כמה באמת שווה ערן זהבי? תלוי את מי שואלים. במכבי תל-אביב היו מוכנים לשלם לו כ-4.5 מיליון יורו לעונה, בגוואנגז'ו הסינית משלמים לו כ-20 מיליון דולר לשנתיים וחצי, וב-ynet וב"ידיעות אחרונות" הוא שווה כיום בערך כ-100 מלים. לא 100 מיליון ולא 100 אלף. 100 מלים פחות או יותר. זה מה ששווה בעיניהם ההצלחה של הכוכב הגדול ביותר בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, שמעברו לסין תמורת חוזה עתק בלתי נתפס הוא האקזיט של האקזיטים שעשה שחקן ישראלי אי פעם.

אוהדי הכדורגל כמרקחה, תקשורת הספורט עוקבת בהשתאות ובהתרגשות, וזהבי דאג עד עכשיו לספק את הסחורה ולהבקיע לפחות שער אחד בכל אחד מחמשת המשחקים שבהם שיחק בסין (בחוזהו תעריף משנה: 20 אלף דולר על כל שער שהוא כובש). תוסיפו לזה סינים שמנופפים בדגלי ישראל באיצטדיונים שבהם משחקת גוואנגז'ו, והרי לכם סיפור הצלחה פנטסטי, גם ספורטיבי, גם כספי, גם לאומי.

הראשון לעוט על המציאה בכל הכוח היה "ידיעות אחרונות", ששלח לסין את כתב הספורט הבכיר שלו, נדב צנציפר, שהיה קרוב לזהבי במעמד החתימה וצפה באיצטדיון במשחק הבכורה שלו. עבור ספורט "ידיעות אחרונות" ו-ynet היו הימים הללו נפלאים ובלעדיים. צנציפר היה כתף אל כתף עם זהבי כמעט בכל רגע אפשרי, צילם בווידיאו, ריאיין, ריחרח את זיהום האוויר ועמד מקרוב על האוכל המקומי. תוך כעשרה ימים נשחקו עד דק ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet המושגים "ראיון ראשון" ו"בלעדי" עם עיגולים צבעוניים ובולטים. העיתון והאתר לא פסקו מלכרכר סביב הכוכב הישראלי באינטנסיביות ושיווקו בצהלה את מרכולתם המוצלחת.

זהבי כיכב בגדול בשערי ספורט "ידיעות אחרונות". הנה מקבץ צפוף של כותרות השער שבהן זרח כוכבו, כולל כמה הפניות נדיבות בעמוד הראשי של העיתון: "האיש השווה מיליונים" (16.6), "זהבי אקספרס" (20.6), "לילה ראשון בסין" (26.6), "הו-הא מי זה בא" (30.6), "גולדהאר פחד מהחוזה שישאיר אותי" (4.7). לקינוח כובד זהבי בראיון גדול (ובלעדי כמובן) ב"7 ימים", מוסף הדגל של "ידיעות אחרונות".

ראיון בלעדי של נדב צנציפר עם זהבי בסין, 29.6 (צילום מסך)

מקבץ שערי ספורט "ידיעות אחרונות" על ערן זהבי, יוני-יולי 2016

כמעט שבוע שלם ליוו "ידיעות אחרונות" ו-ynet את זהבי בסין בבלעדיות מזהירה, בדבקות ובדביקות, עד שאפשר היה לחשוב שקונצרן התקשורת מקבל אחוזים מחוזה העתק של הכוכב הישראלי, או שלפחות רק בזכותו יש לישראל שגריר כדורגל במזרח הרחוק.

אלא שיום אחד, היה זה בוקר ה-10 ביולי 2016, התפוגג לו זהבי בבת אחת מעל דפי וצגי "ידיעות אחרונות" ו-ynet. בבוקר זה התפרסם טור אישי בחתימתו במדור הספורט של "וואלה". בן רגע הפך היחס החם, האוהב והמחבק של "ידיעות אחרונות" להפניית כתף קרה כקרח. כל ארבעת משחקיו הבאים בסין, שבהם כבש והוליך את קבוצתו לנצחונות, זכו בספורט "ידיעות אחרונות" לאזכורים זערוריים שכדי לאתר אותם נדרש טלסקופ חלל. במקרה אחד גם טלסקופ לא עזר: ב-12.7 כבש זהבי שלושער במסגרת הגביע הסיני. "הטירוף נמשך", התלהבו האתרים, וגם מדורי הספורט בעיתונים שלמחרת לא החמיצו את הבלטת הדיווח. רק קוראי "ידיעות אחרונות" קיבלו עיתון חף מזהב ומזהבי.

שיא שלילי של סיקור נרשם ביום רביעי השבוע. קבוצתו של זהבי התייצבה לדרבי של העיר גוואנגז'ו מול מוליכת הליגה ואלופת אסיה אברגרנדה. הקבוצה של זהבי פיגרה 1:0, אבל בישול שלו ושער ניצחון שכבש הביאו למהפך ולניצחון חמישי ברציפות מאז עלייתו לארץ המשי. אתרי הספורט בישראל העבירו דיווח ישיר מהמשחק בכותרת הראשית. כך נראו "וואלה", ערוץ הספורט ו-one בזמן שידור המשחק.

ערן זהבי בשידור חי ב-one

ערן זהבי בשידור חי בערוץ הספורט (צילום מסך)

ערן זהבי בשידור חי ב"וואלה" (צילום מסך)

וכך נראה דף הבית של ספורט  ynet בזמן המשחק. שום אזכור, שום התייחסות. לשווא חיפשנו בדף הבית, ולאחר מכן עברנו לחטט באגפי "כדורגל ישראלי" ו"כדורגל עולמי". ניסינו ב"מבזקים", פשפשנו בתוצאות החיות, בדקנו ב"ענפים נוספים", הרחקנו למרבה הבושה ל"רכילות", ובייאושנו אף הצצנו לאגף ההימורים "מירוצי סוסים", אולי החליטו לקטלג את המטאור הישראלי כסוס כובש – ושום כלום.

בזמן שאלפי אוהדים בישראל היו מרותקים למשחקו בטלוויזיה ולדיווחים באתרים נותר ynet נטול זהבי, כאילו דבר לא קורה.

דף הבית של ספורט ynet בעת משחקו של זהבי ב-20 ביולי (צילום מסך)

למחרת דיווחו כל העיתונים במדורי הספורט על משחקו של זהבי בכותרות בולטות. בספורט "ידיעות אחרונות" הסתפקו בידיעה זנוחה וקצרצרה אי שם בתחתית אחד העמודים.

ככה ייעשה בממלכת מוזס לספורטאי שבחר לרקוד ביותר מחתונה אחת, ולא רק בחתונת העיתון של המדינה. אפילו העובדה שזהבי מטיל ביצי זהב בכל משחק ומספק בנדיבות דרמה בכל שבוע לא הקהתה את העלבון של "ידיעות אחרונות". עד כדי כך עזה הקנאה, שב"ידיעות" מוכנים לפגר הרחק מאחורי האתרים והעיתונים האחרים, לשמוט ידיעות חמות ולאבד קוראים שינדדו למחוזות זרים כדי לקרוא על אלילם.

העיתון, האתר, עמוד הפייסבוק והאפליקציה, מהנפוצים ביותר בישראל, מוכנים לירות לעצמם ברגל, להבריח אלפי קוראים וגולשים, ובלבד שכף רגלו של הכוכב הבוגדני לא תדרוך אצלם. ומה עם ערכים עיתונאיים בסיסיים כמו סדר יום תקשורתי ריאלי ואחראי? העמדת טובתם של הקוראים לפני אינטרסים קטנוניים ונקמניים? סתם חישוב מושכל של רווח (ככה-הכנסנו-לזהבי-כפוי-הטובה) והפסד? כל זה לא בבית-ספרם.

ואם כבר בית-ספר, זה הזמן להיזכר שב-one, זרוע אחרת של קבוצת "ידיעות אחרונות", לא המציאו שום דבר. הם רק למדו מהגדולים-קטנים שהיו שם הרבה לפניהם ושיכללו את קונספט "המרחב הספורטיבי כחצר האחורית הפרטית שלנו" לכדי אמנות. גרועה, אינפנטילית, לא מקצועית, ובכל זאת, אמנות. אמנות טראש.

נקמנות (2)

עד כמה קטנוניים יכולים להיות ב-one? ביום שלישי בצהריים (19.7) פורסם באתרים השונים כי צ'רלטון תעביר את משחק החוץ של הפועל באר-שבע במוקדמות ליגת האלופות מול טירספול המולדובית בשידור ישיר ובחינם. זאת, לאחר שיום קודם פורסם כי המשחק לא ישודר בשום ערוץ. אוהדי באר-שבע זעמו, העירייה פרסמה הודעת נהי, שרת הספורט התבקשה להתערב וגורמים שונים בחשו. ברגע האחרון החליטה צ'רלטון להרים את הכפפה ולהשקיע.

אתרי הספורט מיהרו לבשר – מלבד one. האתר שמנסה להצטייר כמגן הציבור וכמי שמתריע מפני כוונות זדוניות לייקור ערוצי ספורט וזליגות תכנים בערוצי החברות תאבות הבצע לא הזדרז לבשר לאוהדי באר-שבע על השידור החינמי של צ'רלטון. מה הם כן הבליטו? שהמשחק ישודר ברדיו דרום.

ימי הרדיו – הדיווח ב-one לקראת משחקה של באר-שבע (צילום מסך)

רק שלוש שעות לאחר מכן העלו ב-one ידיעה שממנה השתמע כי התודה והברכה מגיעות למועצה לשידורי כבלים ולוויין, שאישרה לצ'רלטון את פתיחת אחד מערוצי התשלום. באותה ידיעה הוסיפו כי "המועצה לא הצליחה להבטיח שלא תהיה זליגת תכנים עתידית". סליחה, אבל מה הקשר בין זליגת תכנים לזה שצ'רלטון לקחה משחק שלא היה אמור להיות משודר בשום ערוץ ודאגה שישודר חינם? לזה ייקרא זליגת תכנים?

מדובר בעוד פרק במלחמה החדשה בין שני הגופים הללו, על רקע תביעותיה של צ'רלטון נגד one ונגד תוכנית הספורט ברדיו תל-אביב המזוהה עם one, בסך כולל של 12 מיליון שקל – על פרסומים כוזבים לכאורה שלפיהם צ'רלטון הגישו בקשה לייקור חבילות ספורט ופועלת להזליג תכנים.

אף אחד לא הפריע ל-one לממן בעצמם ולשדר בערוץ שלהם את המשחק. אם היו עושים כך, היו יכולים להתהדר כמי שפועלים למען הציבור. לא רק שלא השקיעו ושידרו, הם נטפלו בצורה קטנונית וצבועה לגוף שידור שכן הרים את הכפפה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il