חברת פייסבוק ישראל תפצה את עו"ד גיא אופיר בשל תקיפתו, כך פסקה בשבוע שעבר השופטת סיגל דומניץ-סומך מבית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב–יפו. אופיר הוא כנראה הלוחם המשפטי הבולט בישראל נגד חברת פייסבוק, הן בתחום הפרטיות והן בתחום המיסוי. בין היתר הגיש עתירה לבג"ץ נגד חברת פייסבוק העולמית בדרישה לחייב את רשם החברות ואת חברת פייסבוק העולמית לרשום את פייסבוק ישראל כחברה זרה הפועלת בישראל. בעקבות עתירה זו התרחש האירוע שבו הותקף.
לפני כשנה הגיע עו"ד אופיר למשרדי חברת פייסבוק ישראל שברחוב רוטשילד בתל-אביב, כשבידו העתק העתירה לבג"ץ, וזאת מתוך כוונה להמציא את העתירה לחברה. לפני שהגיע שוחח עם העוזרת של מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, וכן עם ראש מערך האבטחה של החברה, והודיע להם שבכוונתו להגיע ולהמציא להם את העתירה.
כשהגיע לבניין המשרדים שבו שוכן מטה פייסבוק ישראל נפגש בלובי עם ראש מערך האבטחה, אולם זה סירב לקבל את העתירה. לדברי עו"ד אופיר, בשלב זה שוחח טלפונית עם בא כוחה של פייסבוק ישראל, וזה אמר לו להניח את כתב העתירה על דלפק הקבלה בלובי הבניין. לטענת אופיר, כשהניח את המעטפה עם כתב העתירה על דלפק הקבלה ופנה לצאת מהבניין נטלו את המעטפה שני נציגי פייסבוק ישראל, רדפו אחריו תוך שהם צועקים לעברו "קח את האשפה שלך מכאן", וכשיצא מהבניין ועמד על המדרכה בסמוך לו אחזו אותו השניים בידו ובתיקו, פתחו את תיקו בכוח ודחפו לתוכו את המעטפה ובה כתב העתירה, ואף דחפו אותו תוך הפעלת אלימות. בהמשך זרקו את כתב העתירה למכולת אשפה. בשל זאת פנה לבית-המשפט לתביעות קטנות ודרש פיצוי בסך 4,500 שקל, בגין תקיפה ולשון הרע.
חברת פייסבוק ישראל טענה להגנתה, באמצעות עו"ד יוסף אשכנזי, כי יש לסלק את התביעה על הסף משום ש"נציגיה", כפי שהם מכונים בכתב התביעה, אינם נציגיה או מועסקים על-ידה ואינם שלוחיה או כפופים לה, כי אם עובדים של חברת הניהול הפועלת בבניין שבו שוכנים משרדי פייסבוק ישראל. בנוסף נטען כי חברת פייסבוק ישראל אינה מוסמכת לקבל כתבי טענות עבור חברת פייסבוק העולמית, וכי כך נמסר לעו"ד אופיר. בנוסף הוכחש כי בא כוח החברה הנחה את עו"ד אופיר להניח את המעטפה עם העתירה על דלפק הקבלה בלובי.
עו"ד גיא אופיר (צילום מסך)
בדיון שנערך בבית-המשפט העיד עו"ד אופיר כי נציגי פייסבוק ישראל משתמשים בכוח פיזי למניעת מסירת כתבי טענות, וזאת כדפוס פעולה. כדי לאשש זאת העיד רועי בן-דוד, מתמחה במשרדו של עו"ד אופיר, שסיפר כי בהזדמנות אחרת, כאשר הגיע לבניין שברחוב רוטשילד וביקש למסור לנציגי פייסבוק ישראל בקשה למתן פסק דין, נתקל בעובדת שסירבה לחתום על אישור המסירה ואף ניסתה לדחוף אותו.
מטעם פייסבוק ישראל העידה נעמה להב, עוזרת המנכ"לית של החברה, שטענה כי ביום האירוע שוחחה עם עו"ד אופיר והבהירה לו כי החברה מקבלת רק כתבי טענות בהליכים שבהם היא בעלת דין. לדבריה, עו"ד אופיר מסר לה כי הוא ממליץ לפייסבוק ישראל לקבל את כתב הטענות כדי למנוע "אירוע", וככל שלא יתאפשר לו לבצע את המסירה בכוונתו להדביק את העתירה על חלון משרדי החברה באמצעות מנוף, או להקים מאהל.
השופטת דומניץ-סומך קיבלה את מרבית טענותיו של עו"ד אופיר. בפסק דינה היא מציינת כי חרף טענת פייסבוק ישראל כי "שני הנציגים" שתקפו את עו"ד אופיר אינם עובדיה אלא עובדי חברת הניהול של הבניין, לא טרחה החברה להגיש הודעה לצד שלישי נגד חברת הניהול. זאת ועוד, בעוד שראש מערך האבטחה של פייסבוק ישראל נכח באירוע, בחברה העדיפו לשלוח לעדות את עוזרת המנכ"לית, שלא נכחה בו.
"בכל הנוגע לתיאור התנהלות עובדי חברת הניהול הנטענים מצאתי את עדותו של התובע אמינה וקוהרנטית ולא התרשמתי כי התובע ניסה להאדיר או להפריז בתיאור ההתנהלות כלפיו", כתבה השופטת דומניץ-סומך בפסק דינה. "כמו כן, לא נטען ולא הוכח כי קדמה להתנהלות נציגי חברת הניהול הנטענים התגרות או פרובוקציה כלשהי מצדו של התובע, אשר הגיע לבדו לביצוע המסירה", הוסיפה.
"מתיאור התובע ומטענות הנתבעת עולה כי השניים אשר ביצעו את הפעולות המתוארות עובדים בבניין שבו מצויים משרדי הנתבעת ויצאו מתוכו עת ביצעו את המעשים המתוארים. אם אכן מדובר בעובדים של חברת הניהול של הבניין כטענת הנתבעת, ברי הוא שמדובר בעובדים של חברה הנותנת שירותים לחברות אשר משרדיהן שוכנים בבניין, שכרה משולם על-ידי חברות אלה וסביר להניח שגם ההוראות והנחיות הניהול ניתנות על-ידן. כלל הראיות אשר הובאו ונשמעו לפני מוביל למסקנה כי שני האנשים אשר ביצעו את המעשים נשוא התביעה פעלו למילוי מדיניות הנתבעת למנוע מסירה של כתבי טענות, אשר הנתבעת אינה בעלת דין בהם".
לפי השופטת דומניץ-סומך, "ההיגיון והשכל הישר נותנים כי אין זה מדרכם של עובדי חברת ניהול בבניין משרדים לפתוח מעטפות הממוענות לדיירי הבניין או להחליט על דעתם אם ניתן לקבלן או להשיבן למוסר מכל סיבה שהיא. [...] לא יעלה על הדעת שעובדי חברת הניהול פעלו על דעת עצמם למנוע את מסירת המעטפה והשבתה לתובע. הוראה כזו יכולה היתה להינתן רק על-ידי גורמים מטעם הנתבעת שהרי היה ידוע להם [...] שמעטפה זו מיועדת למסירה לנתבעת.
"במצב דברים זה, היה מצופה מהנתבעת כי תביא ראיות לכך שלא היה לה יד בדבר או קשר לאנשים אשר ביצעו את המעשים הנטענים ולא תסתפק בטענות כלליות בכתב ההגנה. אלא שהנתבעת נמנעה מלהביא ראיות כאלה, למרות שלא היתה מניעה שתביאן.
"הנתבעת לא הביאה לעדות מי מטעם חברת הניהול, אשר לטענתה, עובדיה הם שביצעו את המעשים הנטענים. הנתבעת נמנעה מלהביא את עמי [ראש מערך האבטחה], אשר נכח במקום למצער, סמוך לפני התרחשותו, ואשר היה ביכולתו להעיד מי האנשים אשר נכחו במקום והקשר של הנתבעת אליהם. הימנעות זו מהבאת העדים הרלבנטיים פועלת לרעת הנתבעת ומחזקת את גרסת התובע כי האנשים אשר ביצעו את המעשים הנטענים פעלו מטעם הנתבעת".
לנוכח כל זאת הגיעה השופטת דומניץ-סומך למסקנה כי עו"ד אופיר הוכיח ששני תוקפיו פעלו בהתאם למדיניות פייסבוק ישראל, ולכן היא זו שאחראית למעשיהם גם אם אינם עובדיה. עם זאת, דחתה השופטת את טענתו של עו"ד אופיר כי מעשיהם של שני התוקפים עולים כדי פרסום לשון הרע. "אירוע התקיפה הינו כשלעצמו בלתי ראוי אולם, לא בכל אירוע תקיפה יש משום לשון הרע", כתבה.
בסופו של דבר חייבה השופטת דומניץ-סומך את חברת פייסבוק ישראל לפצות את עו"ד אופיר ב-3,000 שקל, לא כולל הוצאות משפט בסך 500 שקל.
44854-10-15