"הסלמונלה היא רק קצה הקרחון", קובעת ההפניה בעמוד התוכן לכתבת השער של מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", "איך הפכה ישראל לאימפריית הרעלות מזון ולמה אתם לא יודעים על זה?". ובכן, קראתי את הכתבה, של שרית רוזנבלום, והשתכנעתי שהסיבה ש"אתם לא יודעים על זה" היא כי זה "לא נכון". ישראל אינה "אימפריה של הרעלות מזון" (מה זה אומר בכלל?) לפי הנתונים המובאים בכתבה, המעידים דווקא על נתון ממוצע של הרעלות מדווחות (למעט תחלואה בשיגלוזיס, שלפי מרואיין בכתבה, ההידבקות בה אינה דווקא דרך מזון).
ישנה מומחית אחת המצוטטת בכתבה (הדלה מאוד במרואיינים), פרופ' מרים (מירי) וינברגר, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית-החולים אסף הרופא, הטוענת להערכות כי ישנם מקרים רבים פי כמה שאינם מדווחים. גם לגבי מקרים אלו לא מצוין מבחינה מספרית כמה מהם הם קלקול קיבה פשוט או שלשול זמני, וכמה מסוכנים באמת.
למרות זאת, מי שיקרא את הכתבה לא בעיון מדוקדק יישאר בסופה עם הרושם שנבטים, ביצים, בשר עוף, חסה, מלונים, פירות יער, דגים – ובקיצור, אוכל – הם סכנה ברורה ומיידית למוות בייסורים (וזה בעיתון שהאתר שלו המליץ לאחרונה להעדיף "חטיפים ונשנושים" על פני אכילת פירות). "מגיפת החיידקים במזון נוגעת לכולנו", מסכמת רוזנבלום, "לא מדובר באירוע חד-פעמי או נדיר, אלא במציאות יומיומית מדאיגה, שגורמת לתחלואה נרחבת ומסוכנת". לצד האזהרה המהדהדת צילום קלוז-אפ של עלה תרד. הישמרו לנפשותיכם.
"מגיפת החיידקים" היא מה שעורכים בטבלואידים קוראים "סקסי". "תחלואה נרחבת ומסוכנת" גורמת להם לאביונה. אבל האם צריך לאיים על קוראי העיתון במגיפה, תחלואה ובמוות של הילדים שלהם וההורים שלהם כדי לשכנע אותם שצריך לרחוץ ידיים לפני האוכל, או להימנע מאכילת בשר לא מבושל? כמובן שלא. אבל אלו חומרים שמוכרים עיתונים (כולנו הרי אוכלים אוכל, לא? וכולנו מפחדים) ושלא מרתיעים מפרסמים (אם הכל מזיק, אז שום דבר לא מזיק). המסקנה הסופית: לשמירת הבריאות, אכלו פירות וירקות שטופים, ואל תאכלו מה שמוכרות לכם כתבות בעיתון.
שער "7 ימים", "ידיעות אחרונות", 19.8.16