הרמת כוסית לרגל מינויו של יואב הר-אבן לתפקיד ראש אגף המבצעים של צה"ל (צילום: שי וגנר)

הרמת כוסית לרגל מינויו של יואב הר-אבן לתפקיד ראש אגף המבצעים של צה"ל (צילום: שי וגנר)

בעיות פדגוגיות

יהודית זילברשטיין מדווחת בעמ' 20 של "מעריב" כי הורי תלמידים בבית-הספר היובל באילת החליטו שלא לשלוח הבוקר את ילדיהם ללימודים, משום שבית-הספר הכניס לשעריו ילדים מאפריקה. "אנחנו לא מעוניינים שילדי המסתננים ילמדו במערכת החינוך ביחד עם ילדינו", מצוטט יו"ר ועד ההורים בבית-הספר, רוי אפלבוים. "זה ייצור בעיות הן מבחינה חברתית והן מבחינה פדגוגית. הילדים האלה אינם מתאימים למערכת הקיימת. אנחנו בעד זה שיקבלו חינוך, אך צריך למצוא להם מערכת לימודים אחרת, בדומה למערכת שבה למדו עד עתה".

בדיווח דומה מאת תלם יהב ויאיר שגיא ב"ידיעות אחרונות", מצוטט אפלבוים כאומר: "אנחנו לא יודעים באיזה מצב הם ובאיזה מצב בריאותי הם נמצאים. אני לא רוצה לסכן את חיי התלמידים בגלל רצון של מישהו אחר". יהב ושגיא מדווחים עוד כי ביום שישי האחרון נערכה מחוץ לבית-הספר הפגנה של ילדים והוריהם שצעקו, "לא רוצים מסתננים".

"היתה גדר?", שואלת סמדר שיר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". "ממשלת ישראל לקחה יותר ממיליארד שקל (סכום שהיה יכול לספק ארוחות חג לכל עניי המדינה) והשקיעה אותו בבניית גדר שמטרתה לבלום לחלוטין את ההגירה הבלתי חוקית? מה הקמתם בסכום האסטרונומי הזה – גדר הרמטית או ריצ'רץ' שנפתח ונסגר? גדר יציבה או מחיצת פלסטיק שדי בנענוע קליל כדי למוטטה?".

תהיותיה של שיר נכללות בטור המציג תשובה שלילית לשאלה, "האם היה צריך להכניס את כל האריתריאים שחיכו בין הגדרות?". מרב בטיטו משיבה לשאלה בחיוב ("אין מדובר כאן בהדברה של חרקים, אלא בניסיון עדין לשמור על הגבולות, ולא מפני אויבים").

במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מדווחת ניצה לואנסטין כי באוסטרליה עבר לאחרונה חוק שלפיו מהגרים לא חוקיים שינסו להגיע לחופי אוסטרליה "יועברו למתקני כליאה באיים המבודדים נאורו ומנוס שבפפואה-גיניאה החדשה, כלומר מחוץ לטריטוריה האוסטרלית". שם הם אמורים לשהות חמש שנים, שבמהלכן יוחלט אם להכיר בהם כפליטים. "לפי הממשלה, הנימוק הוא דווקא הצלת הפליטים, שיותר ויותר מהם מתים בים בדרך לחופי אוסטרליה", מדווחת לואנסטין. "החוק החדש הוא צעד ענק אחורה בכל הנוגע לטיפול בפליטים ובמבקשי מקלט", מצוטט ביל פרליק, בכיר בארגון זכויות אדם.

"משרד ראש הממשלה סירב לנמק עוד כיצד ההחלטה שלא לאפשר למהגרים בגבול גישה למנגנון בקשת המקלט בישראל מתיישבת עם היותה של ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויות פליטים", נכתב בידיעה מאת טלילה נשר ב"הארץ". לפי הידיעה, המדינה אינה מספקת מידע על גורלם של 18 האריתריאים ששהו ליד גדר הגבול הישראלית והוחזרו לשטח מצרים.

במדור הדעות של "הארץ" משווה משה צימרמן בין מצבם של האריתריאים על גדר הגבול הישראלית למצבם של כמה אלפי יהודים שגורשו מגרמניה בשנת 1938 אל עבר גדר הגבול עם פולין. הפולנים סירבו לקבלם. "כיום אמורה להיות חקוקה בזיכרון של כל ישראל התמונה המזעזעת של אלפי הפליטים הללו, שנעו באזור הגבול, בלי מזון ומים, בתנאי אקלים מחרידים, עד שהושמו במחנות מעצר ל'מסתננים' ליד זבונשין, חויניצה או קטוביצה", הוא כותב.

ב"ישראל היום" לא נכתב על פליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה בלתי חוקיים או מסתננים.

פצוע אנוש בהוד-השרון

לפי ידיעה קצרה מאת איתן גליקמן, המתפרסמת בצד עמ' 30 של "ידיעות אחרונות", פועל בן 40 נפצע אתמול אנוש כשנקבר תחת ערימת עפר באתר בנייה בהוד-השרון. לא נמסר אף פרט נוסף על אודות הפצוע. לא שמו, לא מקום מגוריו, לא מוצאו.

הצר הצורר מאיראן

"תושבי וינה התכנסו במעמד רבתי להצלת הדורות", מדווחת הבוקר כותרת בראש גליון "המבשר". על-פי הדיווח מאת א. למל, הכינוס נועד לסייע במלחמה באינטרנט ("המבשר" החל לשלוח לאחרונה למנויים מהדורה דיגיטלית באמצעות האינטרנט). "במעמד נשגב ומרומם של קידוש ה' התכנסו ביום חמישי האחרון בני הציבור החרדי בווינה בירת אוסטריה למעמד 'כלל ישראל להצלת הדורות', במסגרת המערכה נגד פגעי הטכנולוגיה המכלים כל חלקה טובה בישראל", נכתב.

"מחר בלילה: תפילת חירום נגד הסכנה מאיראן", מבשרת כותרת בתחתית הכפולה הפותחת של "ישראל היום". לפי דיווחו של יהודה שלזינגר, רבני הציונות הדתית יתכנסו מחר בלילה ליד הכותל המערבי כדי להתפלל יחדיו "לביטול מחשבות שונאינו והצר הצורר מאיראן".

למעלה מיממה תחלוף עד שתפילת רבני הציונות הדתית תצא לדרכה, וכבר הגיעה התחינה השמימה: קנדה החליטה לגרש את הדיפלומטים האיראנים משטחה. "ישראל היום", המוביל את הקו התקיף מול איראן, מחליט להקדיש את הכותרת הראשית לברכת תודה. "תודה לך, קנדה!", נכתב בראש שער העיתון, סימן הקריאה במקור. מתחת לכותרת משובץ סמלה הלאומי של קנדה, עלה אדום של עץ אדר (מייפל).

זו כותרת אנטי-עיתונאית מובהקת, במובן זה שהיא אינה מספקת מידע לקהל הקוראים. כמותה ניתן למצוא בטבלואידים הישראליים כמעט מדי יום, וגם הבוקר ("גיבור" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר, שמוקדשת לפצוע ממלחמת לבנון השנייה שזכה אתמול במדליית זהב במשחקים הפאראלימפיים). מה שהופך את הכותרת של "ישראל היום" לחריגה היא התודעה הלאומית הילדותית שנשקפת ממנה.

העיתון לוקח על עצמו לדבר בשם מדינת ישראל, ופונה בכותרתו באופן ישיר אל מדינת קנדה, כאילו היו שני חברים בחצר בית-ספר המארגנים חרם על תלמיד שלישי. במחשבה שנייה, אפילו תלמידי בית-ספר לא היו מתנסחים בנפיחות כל-כך גדולה, עם סימן קריאה בסיום ברכת תודה. אולי היו מתנסחים כך ילדים בדיוניים, גיבורי ספר מאת גלילה רון-פדר, שמחליטים להקים אגודה סודית כדי להציל את העם והארץ מפגעים ורשעים. בפרק הראשון משתלטים הילדים על מערכת "ישראל היום" ומנסחים כותרת ראשית.

"אני מבקש לברך את ראש ממשלת קנדה, סטיבן הארפר, שנקט צעד מנהיגותי ונועז ששולח מסר ברור לאיראן ולעולם כולו", מצוטט בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בידיעה המרכזית של העיתון [בועז ביסמוט ושלמה צזנה], שמופיעה תחת הכותרת "קנדה, ידידת אמת".

"יסלחו לי חברי הרבנים", כותב בועז ביסמוט בטור פרשנות נלווה, "אבל השנה לשולחן ראש השנה של משפחתי אצרף לתפוח, לתמר, לרימון ולדבש גם סירופ מייפל. תפוח בסירופ מייפל. מעולם זה לא נשמע כל-כך טוב".

בעיתונים האחרים מזכירים את החלטתה של ממשלת קנדה לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם איראן, אך עושים זאת כעיתונאים ולא כלהקת מעודדים.

ב"מעריב" מתפרסמת ידיעה מתורגמת מה"סאנדיי טיימס" [עוזי מחניימי], ולפיה ישראל עשויה לתקוף את איראן בפצצה אלקטרומגנטית, שתשבש את מערכת החשמל במדינה. ב"ידיעות אחרונות" מדווח אלכס פישמן כי ארצות-הברית מוכנה כבר כעת למבצע צבאי רחב נגד מתקני הגרעין באיראן.

"ישנה מחלוקת אדירה סביב השפעתן של הסנקציות הכלכליות ואזלת ידה של הממשלה לנהל את כלכלתה של המדינה", כותב צבי בראל ב"הארץ", בטור המוקדש לנעשה באיראן. "[...] הביקורת הנוקבת נגד התנהלות משטרו של אחמדינג'אד עדיין אינה מבטיחה שינוי של ממש בתוכנית העשרת האורניום. אבל עוצמת ההתנגדות, במיוחד כאשר מבטאים אותה אישים מן הזרם הרדיקלי והשמרני, עשויה להאיץ את נכונותה של איראן לחדש את המו"מ עם שש המעצמות (קבוצת החמש + אחת), שהופסק לאחר שלאיראן לא היו הצעות חדשות".

עוד כותרות ראשיות

"מהפכת התכנון של נתניהו מתכווצת לרפורמה קטנה", מדווח צפריר רינת בכותרת הראשית של "הארץ".

"באוצר שוקלים לא לשלם דמי הבראה", מדווח רותם סלע בכותרת הראשית של "מעריב".

בעלים באים והולכים, הבנק תמיד נשאר

בתחתית עמ' 16 של "מעריב" מתפרסמת ידיעת תצלום המקדמת את בנק הפועלים. בתצלום [סיון פרג'] נראים מנכ"ל הבנק ציון קינן, יו"ר הבנק יאיר סרוסי, בעלת השליטה בבנק שרי אריסון ויו"ר ומנכ"ל אריסון-השקעות אפרת פלד. כמו כן מופיע בתצלום אדם ענק מחופש לבובת גמד. לפי כיתוב התצלום [מורן רייכמן], בנק הפועלים פתח יריד מתנות שהכנסותיו יוקדשו לעמותות צדקה.

אותו התצלום מתפרסם גם ב"ידיעות אחרונות". הטקסט הנלווה לתצלום דומה מאוד, אך הפעם חתום עליו מאיר תורג'מן. גם ב"ישראל היום" מתפרסם אותו התצלום, וזאת במדור הכלכלי הצר של העיתון. על הטקסט שמעל התצלום חתום חזי שטרנליכט.

ב"הארץ" לא מדווחים על אירוע פתיחת יריד המתנות של בנק הפועלים.

מועמדנו בארה"ב, מיט רומני

"אובמה נעל את הוועידה הדמוקרטית בנאום פושר", נכתב הבוקר בכותרת גדולה בראש עמ' 5 של עיתון "הארץ". "הארץ", ולא "ישראל היום". הנה כי כן, העיתון שתומך באובמה יותר מכל כלי תקשורת ישראלי אחר מסוגל לדווח לקוראיו על ביצוע חלש של המועמד המועדף עליו לנשיאות ארה"ב. נטשה מוזגוביה, שליחת העיתון לוועידה הדמוקרטית, מביאה את עיקרי דבר הנשיא, ומקנחת בביקורות שהטיחו בו פרשנים.

גם הכותרת לדיווחה של שליחת "ידיעות אחרונות" לצפון-קרוליינה, אורלי אזולאי, אינה מותירה מקום לספק: "בלי ברק בעיניים". "דווקא כאשר נדרש ברק אובמה לרגש מחדש את אמריקה, הוא התייצב מול הקהל בוועידה הדמוקרטית במבט עגמומי, בלי הלהט של פעם", לשון כותרת המשנה. "כן, אני יכול גם לאכזב", נכתב בכותרת ידיעה מאת צח יוקד ב"מעריב".

זהו ההבדל בין עיתון בעל עמדה והעדפה בזירה הפוליטית האמריקאית, כמו "הארץ", לבין שופר פוליטי חסר חוט שדרה עיתונאי, שממומן על-ידי אחד מגדולי התורמים של מועמד לנשיאות ארה"ב, כמו "ישראל היום". לא יעלה על הדעת ש"ישראל היום" ידווח על "נאום פושר" של מיט רומני, גם אם הנאום של רומני היה מקפיא את פלורידה כולה.

אגב, בעוד ש"ישראל היום" טרח לשלוח את פרשנו הבכיר ועורך מדור חדשות החוץ שלו, בועז ביסמוט, לוועידת המפלגה הרפובליקאית, לא נשלח כתב מטעמו לוועידה הדמוקרטית. על הנאום המאכזב של אובמה מדווח יוני הרש, המקבל את הקרדיט "כתבנו בארה"ב".

ענייני תקשורת

"הארץ" ו"דה-מרקר" מדווחים בהרחבה על הסכם העקרונות למכירת "מעריב" למו"ל "מקור ראשון" שלמה בן-צבי. אמילי גרינצווייג מדווחת ב"הארץ" על עיקרי העסקה המסתמנת, ומצטטת את אמנון לורד, לשעבר עורך "מקור ראשון", שאומר לה כי מדובר ב"צעד חיובי". ב"דה-מרקר" מספק אמיר טייג תשובות לשאלות המתעוררות בעקבות העסקה. טייג מעריך כי בן-צבי ישתמש ב"מעריב" כדי לאסור מלחמה על שותפו לשעבר שלדון אדלסון ועיתונו "ישראל היום".

גם איתן אבריאל מתייחס ב"דה-מרקר" למהלך, במסגרת פרשנות כללית על עסקי אי.די.בי. "בימים הקרובים יתברר אם העסקה היא אמיתית, או שהיא נועדה לשכנע את הדירקטורים של דסק"ש, החברה הציבורית שמחזיקה ב"מעריב", להמשיך להזרים כספים לעיתון", הוא כותב (למתעניינים, הנה קישורים לרשימות נוספות על משמעות והשלכות העסקה למכירת "מעריב", שפורסמו ביממה האחרונה באתר זה).

שלי פריצקר מדווחת ב"כלכליסט" כי מינויו הצפוי של שי באב"ד למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מעורר ביקורת בענף התקשורת (גם באתר זה ניתן הד לביקורת).

תומר זרחין מדווח ב"הארץ", על סמך מחקר שערכה ד"ר תמר גדרון מבית-הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, כי בתי-המשפט בישראל מעניקים לאישי ציבור פיצויים גדולים יותר בתביעות דיבה מאשר לתובעים מן המניין.

במדור הדעות של "הארץ" מחמיא גדעון לוי לעיתון שבו הוא כותב ומזהיר מפני האפשרות שייסגר. "'הארץ' הוא מגדלור, בן 100 עוד מעט, ואורו לא הועם לרגע, מופנה לישראל ולעולם, שומר על כבוד העיתונות והחברה בישראל", כותב כתב "הארץ". "העיתון החופשי והאמיץ הזה מעולם לא נרתע מאיומים, מביטולי מינויים ומודעות". יצוין כי לאחרונה פורסם כי בכוונת מו"ל העיתון עמוס שוקן להעלות את מחירו למנויים.