקף. ידידותו עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, הקשרים העסקיים של חברתו עם משרד התמ"ת והעובדה שהוא יהודי אמריקאי המתגורר בהר-נוף הפכו אותו לחשוד המיידי. "נמאס לי מהשטויות האלה", אמר רייך בראיון לפרשן הפוליטי החרדי הבכיר יעקב ריבלין ב"בקהילה", "רק היום הנהג שלי מקבל עשרה אס.אם.אסים שאני יושב כמה שעות בחקירות והוא אומר לי: ר' מוישה, הרי הייתי איתך כל היום במפעל ובבנקים".

בעמ' 18 מודפס המשכו של הראיון, המככב בכפולה הפותחת של המוסף. לצד תמונות של רבנים המקבלים פירות מחקלאים השומרים על שנת השמיטה, מעיד רייך כיצד ביקש ממנו אולמרט כסף למטרות צדקה. "אתה לא יודע כלום על הבן-אדם הזה", מגן רייך על אולמרט, "אתה יודע שיום אחד הוא מתקשר אלי לבית בניו-יורק, אומר לי, אני נמצא כעת בנמל התעופה. תגיע אלי דחוף. הגעתי אליו ואז הוא אומר לי, יש יהודי שנמצא במצב רפואי קשה מאוד וצריך לעזור לו בכל מחיר. זה אחד שהיה פעם נגדי ועשה לי צרות צרורות, אבל כשאדם על שערי מוות אני לא עושה חשבונות. יש לי כאן כסף שגייסתי עבורו לאשפוז בארצות-הברית, שזה הסיכוי האחרון שלו. תוציאו עבורו כל מה שצריך, אני דואג לכסות את הכל. שאלתי אותו מי זה וכשהוא אמר לי, שאלתי אותו: אהוד, השתגעת? זה לא אחד שצריך לעזור לו. ואז הוא קם מהמקום וצעק עלי: אין מושג כזה יהודי שלא צריך לעזור לו. ואז כמובן עזרתי לאותו אחד, שבסופו של דבר נפטר והטיסו אותו לקבורה ארצה. נדמה לי שאפילו קבורה יהודית הוא לא רצה". אתה יודע מי זה?", שאל רייך. "ארנן יקותיאלי", ניסה המראיין לנחש. "בדיוק כך", השיב רייך.

בראיון מספר רייך גם על חברה שבבעלותו, שזכתה במכרז של משרד התמ"ת לתעסוקת נשים במודיעין-עלית. רייך הכחיש כי שילם לאולמרט במזומן תמורת הזכייה במכרז וסיפר כמה "כאב ראש" יש לו מהפרויקט. המראיין החרדי אינו מחבר בין הזכייה במכרז לעדותו של רייך על מקרים חוזרים ונשנים שבהם ביקש ממנו אולמרט לעזור בכספו לאנשים שהיו במצוקה – פעולה שהוגדרה על-ידי שניהם כמעשה צדקה. הכתבה, שמתמסרת כולה לרייך, אינה מנסה לרמוז או להקשות אם התרומות ומעשי החסד של רייך הוסיפו לו נקודות בפניותיו למשרד התמ"ת. השאלות הקשות לרייך הן בעצם שמועות הרוחשות ברחוב החרדי, והוא התייצב לראיון כדי להזים אותן.

ניתן רק להניח מה היה קורה לו רייך היה מתראיין לתקשורת החילונית. סיפור בקשת התרומה של אולמרט היה מקבל נפח גדול יותר, הזכייה במכרז של התמ"ת היתה מוצגת באור בעייתי, ורייך, מן הסתם, היה מצטער על שפתח את הפה. בעיתונות החרדית רייך יצא מלך: גם פילנתרופ גדול וגם חבר של ראש הממשלה. בדיוק כמו הכותרת של הכתבה: "אהוד ואני".