"יש לי תחושה שמשהו לא טוב קורה במשרד האוצר. ההתנהלות היא לא כזו של גוף שבודק בצורה יסודית האם זה טוב למשק הישראלי. אני לא מאמין להם כי אני לא רואה שום נתון אמפירי. הם מורחים אותנו". כך אומר עו"ד גיא אופיר בתגובה להחלטת שר האוצר משה כחלון, שלפיה חברות הייטק שיקיימו פעילות מחקר ופיתוח (מו"פ) בישראל ישלמו 6% מס חברות במקום 25%, ו-4% מס דיבידנד במקום 30%.
רשות המסים פירסמה באפריל הנחיות שהיו אמור לחולל שינוי דרמטי במדיניות המס כלפי ענקיות האינטרנט הבינלאומיות, שמקיימות בישראל פעילות מקומית נרחבת של שיווק ומכירת שירותים שונים לשוק המקומי, אך מסיטות את ההכנסות לאירלנד ולמקלטי מס אחרים כדי לחמוק מתשלום מס. אלא שמשמעות ההחלטה של כחלון היא שגם אם ייושמו ההנחיות החדשות, החברות ישלמו מס נמוך במיוחד – ולא רק על הכנסות צפויות ממחקר ופיתוח שיירשם כקניין רוחני בישראל.
"כשרשות המסים פירסמה באפריל את הפרשנות החדשה לחוק, במשרד האוצר כבר תכננו שהמס יהיה רק 6%? אז מה, עבדתם עלינו? ניפחתם בלון יחסי ציבור ועכשיו אתם נותנים להם הקלות?", מוסיף עו"ד אופיר, הלוחם העקשן ביותר בישראל, ולמרבה התדהמה יתכן שגם היחיד, לקידום מיסוי אמת של חברות האינטרנט הבינלאומיות.
נכון להיום, החברות הללו כמעט ולא ממוסות אלא מסיטות את הכנסותיהן למקלטי מס. ברשות המסים מוכנים להגיד ש"התחילו לטפל בשומות של אחת החברות הגדולות", אלא שלא ברור למה עדיין לא סיימו את הטיפול ומדוע לא טיפלו בשומות של כלל החברות. לפי הפרשנות החדשה לחוק, לחברות האינטרנט הבינלאומיות מוסד קבע בישראל ולכן הן כן צריכות לשלם מס הכנסה ולגבות מע"מ, אך עד כה הן לא נדרשו לעשות כן.
עו"ד גיא אופיר (צילום מסך)
עו"ד אופיר מספר כי לאחר ששלח למנהל רשות המסים מכתב בדרישה להבין מתי יתחילו בפעילות הגבייה לאור הפרשנות החדשה לחוק, זכה לשני ביקורים מפתיעים: "ערב פסח הגיעו אלי ביקורות של רשות המסים והרשות להלבנת הון – שלא מצאו כלום כמובן כי אני מתנהל כמו בית מרקחת. אז הם מנהלים איתי דו-שיח שכזה. אמרו לי 'עלית רנדומלית בשתי רשויות'. אחר כך חשבתי שזה הזמן למלא לוטו".
אגב, מספר ימים לאחר שרשות המסים פירסמה את הפרשנות החדשה לחוק, שהיתה אמורה לכאורה לגרוע מהכנסות החברה בישראל, ביקשה גוגל לשכור עוד 4 קומות במגדל המשרדים בתל-אביב משם היא פועלת, בנוסף ל-11 שהיא כבר שוכרת שם.
תהיו כחלונים
כאמור, הטיפול הרך שחברות האינטרנט הבינלאומיות נהנות ממנו אינו נעצר רק ברשות המסים. ב"כלכליסט" הקרדיט להקלות המפליגות לחברות ניתן למנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר ולחבר הכנסת יואב קיש, ב"דה מרקר" הקרדיט ניתן לשר האוצר משה כחלון, וההתניה לפיה הפטור יינתן רק על הכנסות מרישומים עתידיים של קניין רוחני, לא הוזכרו.
בכוונתו של כחלון להעביר את ההקלות באמצעות חוק ההסדרים, אלא שלדברי עו"ד אופיר, פגיעה מסדר גודל כזה בעקרון השוויון לא יכולה לעבור שלא באמצעות חקיקה: "הם עושים פה שינוי דרמטי בדיני המס שחותר תחת חוק השוויון, ואת זה הם מעבירים דרך חוק ההסדרים? זה לא שמעבירים עכשיו 600 מיליון שקל להתנחלויות. פה יש זכות בסיסית שגורעים ממנה – השוויון בנטל המס – את זה אי אפשר להעביר דרך חוק ההסדרים". לדבריו, בכוונתו לעתור שוב לבג"צ כדי לסכל את כוונתו של כחלון ולהכריח את רשות המסים להתחיל לגבות את המס.
העובדה ששמו של יואב קיש צצה בהקשר להקלות המס המפליגות מעוררת עניין. חבר הכנסת מהליכוד דווקא צידד במיסוי של חברות האינטרנט, ומעיד על עצמו שסייע לעו"ד אופיר להעלות צפלין לאוויר מול משרדי גוגל במחאה על כך שהחברה לא משלמת מס. כשנשאל בתוכנית "לילה כלכלי" על ידי גדי סוקניק מדוע הוא מקדם הקלות לחברות האינטרנט שממילא אינן משלמות מס בכלל בישראל, חשף כי נפגש עם נציגי החברות וכי כעת הוא סבור שמדובר ב"הזדמנות גדולה".
חברי הכנסת מהאופוזיציה היו יכולים להוות משקל נגד לאוזלת היד המתמשכת של רשות המסים מול חברות האינטרנט הבינלאומיות וליחס המחבק של הממשלה כלפיהם, אלא שהללו עדיין שותקים. "אני לא מכיר את הנושא" אמר לנו אחד מהם.
מי שמייצג את גוגל בישראל הוא משרד השדלנים פוליסי, ואילו פייסבוק שכרה לאחרונה כלוביסטית פנימית את ג'ורדנה קטלר, שעבדה בעבר כיועצת של נתניהו. פנייה לתגובה הניבה סירוב מצד שתי החברות. לאחר הפרסום נמסר מטעמה של גוגל: "ממשלות קובעות את חוקי המס, רשויות המס אוכפות את החוק, וגוגל ממלאה אחר החוקים בכל מדינה בה אנחנו פועלים, כולל בישראל".
מוסד קבע
עו"ד אופיר מתייחס גם לפרסומים לפיהם רשות המסים תעניק זכות שימוע לחברות האינטרנט הבינלאומיות: "אין ספק שקיימת זכות שימוע, אבל זה לא חל במסים. מי שואל את הנישומים האם הם מוכנים שיטילו עליהם מס? יש חוק וצריך לאכוף אותו. למה שגוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט יקבלו זכות שימוע?.
"כרגע הם אומרים שהם יביאו לפה מו"פ. אתה יכול להגיד שתעשה דיאטה או תפסיק לעשן. אז הם אומרים. אין מחקר אמפירי שמראה שזה יגדיל את ההכנסות, להיפך – המקרים של טבע ואינטל מוכיחים שההקלות האלה לא מביאות להגדלת עוגת המיסוי". עו"ד אופיר מתכוון להישען בעתירתו לבג"צ על הפגיעה בעקרון שוויון בפני נטל המס.
בכתבה שפורסמה באתר זה באפריל, מספר ימים לפני פרסום הפרשנות החדשה של רשות המסים, נעשה ניסיון להצביע על האופן שבו חברות האינטרנט הגדולות אכן מקיימות בישראל פעילות מכירתית שנחשבת ל"מוסד קבע". גוגל ופייסבוק מפעילות מרכז מכירות שמשווק את הפלטפורמה שלהן לאנשי פרסום ישראלים – זוטרים ובכירים כאחד – באמצעות אנשי שיווק הפועלים בישראל ועל-ידי אירוח של עובדים מענף הפרסום בסדנאות וכנסים שאמורים לשכנע אותם להשתמש בשירותי החברות.
כך למשל, עובדת זוטרה בחברת פרסום בענף ההייטק, מספרת כי התארחה בסדנת פרסום במשרדי פייסבוק, ואילו אנשי שיווק ומפרסמים גדולים מתארחים בכנסים ומקיימים קשר אישי קבוע עם אנשי חברות האינטרנט על בסיס קבוע.
פעילות זו מוכיחה שהחברות פועלות כאן כדי למכור את מוצריהן במשנה מרץ ואינן עוסקות רק בפיתוח או במכירות בשלט רחוק. מאז שהחלו לפעול בישראל, החברות ניסו להסיט את הכנסותיהן לאירלנד ועל ידי כך להימנע ממפגש עם רשות המסים הישראלית. כאמור, מפגש כזה עדיין לא מתקיים, ובכל מקרה - דלת מילוט כבר נסללת על ידי משרד האוצר באמצעות החוק לעידוד השקעות הון.
* * *
המכתבים ששלח עו"ד גיא אופיר לרשות המסים