"גלובס" שוב מדרג את גוגל בראש מדד המותגים שלו – זו השנה הרביעית ברציפות. המדד הושק לפני כחודש בוועידת MAD שערך העיתון במלון אינטרקונטיננטל בתל-אביב, והעניק לשלוחה הישראלית של החברה שווי של כ-2.7 מיליארד שקל. המספר הזה נקבע על-ידי מתודולגיה עצמאית של מערכת "גלובס" והוא מעניין כשלעצמו, מאחר שגוגל לא חושפת את השווי של עסקיה בישראל (או בכל מדינה אחרת).

מכל מקום, השווי הזה משקף הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה, של החברה שיחד עם פייסבוק שואבת את רוב עוגת הפרסום הדיגיטלית, ושתיהן יחד ממשיכות לצמוח בקצב דו-ספרתי, על חשבון העיתונות המודפסת וגופי השידור הטלוויזיוניים.

נוכח הצמיחה הנחשונית בהכנסות המשוערות עולה שאלת הפטור הגורף של גוגל ופייסבוק מהשתתפות בנטל המס (שתיהן מסיטות את ההכנסות למקלט מס באירלנד). ענקית החיפוש והרשת החברתית גם משחקות תפקיד גובר והולך בהפצה של תכני אתרי החדשות הישראלים, ובקרב אנשי תוכן ופרסום גובר החשש מלחץ שלהן בניסיון לגבות עוד ועוד תשלומים תמורת הפצת התכנים.

שאלה מטרידה נוספת ביחס לענקיות האינטרנט היא זו של חוסמי הפרסומות, שמופצים גם בידי פלטפורמה של גוגל ופוגעים בעיקר במתחריה בתחום הפרסום. במה שנוגע למפרסמים עצמם נטען שקיימת מגרעה משמעותית בפרסום ב-youtube עקב היעדר פילוח של קהלי יעד.

אלא ששאלות מעין אלה, ועוד רבות אחרות, רחוקות מלהיות ממוצות בדיון ציבורי. האם התלות של גופי התוכן בהפצת תוכניהם על-ידי ענקיות האינטרנט יוצר מאזן אימה שמונע מהדיון הציבורי הזה להתקיים? הכנס של "גלובס" מדגים דרך אפשרית אחת לקבור את הדיון הזה: נותנת החסות הראשית לכנס, בסכום של 160 אלף שקל, היתה גוגל. תמורת החסות הצנועה הזו, גוגל הצליחה להכווין את הדיון על פרסום דיגיטלי בוועידה באופן שיהיה נוח לה, ולהימנע משאלות קשות.

יום לפני הכנס גוגל דרשו מ"גלובס" להוציא את רבקה קהת מהפאנל ולאפשר לה לנאום לבד – ואיימו לבטל את החסות

הפאנל שכותרתו "הבריף החדש – איך ייראו המשימות החדשות של עולם הפרסום" כלל הקדמה מדוברת מרכזית של גוגל וכן השתתפות בפאנל עצמו של דוברת נוספת מטעם חברת האינטרנט. כפי שמצוין בתוכניית הכנס, גוגל ו"גלובס" סיכמו כי דבי ויינשטיין, ראש תחום מיתוג וחדשנות בגוגל, תהיה הדוברת הראשית ("key note") לפני הפאנל. בנוסף, רבקה קהת, סמנכ"ל גוגל ישראל, היתה אמורה להשתתף בפאנל עצמו, יחד עם כתבת העיתון ענת ביין-לובוביץ' ועוד משתתפים מענפי הפרסום והתוכן: מנכ"ל Lead רמי יהודיחה, סמנכ"ל חוגלה-קימברלי מיה אייזן, סמנכ"ל אדלר-חומסקי תמר רשף-בצלאל, מנכ"ל mako אורי רוזן ועוד.

אלא שיום לפני הכנס, בגוגל דרשו מ"גלובס" להוציא את רבקה קהת מהפאנל ולאפשר לה לנאום לבד ואיימו לבטל את החסות. באותו זמן התוכנייה כבר פורסמה ונשלחה למשתתפים, ובכל זאת – המתכונת שונתה ודוברת גוגל אכן זכתה להרצאה נפרדת בלי שנדרשה להשתתף בפאנל שעלול היה לעמת אותה עם שאלות על חוסמי פרסומות, קידום של אתרים משלמים ופילוח של קהלי יעד. במלים אחרות, גוגל קיבלה עוד נאום קידומי.

החסות של גוגל לכנס "גלובס" מעיב גם על הדירוג שהחברה זכתה לו במדד של "גלובס", ומעורר פוטנציאל של ניגוד עניינים. לשם השוואה, פייסבוק דורגה הרבה אחרי גוגל במדד, במקום ה-35. בנק הפועלים, שנתן אף הוא חסות לכנס, דורג במקום החמישי במדד. מצד שני, גם ענקית התקשורת פרטנר מופיעה כנותנת חסות לכנס – וכלל לא נכללה במדד, כך שניתן לומר שהחומה הסינית בין החסות שמשיגה המחלקה המסחרית לבין המערכת שקבעה את המדד היא גבוהה ואיתנה.

גוגל מרבה לערוך כנסים יחצניים בהשתתפות בכירים מהתעשייה. אחת הדוגמאות הבולטות היתה במרץ האחרון, עת התקיימה "שיחה" בין מאמן הכדורסל דייוויד בלאט למנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד בתיאטרון הבימה בנוכחות אנשי עסקים בכירים שישבו בקהל. באפריל, גוגל נתנה חסות ראשית לכנס digit של בית-הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, כפי שעשתה גם בשנים קודמות.

אלא ש"גלובס" אינו תיאטרון הבימה, ולא המרכז הבינתחומי. ממילא, מה שנראה כמו הכרח של מערכות העיתונאים לשרבב את הכתבים לדיוני הכנסים היחצניים עלול להיות כשלעצמו פגיעה בעצמאותם. הדרישה של גוגל שאנשיה ינאמו באופן עצמאי בכנס שכזה רק ממחישה את האפשרות הזו.

בגוגל לא רצו להגיב לכתבה.

מ"גלובס" נמסר בתגובה: "שיקולי הדוברים והתוכן בוועידות גלובס עומדים בהלימה לנושאים הרלוונטיים ביותר לתחום. במושב שעסק בעולם הפרסום בוועידת MAD, השתתפו גורמים בכירים רבים במטרה ליצור תמונה רחבה של התחום וכיווני ההתפתחות העתידיים שלו. גוגל הינה אחת השותפות הפיננסיות של גלובס בוועידת MAD. מדד המותגים השנתי של העיתון מוצג בוועידת MAD, אך מדובר בשני פרויקטים שונים שלנו שאין כל תלות ביניהם".