חננאל דיין, שתבע את "ידיעות אחרונות" ויאיר לפיד בעקבות טור שפרסם האחרון בשנת 2006, יחויב להחזיר לעיתון את הכסף שקיבל ממנו בצירוף ריבית והצמדה, כך פסק לאחרונה בית-המשפט. דיין, שהגיש את התביעה נגד לפיד והעיתון בעקבות טור של לפיד שנשא את הכותרת "החייל האמיץ חננאל", היה חייל בעת פרסום המאמר על אודותיו.

דיין, שנבחר לחייל מצטיין אולם סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ בטקס קבלת אות ההצטיינות, זכה מלפיד לשלל כינויים וביקורת. "הצבא בנוי על כבוד ולחייל הזה אין כבוד", כתב לפיד. "[...] מי שעושה כזה דבר הוא לא מצטיין, ולא אמין, והוא לא יכול להיות בחטיבה שלנו. צריך להעיף אותו לכל הרוחות".

בהמשך כינה לפיד את דיין "החייל הסובל חננאל", "החייל המתפתל חננאל", "חננאל המשתולל", "חננאל הגואל", "חננאל המקלל", "סמל חננאל המתגולל", "חננאל המתנפל", "חננאל המטרלל", "חננאל המתערפל", "חננאל המחלל", "חננאל המתפלל", "חננאל המזלזל" ו"חננאל המחלחל".

בית-משפט השלום בירושלים קיבל חלקית את תביעתו של דיין. בעוד שדיין תבע פיצוי בסך מאות אלפי שקלים, העיתון חויב לפצותו ב-12,000 שקל בלבד. ב"ידיעות אחרונות" שילמו את הסכום (בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין הוא עמד על 15,357 שקל), ובינתיים שני הצדדים הגישו ערעור.

בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור של העיתון וביטל את פסק-הדין של השלום, יחד עם החיוב הכספי שהוטל. דיין ערער לעליון, ומוקדם יותר השנה נדחה. במקביל נדרש דיין על-ידי העיתון להשיב את הסכום שקיבל כתוצאה מפסק-הדין של בית-משפט השלום.

יאיר לפיד לפני מתן עדותו במשפט הדיבה של חננאל דיין. 9.9.08 (צילום: מיכל פתאל)

בנובמבר האחרון פנה העיתון לדיין במכתב רשום שנשלח לכתובתו בהתנחלות פסגות. "הנך מתבקש להשיב למרשי בהקדם את התשלום ששולם לך בגין פסק הדין שניתן בבית-משפט השלום", כתבה עו"ד ליטל רבינוביץ' בשם העיתון.

המכתב לא עזר. למעשה, ב"ידיעות אחרונות" לא קיבלו כל תגובה מדיין ולא הצליחו לקבל חזרה את הכספים ששילמו לו. על כן פנו באמצעות עו"ד תמיר גליק לבית-משפט השלום, בדרישה לחייב את דיין לשלם לעיתון את הסכום שקיבל בצירוף ריבית והצמדה. "המשך החזקתו של כל סכום ששולם לידיו של חננאל על יסוד פסק הדין שבוטל בערעור מנוגד לדין ולפסק דינו המפורש של בית-המשפט המחוזי", נכתב בתביעת העיתון.

גם על התביעה לא הגיב דיין, אולם בינתיים נודע ל"ידיעות אחרונות" כי הוא אינו מתגורר בפסגות. על כן פנה העיתון לבית-המשפט בדרישה כי ימציא את כתובתו העדכנית. בא כוחו של דיין מסר בתגובה כי הוא מתגורר בערד, אך גם אחרי שדרישת התשלום לעיתון הודבקה על דלת הדירה בערד לא התקבלה כל תגובה. לפיכך ביקש העיתון מבית-המשפט לתת פסק-דין בהעדר הגנה ולחייב את דיין בתשלום החוב.

"החזקת כספים מכוח פסק הדין שבוטל היא מעשה נפסד", נטען בשם העיתון. "אסור שהתנהגות נפסדת שכזו תסתיים בפסק דין שמחייב את הנתבע להשיב לתובעת רק את התשלום עצמו, ללא 'עלות' ממשית נוספת. שאם לא כן – תהא התחמקות מעשה משתלם. על נתבע שכזה יש להטיל הוצאות ממשיות".

הרשם הבכיר אבי כהן דחה את הטענות בדבר הצורך לחייב את דיין ב"הוצאות ממשיות" עבור שכר טרחת עורך-דין, אך קיבל את הטענה העיקרית של העיתון ופסק כי על דיין לשלם 18,739 שקל (סכום החוב כולל ריבית והצמדה) וכן הוצאות בסך 375 שקל בגין האגרה ששולמה על הגשת התביעה. פסק הדין נשלח גם הוא בדואר רשום לכתובתו של דיין בערד.

44142-02-16