התוכנית "אייל גולן קורא לכם" חוזרת לטלוויזיה. אני יודע, אתם מתרגשים. לא רק אתם מתרגשים. גם שרת התרבות של מדינת ישראל, חברת הליכוד מירי רגב, גם היא מתרגשת. היא כל-כך מתרגשת שבאופן ספונטני, ללא כל סיבה הנראית לעין ומבלי שמישהו ביקש ממנה, היא החליטה לצלם בחצר ביתה (כך זה נראה) סרטון בן 21 שניות שבו היא מספרת לאומה בהתרגשות ניכרת, שהתכנית "אייל גולן קורא לכם" חוזרת לטלוויזיה, והסרטון הזה, שנחתם בכך שרגב מסמלת באצבעותיה סמל של לב, נמצא כעת בדף הפייסבוק של התכנית "אייל גולן קורא לכם" עם ההקדמה: "גם שרת התרבות מירי רגב מתרגשת לקראת 'אייל גולן קורא לכם'".

אני יודע. אתם לא מאמינים. אתם חושבים שלא ייתכן ששרת התרבות של מדינת ישראל, חברת-הכנסת מירי רגב ממפלגת הליכוד, החליטה לקדם תוכנית מסחרית בטלוויזיה מסחרית. אתם לא מאמינים כי זה באמת לא ייאמן. ובכל זאת, זה קרה – הנה לחצו כאן.

קטע הווידיאו הזה מעלה שלוש שאלות. ננסה להתמודד איתן אחת-אחת.

השאלה הראשונה היא: האם זה מותר לחבר-כנסת? ובכן, למיטב ידיעתי ולמיטב בדיקתי, זה לא אסור. בתקנון הכנסת המעודכן נכון ליום ה-13 במאי 2016 נכתב תחת הסעיף "החלטת ועדת האתיקה בעניין השתתפות בעיתון הנושא אופי פרסומי" כי היא מפנה את תשומת לבם של חברי-הכנסת לכך ש"אין להתראיין או להשתתף בהפקה מטעם עיתונים מסחריים או מטעם המחלקות המסחריות של העיתונים הרגילים".

כלומר, אם המחלקה המסחרית של "ידיעות אחרונות" מפיקה מגזין שמצורף למהדורת סוף השבוע, ובמגזין הזה מפורסם פרויקט "המתלבשות הטובות ביותר בכנסת", לא תוכל חברת-הכנסת ושרת התרבות, מירי רגב ממפלגת הליכוד להשתתף בו. מדוע? כיוון ש"המגזינים המסחריים למיניהם נועדו לצורכי קידום מכירות, מיתוג ויח"צ של גורמים מסחריים וחל איסור על חברי-הכנסת לסייע בקידומם של גורמים מסוג זה או לתת להם חסות" (עמ' 235).

אבל האם ועדת האתיקה מתייחסת לצילום סרטון שכל מטרתו לקדם תוכנית מסחרית בערוץ מסחרי? על זה ועדת האתיקה לא אומרת דבר. היא מתייחסת למגזינים מסחריים שנועדו לצורכי קידום מכירות של גורמים מסחריים, אבל לא מתייחסת לחבר/ת-כנסת שמצלם/ת סרטון שכל כולו עוסק בקידום מכירות של גורם מסחרי.

מה שמוביל אל השאלה השנייה: מדוע ועדת האתיקה שפרסמה החלטה נוקבת בנוגע לנוהג של חברי-כנסת להשתמש במכונות הצילום של הכנסת לטובתם האישית (זה אסור!), לא אומרת דבר על קידום תוכניות מסחריות בערוצים מסחריים באמצעות השתתפות בקמפיין הקידום שלה, פרסום דברי עידוד ושבח לתוכנית עצמה, לתכניה, למנחה שלה או לכל דבר הקשור בה, על-ידי נבחר/ת ציבור, שלא לדבר על שר בממשלה?

ובכן, מבלי שערכתי בדיקה מעמיקה בקרב חברי ועדת האתיקה של הכנסת, אני משער שהסיבה לכך היא שחוקים ותקנות הם על-פי רוב תוצאה של מקרים ותגובות. כלומר, משהו חדש קורה, נניח חבר-כנסת ניגש למכונת צילום ומצלם 1,000 עותקים להזמנה לבת מצווה של הבת שלו, ואז מתקן התקנות ומחוקק החוקים, מגיב באמצעות תקנה שקובעת: "זה אסור!".

נדמה שאף אחד לא העלה בדעתו שייתכן שיום אחד שרת התרבות של מדינת ישראל, הליכודניקית מירי רגב, תחליט לנצל את מעמדה הפרלמנטרי והציבורי על מנת לקדם תוכנית ריאליטי בערוץ מסחרי שנקראת על שמו של זמר שהוגש נגדו כתב אישום בגין העלמות מס והגשת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 2.5 מיליון שקל, שהורשע על-פי הודאתו בעבירות מס ושנחשד בקיום יחסי מין עם קטינות (אך לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו – אביו לעומת זאת הורשע ונידון לשנתיים מאסר בפועל) – על-ידי צילום של סרטון בחצר ביתה שבו תאמר למצלמה "איזה כיף! התוכנית חוזרת! תוכנית מדהימה... לכו על זה! הצליחו! אייל גולן, כל הכבוד, אחלה הפקה, תעשו חיל".

נדמה שאף אחד לא העלה על דעתו שייתכן שיום אחד, שרת התרבות, זו שממונה על תיק... כן, זו לא טעות, על תיק התרבות, תצליח להגדיר מחדש את המונח "תת-רמה" באקט שהוא שקוף מבחינה פוליטית, הזוי מבחינה פרלמנטרית, נמוך מבחינת הביצוע ומצחין כמעט מכל זווית שרק אפשר להעלות על הדעת.

מה שמוביל אל השאלה השלישית והאחרונה: האם אין גבול להתבהמות של שרת התרבות של מדינת ישראל, חברת-הכנסת מירי רגב ממפלגת הליכוד?

לא. אין גבול להתבהמות.