"ידיעות אחרונות" יפצה את מי שהיתה המעצבת הראשית של "פנאי פלוס" בעשרות אלפי שקלים בעקבות הפחתה חד-צדדית של שכרה, כך פסק בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו.

המעצבת הגרפית אביטל אביטל החלה לעבוד בקבוצת "ידיעות אחרונות" בשנת 1987 בשבועון "לאשה", ומ-1992 עבדה כמעצבת הראשית של המגזין "פנאי פלוס". בשנת 2012 הודיעה הנהלת "ידיעות אחרונות" לאביטל כי בשל מצבה הקשה של החברה עליה לקצץ מחצית מהמשרה שלה, אחרת תפוטר.

האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ונציגות העיתונאים הקבועים ב"ידיעות אחרונות" התנגדו למהלך, שכן זמן קצר קודם לכן נחתם עימם הסכם שלפיו תמורת קיצוץ רוחבי בשכר העיתונאים הקבועים לא תוכל החברה לפטרם במשך שנה וחצי.

אביטל המשיכה לעבוד ב"ידיעות אחרונות", אולם בשנת 2013 הודיעה הנהלת החברה לגרפיקאית כי שכרה יעמוד על 75% מהשכר שקיבלה משום שבפועל עבדה רק כשלושה ימים וחצי בשבוע. אביטל התנגדה, ובהמשך העבירה אותה ההנהלה מתפקידה ב"פנאי פלוס" למחלקת הגרפיקה המסחרית של קבוצת המגזינים.

בתחילת 2014 פנתה אביטל לבית-הדין לעבודה באמצעות עו"ד נמי גולדהבר, וטענה כי ב"ידיעות אחרונות" קיצצו בשכרה באופן חד-צדדי ובניגוד להסכם הקיבוצי שחל עליה (בהמשך יוצגה על-ידי עו"ד עמי פרנקל). ב"ידיעות אחרונות" טענו מנגד, באמצעות עורכי-הדין אשר סלע ואיתמר נצר, כי קיבלה לאורך השנים הטבות שאינן מגיעות לה, ועל כן ההפחתה רק תיקנה עיוות קיים.

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה את עמדת המעצבת הגרפית. לפי פסק הדין, ב"ידיעות אחרונות" לא הציגו כל ראיה כי בזמן אמת היתה לחברה איזושהי טענה לגבי היקף שעות העבודה של אביטל, ומשום כך הלכה למעשה לא היה כל עיוות בשכר ששולם לה עבור שעות עבודתה, אלא הסכמה הדדית. משום כך, כשב"ידיעות אחרונות" החליטו להפחית את שכרה של אביטל לא היתה זו "התאמת שכר" אלא הפחתה חד-צדדית. לנוכח העובדה שהגרפיקאית התנגדה להפחתה, ומשום שב"ידיעות אחרונות" לא פעלו בנושא זה לפי ההסכם הקיבוצי, הרי שהפחתת השכר, כך נקבע, נעשתה שלא כדין.

בית-הדין חייב את ידיעות אחרונות" להעביר לאביטל 38,552 שקל עבור הפרשי השכר שנוכו לה מיולי 2013 ועד מועד הגשת התביעה בפברואר 2014, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף חויבה החברה להעביר לאביטל את מלוא הסכומים שנוכו משכרה מאז פברואר 2014 ועד מתן פסק הדין.

כיוון שהפיצוי על ניכוי השכר שלא כדין לאורך כמחצית השנה עמד על קרוב ל-40 אלף שקל, ללא ריבית והצמדה, ניתן להעריך כי הפיצוי עבור כשנתיים וחצי (מאז הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין) יעמוד על כ-200 אלף שקל. כמו כן נפסק כי "ידיעות אחרונות" תשלם לגרפיקאית הוצאות ושכר טרחת עורכי-דין בסך 10,000 שקל.

42606-02-14