לפני כחודש פנה ח"כ אחמד טיבי לחברת סלקום ודרש שתפסיק את הקרנתו של סרטון הפרסומת שנודע בשם "תשדיר הגדר". בתשדיר נראים חיילי צה"ל משחקים בכדור עם יריבים, כנראה פלסטינים, הנמצאים מצדה השני של גדר ההפרדה, כשברקע נשמעות מלות השיר "יופי טופי אחלה בחלה". טיבי, דיווח אתר nrg, טען שחיילים בדרך כלל משחקים עם פלסטינים "בכדורים מסוג אחר". טיבי לא היה היחיד שהביע תרעומת, וגם ברחבי הרשת נשמעו קולות מחאה של צופים נזעמים.

חודש חלף, וסלקום משדרת בימים אלו פרסומת חדשה, גם היא מבית מקאן-אריקסון. בפרסומת מוצגת אשה כשהיא עומדת ללדת את בנה הראשון. את האשה מלווים עד לחדר הלידה בני משפחה, כמו גם אנשים שבהם היא נתקלת בפקק, שוטר תנועה, אחות ועוד. בסופו של דבר היא יולדת במזל טוב, והבעל הגאה קובע: "קופי אמא שלה". ברקע אומר קריין הפרסומת: "אין כמו ההתרגשות של הפעם הראשונה".

דמיינו לרגע שלא הייתי מספר לכם שמדובר בפרסומת של סלקום. מה בדיוק היא מפרסמת? היא יכולה לפרסם קופת-חולים, היא יכולה לפרסם את משטרת התנועה (אחרי הכל השוטר האדיב ליווה אותה עד לחדר הלידה), אולי מזון לתינוקות? אבל אני כבר הרסתי הכל, וסיפרתי לכם שסלקום היא שעומדת מאחורי הפרסומת. רגע, סלקום? מה לסלקום וללידה?

כשברקע מתנגן עיבוד לשיר "יקירתי" של אסף אמדורסקי, מסביר הקריין: "סלקום וסמסונג גאות להציג את האנדרואיד הראשון בישראל, 'סמסונג גלקסי', עם מערכת ההפעלה המתקדמת אנדרואיד". לא מאמינים? הנה כאן תוכלו לצפות בפרסומת.

אז מה קורה כאן בעצם? נתחיל מהחלק הפשוט: "אנדרואיד". מי יודע מה זה "אנדרואיד"? קוראי מדורי הטכנולוגיה יודעים ש"אנדרואיד" היא מערכת ההפעלה למכשירים סלולריים שפיתחה חברת גוגל. אף שהמערכת הושקה כבר לפני זמן רב, היא אינה זוכה להצלחה גדולה בעולם וטרם הפכה למותג סקסי כמו האייפון. רק מעטים, אם בכלל, מדברים עליה בעינים נוצצות. העובדה שסלקום זורקת לחלל האוויר את המלה "אנדרואיד" מלמדת אחד משניים: או שהיא בטוחה שאנשים יודעים במה מדובר (הם לא), או שהיא אומרת לעצמה: "זה לא באמת משנה. אנחנו אומרים שזה חדש, שזו מערכת הפעלה מתקדמת, וזה מספיק. אנשים יקנו כל דבר שהוא 'חדש' ו'מתקדם'".

אחרי שהחליטו להתבסס על ההנחה שהצרכנים מטומטמים, ניגשו בסלקום ובמשרד הפרסום שלה למצוא מטפורה מתאימה שיכולה להתקשר לציפייה הדרוכה (אף אחד לא ציפה) של אזרחי המדינה (כלומר אלה שהם לקוחות החברה) לטלפון הסלולרי הראשון עם מערכת ההפעלה אנדרואיד (מה זה?); המטאפורה שנבחרה היא של לידה.

זוג צעיר, שמחכה לילדו הראשון, מגיע לחדר הלידה מוקף באנשים, חלקם קרובים, חלקם זרים. האירוע הזה, שיש שיטענו שהוא אחד האירועים המשמעותיים בחייו של אדם, נבחר על-ידי משרד הפרסום ואושר על-ידי החברה הסלולרית כדי לקדם את מכירתו של טלפון. לא לחינם בתי הבכורה הביטה בי בזעזוע לאחר שצפתה בפרסומת ושאלה, "האשה הזו ילדה טלפון סלולרי?". לא לחינם היא התבלבלה. הפטישיזציה בפרסומת הזו, שמקבילה תינוק לטלפון סלולרי, מעוררת סלידה.

בין שתי הפרסומות יש קו מחשבה משותף: אנשים לא חשובים ולכן לא רואים אותם. כמו שב"סרטון הגדר" לא רואים את הפלסטינים כי הם לא באמת חשובים, ב"סרטון הלידה" לא רואים את התינוק שנולד. גם הוא לא חשוב. חוויותיהם של האנשים, עצם קיומם של האנשים, הם רק תפאורה, שלד ויזואלי שעליו מוצג לראווה טלפון סלולרי של חברה דרום-קוריאנית, שהמידע היחיד שסלקום ומקאן-אריקסון מספקים על אודותיו הוא זה: הוא חדש.

צופים חדי עין ישימו לב גם לצבעים המופיעים בפרסומת. כמעט הכל בה צבוע בגוונים של סגול. מהחולצה של היולדת, דרך הסוליות שלה, צבע הפרחים שנמצא ברקע החדר של הוריה, צבע השפתון של החברה של היולדת, צבע החולצה שלובש הנהג בפקק, צבע החולצה של האחות בחדר הלידה, צבע החולצה של חברה נוספת שמלווה את היולדת בדרכה, וזו מן הסתם רק רשימה חלקית.

שילוב כל המרכיבים האלה יוצר מניפולציה שפועלת על הצופה בכמה רמות. בסוף הפרסומת אמור הצופה להבין שהוא חיכה לטלפון כמו שמחכים לילד (הוא לא), שהוא יחוש שמחה ברכישתו שתהיה דומה לשמחה שחש כאשר ילדו הבכור נולד (היא לא), ושמערכת ההפעלה אנדרואיד היא מערכת הפעלה מתקדמת, למרות שלא ברור למה הוא אמור להבין את זה; רק כי הקריין אמר?

"סרטון הלידה" לא זכה לתשומת לבו של מחוקק רגיש שנזעק להגן על מיעוט נרדף. למעשה הוא לא זכה לתשומת לב כלל, אבל הוא מקומם לא פחות מסרטון ה"אחלה-בחלה" שעליו נשפכו קיתונות של זעם.

אחרי שתי פרסומות אני חושב שהבנתי את חוט המחשבה של סלקום, ולכן אני שמח להציע רעיון לפרסומת הבאה בסדרה: אח ואחות צעירים קוברים את אביהם שהתאבד אחרי שחלה במחלה קשה (ברקע נשמע עיבוד לשיר "Suicide is Painless"). בדרך חזרה מבית-הקברות, אחרי שנפרדו מהאם, יורה באח שודד שנמלט בריצה מבנק. האחות ממהרת להזעיק אמבולנס באמצעות הטלפון הסלולרי שלה. כשהרופא מגיע, מסתבר שהוא האבא של השודד, ושכדור האקדח של השודד תקוע בטלפון הסלולרי של האח – ולמרות זאת, הטלפון מצלצל. על הקו קצין משטרה. מסתבר שגם האם התאבדה. ברקע נשמע קריין שאומר: "נוקיה: מחברת אנשים".