בלי לייפות את הדברים
בלב הסיפור הכלכלי של היממה האחרונה עומד שי אגסי, ילד הפלא (בן 44) של היזמות הישראלית. בשנים האחרונות קידם אגסי במרץ מיזם של מכוניות חשמליות, תחת המותג בטר-פלייס, וזכה לתמיכה מהחברה-לישראל (עידן עופר). אגסי ניחן באישיות כריזמטית ונכונות להיפגש לשיחות אישיות עם שלל אנשי תקשורת בכירים, מרכיב חשוב בחברה המחויבת לגיוס מאות מיליוני דולרים לצורך פיתוח המוצר והשקעות בתשתיות. העיתונות, בתמורה, פרשה לרגלי אגסי שטיח אדום. אתמול הודח מתפקידו.
בכותרת הראשית של "גלובס" מתואר המהלך כ"רעידת אדמה". כתב הרכב של העיתון, דובי בן-גדליהו, מדווח בכפולה הפותחת כי החברה-לישראל דחפה להדחתו של אגסי "בשל חוסר שביעות רצון מקצב החדירה של מכוניות חשמליות". מתחילת השנה, נמסר בהמשך הידיעה, מכרה החברה כ-450 מכוניות בישראל, מספר נמוך מאוד ביחס לתחזיותיה. בשלוש שנים וחצי הפסידה החברה כחצי מיליארד דולר. בכותרת ידיעה ב"גלובס" שובץ הפועל "שרפה".
כך גם בכותרת הראשית של "דה-מרקר": "אחרי ששרף 610 מיליון דולר, בטר-פלייס מדיחה את שי אגסי". דניאל שמיל, כתב הרכב של העיתון, מפרט את הסיבות לכישלון ומצטט "בכיר בענף הליסינג" שאומר: "בטר-פלייס עברה את השלב של מרכזי מבקרים וסיסמאות על גמילה מנפט. עכשיו צריך למכור מכוניות – וזה פשוט לא קורה".
"תוצאותיה הכספיות וביצועיה מעוררים חשש שהיא בדרך להיות אחד הכשלונות העסקיים הקשים בעשור האחרון", כותב יורם גביזון בטור פרשנות נלווה. "יותר ממחצית ההשקעה בבטר-פלייס הגיעה מהציבור", מזכיר חגי עמית בטור המתפרסם בשער האחורי של העיתון. עמית הוא היחיד מבין הפרשנים, ו"דה-מרקר" היחיד מבין העיתונים, ששם את הדגש על הפסדי הציבור בהרפתקה של המכונית החשמלית מבית בטר-פלייס. בהמשך טורו מעלה עמית את האפשרות כי דווקא בעלי שליטה פרטיים בחברה (רמז, רמז) הם שקבעו את מדיניותה העסקית והעדיפו חשיבה קצרת טווח, שהביאה בסופו של דבר לכישלון השיווקי. "הבטרייה של אגסי התרוקנה טרם זמנה", נכתב בכותרת טורו.
"הסוללה של שי אגסי נגמרה", מבשרת הכותרת הראשית של "כלכליסט". גולן חזני ותומר הדר מדווחים בכפולה השנייה של העיתון על הדחתו של אגסי ועל חשיפת ההדחה באתר "כלכליסט". הדיווח של השניים הוא המפורט ביותר בכל הקשור ליחסי הכוחות מאחורי הקלעים בבטר-פלייס ובחברה ששלטה בה, והביקורתי ביותר כלפי אגסי. היזם מתואר כמנהל כושל, "משיחי", "עקשן" ו"ארוגנטי". "בחברה הכינו הודעה מסודרת לעיתונות על פרישה כביכול של אגסי ודברי שבח הדדיים על פעילותו, אבל החשיפה ב'כלכליסט' טרפה את הקלפים וחשפה את האמת", הם מציינים.
משער "כלכליסט" מופנה הקורא לשני טורי פרשנות. האחד, מאת תומר הדר, אינו מתפרסם בעיתון (אבל ניתן לקרוא אותו באתר). האחר, מאת גולן חזני, ממשיך בביקורת המפורשת והבוטה על אגסי. חזני כותב על "ההתנשאות, כפיות הטובה, הזלזול, העלבונות" ומזכיר, כ"דוגמה אחת קטנה", שלתפקיד המכריע של מנהלת השיווק במיזם מינה אגסי את אחותו דפנה. "אין ברזומה של אגסי האחות דבר שיכין אותה להתמודד עם כרישי ענף הרכב הישראלי, אבל אגסי חשב שלו מותר הכל", כותב חזני.
לפני שישה שבועות בלבד התפרסם ב"כלכליסט" ראיון עם דפנה אגסי [עמי ברנד]. חוסר הניסיון שלה בשוק הרכב לא הוזכר כמגבלה שעלולה להיות קריטית לשיווק המכונית החשמלית. ההפך הוא הנכון. "השנים שעשתה אגסי בסלקום ניכרות גם בחשיבה שמאחורי החבילה שמציעה בטר-פלייס", נכתב לפני ציטוט מפי מנהלת השיווק.
זו דוגמה אחת קטנה לביקורת שהוצנעה יחסית בזמן אמת, זמן גיוס ההשקעות (כאמור, רובן מהציבור), ויוצאת כעת בקול גדול. אם היה אגסי מצליח בתוכניותיו, יש להניח שהעיתונות הכלכלית היתה ממשיכה להלל את האיש וסגנונו. כיוון שנכשל, נשלפים חצי הביקורת. החוכמה שלאחר מעשה היא קטנה. השאלה שיש לשאול היא מדוע העיתונות הכלכלית כה התלהבה ממיזם שמומחים רבים פיקפקו בו?
"מדוע אתם כה מתלהבים ממיזם שיש רבים המפקפקים בו", תהה קורא פלוני בטור מאת גיא רולניק שהופיע ב"דה-מרקר" בתחילת שנת 2010, ימים אחדים לאחר פרסום ראיון ארוך מאוד של העורך הראשי עם היזם. רולניק השיב לקורא כך: "שי אגסי הוא כנראה אחד מאנשי השיווק הטובים ביותר שיצאו מתעשיית ההייטק הישראלית. [...] יש סימני שאלה רבים סביב המיזם של אגסי [...] אבל אגסי מתקדם בקצב מהיר עם המיזם שלו, מצליח לגייס לו קואליציה גדלה והולכת של משקיעים ושל תומכים במדינות נוספות מחוץ לישראל, ולמרות הביקורת שיש לרבים על רשת ההטענה החשמלית שלו – נשתדל להמשיך ולהביא את אגסי עצמו, כמו שהוא: רהוט, נחרץ ונטול כל ספקנות או ספקות לגבי הצלחתו המוחלטת". במלים אחרות, העיתונים התלהבו כי אגסי היה מלהיב.
הבוקר, כאמור, "דה-מרקר" מתאר את בטר-פלייס ככישלון עסקי עצום, מגדיר את החלפת המנכ"ל "הדחה", ומדגיש את ההפסדים של הציבור הרחב בהשקעות במיזם. לא כל העיתונים מפנים לאגסי, ולמיזם, עורף. "הלב שלי נשאר בחברת בטר-פלייס", מצוטט אגסי בשער "ידיעות אחרונות", ועמ' 8 של העיתון מוקדש ברובו לטור פרשנות מאת סבר פלוצקר, המגונן על אגסי ועל המכונית החשמלית של בטר-פלייס.
פרסום טור פרשנות כלכלית נרחב בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" הוא אירוע חריג בפני עצמו, ושמור בדרך כלל למשברים כלכליים הרי גורל. התוכן בטור של פלוצקר הופך אותו לחריג עוד יותר (לפחות ביחס לכותבים אחרים). "עד כמה שזה נשמע מוזר ומאולץ", כותב פלוצקר, "עידן עופר ושי אגסי לא הקימו את מיזם המכונית החשמלית כדי להתעשר. הם הקימו אותו ממניעים ישראליים-פטריוטיים: לשחרר את ישראל מתלות בנפט".
הגם שהוא פותח את טורו במלים "בלי לייפות את הדברים", מתעלם פלוצקר בטורו מהשורה התחתונה הפשוטה – בטר-פלייס לא הצליחה לחדור עד כה לשוק הישראלי במספרים משמעותיים, ולא עמדה אף בתחזיותיה שלה. לדברי פלוצקר "הניסוי הצליח", אלא שהכיסים של המשקיעים התרוקנו מוקדם מהצפוי.
במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" ממשיך הסיקור האוהד מאוד לאגסי ולבטר-פלייס. אל המוסף עשוי להגיע מי שראה בשער "ידיעות אחרונות" את תצלומו של היזם הישראלי לצד החותמת "מיוחד: שי אגסי מדבר". הקוראים לומדים עוד משער העיתון כי במוסף מתפרסם "ראיון" עם היזם. יכולת הדיבור של אגסי וה"ראיון" עם כתב העיתון אודי עציון מתמצים במשפט אחד שבו מתמצת אגסי את מה שממילא כתב במכתב פומבי שמצוטט בכל העיתונים (כולל "ממון").
מלבד זאת מתאר עציון בידיעה החדשותית המרכזית של המוסף את אגסי כמי שפרש מתפקידו, ולא הודח, ובטור פרשנות נלווה משווה את היזם הישראלי למשה רבנו. לא פחות.
סיפור אחר
נשיא המדינה שמעון פרס מגיע לסוכתו של הרב הראשי שלמה עמאר, אתמול (צילום: יונתן זינדל)
הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר מוקדשות לעימות בין בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לבין שר הביטחון אהוד ברק, ולהשלכות שיש לעימות זה, במועד זה, על האפשרות לקביעת מועד לבחירות מוקדמות.
"הקרע", נכתב בכותרת הראשית בת המלה היחידה בשער "ידיעות אחרונות", מתחת לתצלומים של ראש הממשלה ושר הביטחון, כל אחד מהם מביט הרחק מן האחר. "ברק מסכסך בינינו לבין ארה"ב כדי להצטייר כמושיע וכמפייס", מצוטט נתניהו בכותרת המשנה (ציטוט מתוך דברים שאמר נתניהו לשר האוצר, שפורסם לראשונה במהדורת החדשות של ערוץ 2, אתמול).
"זה לא אישי", נכתב מעל תמצית טורו של נחום ברנע בשער "ידיעות אחרונות". "ברק הוא הראשון שצריך להבין זאת", כותב ברנע בטור המלא. "כאשר הוא פוגע ברגשות של מישהו מעמיתיו, הוא מקפיד תמיד להדגיש, זה לא אישי. לנתניהו היה ממי ללמוד". לפי הפרשנות של ברנע, הביקורת הפומבית של נתניהו על ברק היא מטח הפתיחה מצדו בקמפיין לראשות הממשלה. זהו ההסבר הנפוץ גם בכל יתר העיתונים, והוא אף מגיע אל הכותרת הראשית של "מעריב" ("ריח של בחירות: רה"מ תוקף את שר הביטחון").
מזל מועלם מתארת ב"מעריב" את מה שהתרחש אתמול כ"קמפיין מתוזמן" של הליכוד לקראת בחירות לכנסת. "אתמול אישרו בכירים בליכוד כי ההתקפה של נתניהו על ברק היתה מתוכננת ומתוזמנת", מדווח יובל קרני בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". "לדבריהם, נתניהו השלים עם העובדה כי יש להקדים את הבחירות, והוא מעוניין לנטרל את המוקש הפנימי בתוך הממשלה בדמותו של ברק".
ב"ישראל היום", לעומת זאת, לא מתנהגים כשותפים מלאים בקמפיין המתוזמן. "נתניהו: בתוך שבועיים אחליט אם נלך לבחירות", לשון הכותרת הראשית בעיתון זה. "הפור עוד לא נפל", נכתב בכותרת המתנוססת בראש הכפולה הפותחת. ואולי הספק שמעורר "ישראל היום" בדבר תחילת הקמפיין לראשות הממשלה הבאה אינו אלא מסך עשן המשמש חלק מהותי בקמפיין.
הידיעה המרכזית ב"ישראל היום" [מתי טוכפלד, זאב קליין, גדעון אלון ויהודה שלזינגר] מתמקדת באפשרות של הקדמת הבחירות ומונה כמה סימנים לכך שהאפשרות הזו תתממש, אך מתעלמת מהסימן הבולט ביותר – הציטוט שהופיע אתמול בערוץ 2. על העימות בין נתניהו לברק מדווח בטור צד קצר, מאת מתי טוכפלד, המדגיש את היוזמה של ברק בעימות עם נתניהו. שני טורי פרשנות נלווים דווקא מזכירים את העימות כסימן להקדמת הבחירות.
"רבים הזהירו את נתניהו מאופיו הבוגדני של ברק", כותב טוכפלד. "[...] ברק הבין שלא יוכל לקבל הבטחה לתפקיד שר הביטחון, מה שמאלץ אותו להתמודד לבד. לשם כך היה צריך לבדל עצמו מנתניהו ולהפסיק לחסות בצלו. נתניהו ראה בזה חציית גבול. מילא לדאוג למאמרים אוהדים בעיתון 'הארץ', אבל להכפיש אותו בעיני גורמי ממשל בכירים בארה"ב, זה כבר סיפור אחר". דן מרגלית, בטור פרשנות נפרד, אינו מתאר את ברק כ"בוגדני" ומעלה ספקות ביחס לאפשרות ששר הביטחון אכן חתר תחת נתניהו.
הבידול שאליו חתר ברק מנתניהו, בידול שלפי טוכפלד נראה בעיני ראש הממשלה כ"חציית גבול", התרחש בעיתון הבית של ראש הממשלה, שעד לאחרונה שימש גם עיתון הבית של ברק.
בראיון שהעניק שר הביטחון לקראת יום כיפור האחרון יעץ ברק לצאת מאזורים מסוימים בשטחים באופן חד-צדדי. מידע זה פורסם בהבלטה ב"ישראל היום" כידיעה מקדימה לראיון, וכבר למחרת הופיעה בשער העיתון הכותרת "זעם בימין על תוכנית ההתנתקות של ברק". שלמה צזנה, גדעון אלון ומתי טוכפלד דיווחו כי הצעתו של שר הביטחון לסגת מהשטחים התקבלה במערכת הפוליטית כעדות לכך ששר הביטחון מתכונן להקדמת הבחירות.
"ישראל היום", שסיקר את שר הביטחון בכפפות של משי בחודשים שבהם שיתף פעולה באופן מלא עם ראש הממשלה, שינה את טעמו. ברק יודע כי לקראת הבחירות הקרובות לא יוכל לסמוך על עיתונות אוהדת מצד העיתון של אדלסון.
פרט שולי: על-פי הדיווחים בעיתונים, נבדקת האפשרות לקיים את הבחירות לכנסת בתחילת פברואר. "ידיעות אחרונות" מציע לקורא מדריך. תחת הכותרת "קלחת בחירות" מפרט העיתון את עמדתה של כל אחת מהמפלגות בכנסת ביחס להקדמת הבחירות. כלומר, כמעט כל המפלגות בכנסת. שלוש המפלגות הלא-ציוניות, חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד, מכונסות במדריך לתיבה אחת המתייחסת לשלושתן כאל מקשה אחת.
בשולי החדשות
נשיא המדינה שמעון פרס משתתף בפסטיבל מספרי סיפורים, שלשום (צילום: רוני שיצר)
א. במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מדווח דמיטרי פרוקופייב כי המיליארדר בידזינה (בוריס) איוואנישווילי נבחר לראש ממשלת גיאורגיה, אף כי אינו אזרח המדינה. לפי פרוקופייב, איוואנישווילי הוא האיש העשיר ביותר בגיאורגיה, ועשה את הונו ברוסיה של שנות ה-90. בנק שהיה בבעלותו, כך מדווח, פשט את הרגל בסוף שנות ה-90 והותיר עשרות אלפי אזרחים רוסים בלא כספם. כמה עמודים לפני כן מדווח איתן גליקמן כי מנכ"ל סלקום לשעבר, עמוס שפירא, נכנס אתמול לתפקיד נשיא אוניברסיטת חיפה, במקום פרופ' אהרון בן-זאב.
ב. ב"הארץ" מדווחת רויטל חובל כי מערכת המשפט מבקשת לאסור על הפגנות ומחאות מול בתים פרטיים של שופטים. חיים לוינסון מדווח באותו עיתון כי פרופ' אסא כשר קבע בחוות דעת שהגיש לבית-המשפט שניתן לבצע ניסויים רפואיים בחיילים במקרה שהניסוי נערך במטרה לתרום "לבניין הכוח הצבאי". עוד טען כשר, כך מדווח, כי אין איסור מוסרי להסתיר מחיילים פרטים מסווגים הנוגעים לניסוי. בתגובה ל"הארץ" טוען כשר כי הדיווח אינו משקף את עמדתו והזמין את קהל הקוראים לפנות אליו ישירות, באמצעות המייל asa.kasher@gmail.com, כדי לקבל עותק מחוות הדעת המלאה.
ג. ברשימת הספרים החדשים במוסף "ספרים" של "הארץ" לא מוזכר אפילו ספר עיון אחד.
ענייני תקשורת
במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח צח יוקד כי אתמול פורסם סרטון שבו נראה עיתונאי אמריקאי שנשבה לפני כשישה שבועות על-ידי חמושים סורים.
בתחתית שער "הארץ" מודפסת מסגרת קטנה תחת הכותרת "אל קוראי 'הארץ'". "ועד העיתונאים ב'הארץ' הודיע על שביתה שתחל היום בשעה 16:00", נכתב מטעם הנהלת העיתון. "בעקבות זאת סביר כי עיתון יום חמישי לא יופיע, ואם אכן כך יקרה, מנויי העיתון יזוכו. אנו מתנצלים על אי-הנוחות".
לקוראי "הארץ" אין הבוקר הזדמנות להבין מדוע פורצת השביתה, מה דורשים העיתונאים ומהי עמדת ההנהלה. על אף שידיעות על כך פורסמו אתמול באתר "הארץ" ובאתר "דה-מרקר", לא נמצא להן מקום הבוקר בגליונות המודפסים של "הארץ" ו"דה-מרקר".
על המתרחש ב"מעריב", לעומת זאת, מתפרסמת ב"דה-מרקר" ידיעה (הילה רז מדווחת כי שכרם של כ-60–80 מבכירי העיתון יקוצץ בעשרות אחוזים ויעמוד על כ-22.5 אלף שקל בחודש לכל היותר), כמו גם על החלטה של מועצת העיתונות נגד "כלכליסט".
כדי ללמוד על המתחולל ב"הארץ", יש לפנות ל"מעריב". יובל גורן מדווח בעמודי החדשות של העיתון כי שביתת עובדי "הארץ" ו"דה-מרקר" נובעת מהתנגדות העיתונאים להפעלת תוכנית פיטורים נרחבת בלי שיתוף ועד העיתונאים. דיווחו של גורן מתפרסם לצד המשך הסיקור העצמי של עיתונאי "מעריב" את מאבקם למען זכויותיהם הפנסיוניות. "כתבי 'מעריב'" מדווחים על סוכת מחאה שהוקמה מול ביתו של בעל השליטה נוחי דנקנר ועל הפגנה נוספת הצפויה להתקיים היום מול בית ראש הממשלה.