תת-אלוף (מיל') סימה וואקנין-גיל, לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית, עמדה במרכז הדיון שנערך היום (5.7) בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, בתביעה שהגישה ענת קם נגד אורי בלאו ועיתון "הארץ".

וואקנין-גיל העידה על האישור שנתנה הצנזורה לכתבות שבלאו הכין על סמך המסמכים שהדליפה לו קם, על החשש שעלה בה כי פרסום תצלומי המסמכים בעיתון יוביל לחשיפת המקור, ועל האזהרה ל"הארץ" – שלא ניתנה – פן יפרסמו את המסמכים.

לפי עדותה של וואקנין-גיל, הכתבה שפרסם אורי בלאו בחודש נובמבר 2008 על מדיניות החיסולים הממוקדים של צה"ל, שכללה תצלומים של מסמכים סודיים ביותר שקיבל מקם ואשר בעקבותיה נפתחה חקירה לאיתור המקור, היתה בגרסתה הראשונית עמוסה בפרטים סודיים שלא הותרו לפרסום.

"הגיעה כתבה על אירוע 'שני מגדלים'", נזכרה וואקנין-גיל בכתבה שהכין בלאו, וציינה כי הטקסט המקורי כלל שלל פרטים שלדעת הצנזורה היו אסורים בפרסום בשל ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. "עיקרנו את הכתבה לחלוטין", הגדירה זאת הצנזורית לשעבר. "אפילו את המספר של היחידה בשב"כ שלקחה חלק בדיון הורדתי. השארנו דברים שהם לטובת השיח הציבורי שהכתב רצה לעורר". את תצלומי המסמכים, לעומת זאת, אישרה הצנזורה לפרסום. וואקנין-גיל הסבירה כי אף שהמסמכים סווגו כסודיים ביותר, תפקידה הוא לאשר או לפסול פרסומים לפי תוכנם ולא לפי רמת סיווגם.

סימה וואקנין-גיל, בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, 5.7.16 (צילום: אורן פרסיקו)

"האם באמת היינו זקוקים למסמך הזה?", שאלה בהמשך עדותה. "האם באמת היינו זקוקים לפרסום של המסמך הזה בשביל להפוך את הכתבה לאמינה, שתיצור שיח ציבורי? ביחס עלות תועלת אני לא בטוחה שנכון היה לפרסם את המסמך".

"מה העלות?", שאל עו"ד אילן בומבך, בא כוחה של ענת קם. "מה שקרה בסוף", השיבה וואקנין-גיל. "פוטנציאל הנזק למקור".

לדברי וואקנין-גיל, אף שחומר רגיש והמסמך המסווג אושרו לפרסום, היא לא התריעה על הכתבה מראש באוזני הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף גבי אשכנזי. "הערכתי שזה יקפיץ אותו וידעתי שאני אחטוף על הראש מדוע לא התרעתי על הכתבה הזו", אמרה, אך הדגישה כי אין זה מתפקידה של הצנזורה ליידע איש על התכנים שעומדים להתפרסם בתקשורת. "זה מאוד אמוציונלי", הסבירה בהמשך עדותה את המניע לדרישת הרמטכ"ל לפתוח בחקירה.

עו"ד בומבך שאל את הצנזורית לשעבר לגבי עמדה שהביע בעבר ראש השב"כ דאז יובל דיסקין, כפי שצוטט בכתבה באתר "העין השביעית", כאומר שיש הבדל בין פרסום מידע לפרסום תצלומים של מסמכים סודיים ביותר. וואקנין-גיל השיבה כי גם אם בלאו ו"הארץ" לא היו מפרסמים בכתבה הזו את המסמכים הסודיים שקיבלו מקם, היה עולה חשש להדלפה מעצם העובדה שבמשך כמה חודשים פרסם בלאו כתבה אחר כתבה על סוגיות בטחוניות סודיות בהתבסס על מסמכים מסווגים.

"אני מעריכה", אמרה הצנזורית, "שהיינו מגיעים לחקירה גם בלי הצילום. אין ספק שכשהרמטכ"ל פותח בבוקר את העיתון ורואה את המסמך, זה מקפיץ לו חשש כבד שיש פה הדלפה, ואז הוא פונה לראש השב"כ ומבקש חקירה. אבל אני מעריכה שגם אם הצילום לא היה בעיתון, והכותרת היתה הכותרת והכתבה היתה מופיעה עם כל התכנים כפי שאושרה בצנזורה, היתה מגיעה בקשה לחקירה".

חלק נכבד מחקירתה של וואקנין-גיל בידי בא כוחה של ענת קם נגע לדברים שאמרה בשנת 2010 בכנס חיפה לתקשורת צעירה. ידיעה על הכנס שפורסמה במדור הברנז'ה של אתר "וואלה" נשאה את הכותרת "הצנזורה: 'הארץ' הוזהר מפני חשיפת ענת קם" והתבססה על דברים שאמרה וואקנין-גיל, ולפיהם יעצה לראש מערכת החדשות דאז אבי זילברברג שלא לפרסם את תצלום המסמך וזאת כדי לשמור על המקור. שעות אחדות לאחר פרסום הידיעה נוסף לה עדכון שלפיו הצנזורית ביקשה להעביר מסר ל"הארץ" אך לא שוחחה ישירות עם זילברברג.

"הדיווח היה אמיתי, מה שאני אמרתי היה מוטעה", הבהירה בעדותה הצנזורית לשעבר. לדבריה, לאחר שאמרה את הדברים ביצעה בדיקה נוספת וגילתה כי בפועל לא הועבר כל מסר מהצנזורה ל"הארץ" בנוגע לפרסום המסמכים בעיתון. וואקנין-גיל הסבירה כי כשהגיעה הכתבה של בלאו, כפי שקורה בכל פעם שמגיעה כתבה "כבדה", כהגדרתה, נערכה התייעצות בצנזורה.

"ניהלנו שיח על כך שעצם ההגעה של מסמכים היא סוג של הליכה קדימה מבחינת הכתבות שהיו עד עכשיו", שיחזרה בעדותה. "כל מי שיודע איך מנהלים חקירה יודע שמסמך זה סוג של עוגן שדרכו מגיעים למקור. אתה יכול להסתכל על איזו חותמת, מי המכותב וכו'. כשהכתבות הראשונות הגיעו לצנזורה הערכנו שמדובר במקור של הכתב, אולי מאגף המבצעים, אולי מפיקוד מרכז, זה היה מאוד אמורפי. ככל שמגיעות עוד ועוד כתבות אתה לאט-לאט מתכנס, וכשהגיעה הכתבה עם 'שני מגדלים', עם המסמך, אמרנו לעצמנו שזה מסוג הדברים שיכול להיות עוגן. [...] משהו שכדאי שעיתון 'הארץ' יידע: 'שים לב, שקול שוב את צעדיך'".

לדברי הצנזורית לשעבר, היא יצאה מהדיון הפנימי בצנזורה עם הבנה שתתבצע שיחה עם גורם ב"הארץ" ובו יוזהר העיתון כי פרסום המסמך עלול לחשוף את המקור. משום כך אמרה בכנס חיפה את אשר אמרה. בפועל, כפי שהתברר לה זמן קצר לאחר שההצהרה יצאה מפיה, שיחה שכזו לא התבצעה, לא על-ידי סגנה, סא"ל רון קרניאלי, ולא על-ידי גורם אחר בצנזורה. "כאשר הבנתי שלא הועבר שום מסר מיהרתי לתקן את עצמי", אמרה.

6373-04-13