שלדון אדלסון ועמוס רגב מוכנים שמשרד ראש הממשלה ימסור את פרטי שיחותיהם עם בנימין נתניהו לציבור, אולם רק מעתה ואילך, כך מבהירים באי כוחם של המייסד והעורך של "ישראל היום" בתגובה שהגישו השבוע לבית-המשפט המחוזי. בכך כמובן מתייתרת מתוכן מטרתה המוצהרת של בקשת חופש המידע בעניין: ניסיון לאמת את דבר ההשפעה היומיומית הישירה של ראש הממשלה על תכני החינמון "ישראל היום", בבעלותו של אדלסון ובעריכתו של רגב.
בית-המשפט המחוזי בירושלים אמור להכריע בקרוב האם לחייב את לשכת ראש הממשלה להעביר למבקשים, רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10, מידע על שיחותיו של ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו עם אדלסון ורגב. אחרי שאדלסון ורגב הזהירו מפני פגיעה בחיסיון העיתונאי, ואחרי שדרוקר וחדשות 10 הבהירו מדוע מסירת המידע אינה פוגעת בחיסיון עיתונאי של איש, קיבלו המיליארדר היהודי שייסד ומממן את "ישראל היום" והעורך הראשי של העיתון הנפוץ בישראל הזדמנות להגיב לטענותיהם.
באמצעות באי כוחם, עורכי-הדין ד"ר אביגדור קלגסבלד, אמיר שרגא ומתן גרינגר, טוענים אדלסון ורגב כי אין להעביר את המידע על שיחותיו של נתניהו עם אדלסון משום שאדלסון אינו מדבר עם נתניהו על עבודתו, ומשום שגם אם כן היה מדבר על נושאים הקשורים בעבודתו של ראש הממשלה ושר התקשורת, אדלסון ממילא לא מדבר עם עובדים בעיתון על התוכן המתפרסם בו. "שיחותיו של מר אדלסון עם מר נתניהו אינן מגיעות לידיעת כותבים בעיתון", לשון התגובה. לכן, כך נטען, הבקשה שהוגשה בעניין זה אינה אלא "חיטוט בשיחות פרטיות בין מר אדלסון לבין מר נתניהו, אשר בכל מקרה אינן משפיעות על העיתון".
עמוס רגב, לעומת זאת, מדבר גם מדבר עם עובדי העיתון על התוכן המתפרסם בו, כפי שאפשר לצפות מעורך ראשי של עיתון, ובאי כוחו מודים בכך בפה מלא. אולם גם רגב הצהיר כי יחסיו עם נתניהו הם חבריים בלבד, ושמסירת מידע על שיחות שקיים עם נתניהו, כך נטען, תפגע בחיסיון העיתונאי השמור לו וכן תפגע בפרטיותו.
באי כוחם של אדלסון ורגב דוחים את טענת באי כוחם של דרוקר וחדשות ערוץ 10, עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, כי החיסיון העיתונאי חל על מידע שבידי העיתונאי ולא בידי צדדים אחרים, ומכנים זאת "טענה תמוהה". לטענתם, "החלת עמדת המבקשים על ענייננו תביא לכדי קיצון את צמצום תחולת החיסיון. [...] גישה כזו חותרת תחת תכלית החיסיון". בשמה של העיתונות החופשית וקיומם של מקורות מידע לעיתונאים קוראים באי כוחם של אדלסון ורגב לדחות את טענות דרוקר.
"כאשר בית-המשפט נדרש להכריע אם הדין הוא כי מותר לחשוף נתוני תקשורת בין עיתונאי לבין מקור פוטנציאלי (ובענייננו מדובר במקור הפוטנציאלי בתפקיד הרם ביותר בישראל) – על בית-המשפט לבחון את הבקשה בזהירות יתרה", טוענים אדלסון ורגב. "אם הבקשה מבוססת על טיעון מהסוג של 'במסגרת העתירה עמדנו על כך ש'ישראל היום' משמש שופר לראש הממשלה' – יש לבחון אם אכן הונח בסיס ראייתי קביל לטיעון זה. בסיס כזה אינו קיים בעתירה. עתה דרוקר טוען – ללא כל ראיה קבילה – כי ראש הממשלה 'מכתיב את הקו של 'ישראל היום' [...] ולכן הוא זכאי לנתוני התקשורת בינו לבין מר רגב למר אדלסון; מחר הח"מ יטען כי יו"ר האופוזיציה מכתיב את הקו של 'ידיעות אחרונות' ויבקש את נתוני התקשורת בינו לבין העורך הראשי והבעלים של 'ידיעות אחרונות'. אולם נתוני תקשורת בין עיתונאים לבין מקורות פוטנציאליים הם חסויים".
על בית-המשפט, מוסיפים וטוענים השניים, "להכריע בטענה לגופה: האם, כעניין אובייקטיבי, יש חשש ממשי שחיוב אנשי ציבור במסירת מידע על פרטי שיחותיהם עם צדדים שלישיים, לרבות חברים ועיתונאים, יגרום לפגיעה בהמשך איסוף המידע ושמירתו".
באי כוחם של אדלסון ורגב עומדים גם על הפגיעה בפרטיותם של מרשיהם, אם ייחשפו פרטי השיחות שקיימו עם נתניהו. "מערכת היחסים בינם לבין מר נתניהו היא מערכת יחסים חברית בלבד", מובהר. "שיחותיהם עם מר נתניהו הן שיחות פרטיות בין חברים אשר אינן נוגעות כלל ועיקר לעבודתו של ראש הממשלה".
עם זאת, ובהסתמך על תקדים שעסק גם הוא במסירת מידע פרטי בבקשה לפי חוק חופש מידע, מבהירים אדלסון ורגב כי "פגיעה בפרטיות יכולה להיעשות רק מכאן ואילך". לטענתם, "כאשר בית-המשפט קובע כי מכאן ואילך מידע מהסוג המבוקש בעתירה הוא מידע שיש למסרו, ניתן לראות באדם המוסר את המידע לאחר פרסום פסק הדין כמסכים לחשיפתו". על כן מבקשים השניים מבית-המשפט לדחות את העתירה של דרוקר וחדשות 10, או, לחלופין, להורות כי מסירת המידע המבוקש תיעשה רק לגבי שיחות של ראש הממשלה מכאן ואילך.
28606-09-15