עו"ד שחר בן-מאיר רושם היום פרק נוסף במלחמתו העיקשת נגד "ישראל היום". בפרקים הקודמים ביקש מוועדת הבחירות המרכזית לסגור את העיתון בטענה כי הוא מפר את חוק התעמולה, ונדחה; עתר לבג"ץ נגד החלטת ועדת הבחירות, ומשך את עתירתו בהמלצת השופטים; הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יפתח בחקירה נגד "ישראל היום" בחשד לעבירה על חוק האפליה בסקרי דעת הקהל שעורך העיתון ליהודים בלבד, ונענה בשלילה; פנה למשרד המשפטים בדרישה שיאסור על נתניהו לעסוק בעניינים הקשורים ל"ישראל היום" ואף הגיש תלונה לעיריית תל-אביב–יפו בטענה כי "ישראל היום" עובר על חוקי העזר העירוניים.

כעת עותר עו"ד בן-מאיר לבג"ץ כדי לאלץ את מבקר המדינה להחליט האם לקבל את דרישתו לחקור את "ישראל היום" בחשד כי הוא מפר את חוק מימון מפלגות.

פנייתו של עו"ד בן-מאיר למבקר המדינה יוסף שפירא נעשתה בחודש יוני של השנה שעברה. עו"ד בן-מאיר טען בפני המבקר כי "ישראל היום" אינו עיתון של ממש אלא שופר תעמולה, שבו "מתבצעת באופן יומיומי תעמולת בחירות למען המועמד, מחוץ ובניגוד לחוק התעמולה, מחוץ ובניגוד לחוק מימון מפלגות, ותוך הפרה בוטה וגסה ולמעשה זלזול מוחלט בהוראות 'חוק יסוד: הכנסת', הקובע את העיקרון של הזכות השווה לסיכויים להיבחר לכנסת".

אף שחלפה למעלה משנה, טרם קיבל עו"ד בן-מאיר כל הודעה מהמבקר על החלטתו בעניין. "כל שמבוקש בעתירה זו הוא כי מבקר המדינה יקבל החלטה – לכאן או לכאן – בתלונה שהוגשה אליו על-ידי העותר", מובהר כבר בפתח העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד בן-מאיר יחד עם עו"ד יצחק אבירם.

לנוכח הקשיים שניצבים בפני בדיקה עצמאית של העותר, מוסיף עו"ד בן-מאיר בהמשך העתירה, "הרי למבקר המדינה סמכויות וכוחות ויכולות לבצע בדיקות וחקירות מקיפות כדי להגיע למסקנות או לשלול מסקנות ולחקור עובדות ולהגיע לעובדות, והכל נוכח תפקידיו ונוכח סמכויותיו. את זאת היה אמור לבצע מבקר המדינה. ולא עשה".

לפי עו"ד בן-מאיר, כחודש לאחר הגשת התלונה למבקר המדינה נמסר לו כי המבקר לומד את הסוגיה. כעבור כמה שבועות נוספים, שבמהלכם העביר עו"ד בן-מאיר לידי המבקר שלל עדויות המבססות לטענתו את התלונה, התקבלה ממשרד המבקר תשובה מפורטת יותר ולפיה מדובר בסוגיה מורכבת שהועברה לבדיקת המחלקה המשפטית במשרד המבקר. בנובמבר האחרון מסר המבקר כי הנושא עדיין נבדק, אולם לא צפויה תשובה. תחת זאת יבואו ממצאי הבדיקה לידי ביטוי במסגרת דו"ח של המבקר על חשבונות המפלגות.

קרוב לעשרה חודשים חלפו מאז נמסרה הודעה זו לעו"ד בן-מאיר, ומשלא קיבל כל תשובה, ולא פורסם כל דו"ח המתייחס לסוגיה, החליט לעתור לבג"ץ.

"היה ותלונת העותר תימצא מוצדקת (ומובן כי זו עמדת העותר)", כותב עו"ד בן-מאיר, "אזי עסקינן בהפרת חוקי המימון וקבלת מימון בחירות אסור ובלתי חוקי, בהיקפים של עשרות מיליוני שקל ועל-ידי נושא המשרה הבכיר במדינה. במלים אחרות, לא מדובר באיזו עבירה טכנית פעוטה על חוקי המימון, אלא אם מדובר על הפרה כפי שטוען העותר, זו הפרה שקשה למצוא חמורה ממנה. האם דבר זה אינו מחייב לכל הפחות בדיקה יסודית של מבקר המדינה?".

בג"ץ 6937/16