כוחות משולבים של פיקוד העורף וחיילים אמריקאים אתמול בחולון, בתרגול להתגוננות מפני רעידת אדמה (צילום: יוסי זליגר)

איראן

אתמול תפסה את הכותרות הראשיות של העיתונים בישראל ידיעה של ה"ניו-יורק טיימס" על אודות הסכמות כביכול בין בכירי המשטר האיראני לבכירים בממשל אובמה על פתיחת שיחות ישירות בסוגיית הגרעין האיראני מיד אחרי הבחירות בארה"ב, שיתקיימו בעוד שבועיים. אתמול גם יצאה הכחשה לפרסום מהבית-הלבן, והיום נדחקים הדיווחים על האפשרות של מו"מ ישיר בין שתי המדינות לעמודים הפנימיים. רק בשער "ישראל היום" נכתב בכותרת הגג לראשית כי "איראן וארה"ב הכחישו הדיווח כי הסכימו למו"מ ישיר על תוכנית הגרעין. נתניהו: 'איראן משתמשת במגעים איתה כדי להרוויח זמן'".

"אין לי כל מידע על מגעים כאלה, ואני לא יכול לומר שהם מתקיימים. אני כן יכול לומר שאיראן משתמשת במשא-ומתן איתה כדי להרוויח זמן. בשנה האחרונה היו לאיראן שיחות עם המעצמות, כשבמקביל העשירה איראן אלפי ק"ג של אורניום בתוכנית הגרעין שלה", מצטט אלי ברדנשטיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בידיעה בעמ' 5 של "מעריב". כותרת ידיעה זו ועיקרה מוקדשים לפרסום בכלי תקשורת אמריקאי אחר, נחשב מעט פחות מה"ניו-יורק טיימס", ה"אל-מוניטור", שבו התראיין ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי והציג תפיסות שונות מאלו של ראש הממשלה של ישראל: "ישראל צריכה לשנות רטוריקה מול איראן" ו"מה שהבנתי בשנותי במוסד הוא שדיאלוג עם האויב הוא הכרחי, אין לך מה להפסיד".

גם ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על ההכחשות לפרסום ב"טיימס": "לא צריך להתייחס ברצינות להכחשות הלא-באמת נחרצות שיוצאות מוושינגטון", כותב אלכס פישמן בטור פרשנות בעמ' 4. "לממשל אובמה יש מה להסתיר", ולכן ארה"ב לא יידעה את בעלות-בריתה, טוען פישמן, ו"כשהאיראנים מכחישים, זה סימן מובהק שמדובר באמת לאמיתה". סיכומו של דבר, לפי הפרשן הצבאי של "ידיעות", הדלפת המידע נעשתה מהבית-הלבן ערב העימות התקשורתי בין אובמה לרומני כדי להדגים כי מדיניות ההידברות של אובמה נוחלת הצלחה, ולכן זהו ספין. אולם, זהו "ספין שיש לו רגליים", ואם אובמה ייבחר הרי שכנראה, "לא מעט בזכות הסנקציות", יישבו האיראנים לשיחות עם האמריקאים. אגב, השיחות מוגדרות "חשאיות". מעט מצחיק בהתחשב בנסיבות.

ב"הארץ" כותב צבי בראל שגם להכחשות של נתניהו אין להאמין, וכי ייתכן שהוא נמצא בסוד העניינים וכי הארכת האולטימטום שנתן לה פומבי בנאומו באו"ם היתה כדי לתת ארכה לממשל אובמה למצות את פריצת הדרך, לכאורה, במגעים עם איראן. במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מתפרסם טור נוסף של פישמן. הוא קובע שם כי "אין ספק" שהפרסום ב"ניו-יורק טיימס" "הוא עוד ניסיון של טהרן לשחרר מעט את החבל המתהדק על צווארה", משום שהמשטר חושש כי המשך הסנקציות ימוטט את כלכלת המדינה, יגרום למחאה עממית המונית ויחשוף את "הבלוף הגדול לגבי היכולות הצבאיות".

האם ההסכמה שאולי קיימת מצדה של איראן לשוחח עם "השטן הגדול" באה משום שאובמה הסכים לתנאי של אי-תקיפה כל עוד מתקיימות שיחות (תנאי שבוש סירב לו)?, שואל בראל. "האם יש איזושהי התחייבות שנתן ממשל אובמה לאיראנים, כפי שטוענים כמה מידידינו הרפובליקאים (שגם להם יש עניין לחמם את ישראל)?", שואל פישמן. ואילו ב"ישראל היום" קובע הפרשן המעופף בועז ביסמוט: "אם הדיווח אכן נכון, אפילו בחלקו, איראן מוכנה להעניק סיוע לא מבוטל למחנה הדמוקרטי".

בחירות

העיסוק בפוליטיקה האמריקאית, המעטר היום את הדיווחים בעיתונות על סוגיית הגרעין האיראני, תופס מקום מרכזי בפני עצמו. "אובמה ורומני ייפגשו היום לעימות שובר שוויון", נכתב בכותרת ידיעה של "סוכנויות הידיעות" במעלה שער "הארץ". "שבועיים לבחירות תיקו", נכתב בכותרת הראשית הצולעת של "ידיעות אחרונות". "סקר חדש: מירוץ צמוד לבית-הלבן", "מיליוני אמריקאים יעקבו הלילה אחרי כל מלה של אובמה ורומני בניסיון לקבוע מי ראוי יותר להנהיג את ארה"ב. במוקד העימות: ישראל ואיראן", נכתב בכותרות הגג והמשנה. גם על שער "מעריב" מודפסת הכותרת "הלילה: ישראל במוקד העימות בין אובמה לרומני".

הכותרת הראשית הפתטית של "ישראל היום" היא "עימות גורלי". "אחרי שני עימותים, וכשמיט רומני נהנה מעלייה בסקרים, מגיע רגע האמת", נכתב בכותרת המשנה. נדמה שבהכתרת העימות הטלוויזיוני הקודם לבחירות כ"רגע האמת" מזקק העורך ב"ישראל היום" את תמצית הטמטמת של היחס העיתונאי הנפוץ לדמוקרטיה בפעולה.

לצד הנעשה בארה"ב, גם היום מתפרסמים בעיתונים דיווחים על המערכת הפוליטית הישראלית, המתכוננת לבחירות בתחילת השנה הבאה. "הקיבוצים מאיימים להתנתק מהעבודה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "בכירים במחוז הוותיק זועמים על כוונת יו"ר המפלגה לצמצם את מספר השריוּנים. 'הקיבוצים היו כאן לפני שלי ויהיו גם אחריה. שתעשה חושבים'", נכתב בכותרת המשנה המפנה לידיעה של יוסי אלי. על שער "הארץ" מתנוססת הכותרת "ציפי לבני נוטה להתמודד בבחירות בראשות מפלגה חדשה", לצד כותרת המשנה: "עם זאת, לבני אינה פוסלת חבירה ללפיד או לעבודה" (יהונתן ליס). גם ב"הארץ" לא פוסלים הדפסת ידיעת או-שכן-או-שלא.

כותרות פוליטיות נוספות בעיתוני היום: "הסנדביצ'ים למתנדבים יעלו 1,320,000 שקלים" (אריק בנדר, "מעריב"), "מחוז תל-אביב של האוזר הידרדר למקום לא ריאלי" (ניר ארנון, "מעריב"), "ראשי הערים יפרסמו המלצות" (יובל קרני, "ידיעות אחרונות"), "מחיר הבחירות: רבע מיליארד שקל" (תלם יהב, "ידיעות אחרונות"), "מרגי עלול לשלם על התמיכה בישי" (עקיבא נוביק, "ידיעות אחרונות"), "רשימת החיסול של נתניהו - הערכות בליכוד: לקראת הפריימריז יפרסם רה"מ רשימת מומלצים 'לא רשמית'" (יובל קרני, "ידיעות אחרונות"), "הדיל, מיו"ר הכנסת לנשיא?" (מתי טוכפלד, "ישראל היום"), "ש"ס: דרעי מונה ליו"ר מטה הבחירות" (מתי טוכפלד, "ישראל היום"). אם כן: תמרונים, הרכבים, עלויות.

כדאי לשים לב לידיעה המעניינת של עמרי מניב בכפולה הפותחת של "מעריב": "האסטרגיה של לפיד: לרדת מהחרדים, לתקוף את ליברמן". לפי מניב, "סקרים פנימיים במפלגת יש-עתיד" באשר לאופן הפנייה לקהל הבוחרים מקרב העולים מרוסיה "הכריעו: לתקוף את ישראל-ביתנו ולא את החרדים" (ברם, בהמשך מצטט מניב "גורם במערכת הפוליטית" ולפיו "הדגלים המרכזיים של לפיד" הם אלו שבהם מחזיק גם ליברמן, "שינוי שיטת הממשל וגיוס לכולם". האחרון, למיטב הידיעה, אינו חלק ממצע של אף מפלגה חרדית). זו ידיעה מאלפת משום שהיא לבן על לבן: דיווח על קמפיין ואסטרטגיה פרסומית במקום על מצע ואסטרטגיה יישומית הופך הגיוני כשמדובר במפלגה שהיא מסע פרסום שמוביל מגיש טלוויזיה. דיווח בלון על מפלגת בלון. הרמוניה.

במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" כותב ירון לונדון על הבחירות לוועד הבניין שבו הוא מתגורר ("250 דירות בצמד מגדלים"). "למדתי עוד משהו על הדמוקרטיה בפעולה", הוא מסכם, בשישה סעיפים, הנה קיצורם: "כל קהילה נידונה להתחלק למחנות. אופן הפנייה לבוחרים אינו תוספת ערך, אלא הערך כולו. אנחנו זקוקים לאויב מהלך אימים, איננו מסוגלים להתעמק במצעים. הבוחר אינו נותן קולו לזה האומר כי הוא מונע מהרגשת שליחות אלא למי שנחוש בדעתו להיבחר וקורע את התחת כדי להצליח. אפילו פוליטיקה של עיירה, ואולי דווקא פוליטיקה של עיירה, תיגרר להכפשות ועלבונות".

בסעיף השישי והאחרון כותב לונדון: "אינני מופת למצביע משכיל ומעמיק. אני חושד שגם אתה כזה". זה, כנראה, נכון (קטיגורית, תרתי משמע), אולם ככל שגם עורכי העיתונים יאמינו כי אופן הפנייה לבוחרים הוא תחליף לתוכן עצמו וכי הציבור אינו מסוגל להתעמק בתכנים עצמם, קשה לראות כיצד האמת העלובה הזו תשתנה אי-פעם.

לבנון

"עימותים בלבנון מגבירים את החשש ממלחמת אזרחים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "אלפי מפגינים אנטי-סורים הסתערו על מתחם הממשלה בביירות, אחרי הלווייתו של בכיר המודיעין שנרצח", נכתב בכותרת המשנה הסתומה, מעל לתצלום של רעולי פנים חמושים במקלות. לפי כותרת הידיעה הראשית, של אבי יששכרוף ועמוס הראל, "אסד מייצא את הכאוס ללבנון": "רצח בכיר המודיעין בשבוע שעבר נראה כאירוע המטלטל ביותר בלבנון מאז רצח רפיק אל-חרירי ב-2005. חיזבאללה אמנם שומר על פרופיל נמוך והמחנה האנטי-סורי יודע שאין לו סיכוי נגדו – אך הקולות הולכים ומזכירים מלחמת אזרחים", נכתב בכותרת המשנה (המנוסחת אף היא בצורה משונה). בידיעה נפרדת מדווח יששכרוף כי ירדן "סיכלה מזימה לפיגועי ענק נגד דיפלומטים ואזרחים" שתיכנן "ארגון הקשור לאל-קאעידה".

שני הדיווחים, על "ההסתערות על בית הממשלה" בלבנון והסיכול בירדן, מופיעים בעמ' 16 ב"ידיעות אחרונות" בחתימת רוני שקד. ב"מעריב" מדווח על ההתרחשויות רימון מרג'ייה, בעמ' 4. "הלווייתו של ויסאם אל-חסן, ראש המודיעין הלבנוני שנרצח בפיצוץ מכונית תופת, הפכה אתמול למפגן מחאה נגד הממשלה הפרו-סורית", נכתב בכותרת המשנה. אל הידיעה מפנה מהשער הכותרת "זעם בביירות", לצדה של תמונה דרמטית של המונים מאחורי מחסומים משטרתיים. ב"ישראל היום" מדווח על הנעשה בלבנון ובירדן דניאל סיריוטי, בעמ' 7. דיווח שלישי באותו עמוד הוא על התפוצצות של מכונית תופת בדמשק. לא ברור אם על-ידי המשטר או על-ידי המורדים.

כלכלה

"שדות-ים צפוי למכור את אבן-קיסר בשווי של 600 מיליון דולר לפחות", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "המו"מ למכירת יצרנית משטחי הקוורץ הגדולה בעולם מתנהל בין הקיבוץ וקרן טנא לקרנות זרות. חברי שדות-ים צפויים לקבל כ-200 מיליון דולר ולהישאר עם אחזקת מיעוט. קרן טנא, שהיתה שותפה לעסקת הענק של נטפים, תקבל 150 מיליון דולר", נכתב בכותרת המשנה (יורם גביזון). דיווח דומה מופיע גם בכותרת הראשית של "גלובס".

"ישראל במו"מ עם קוריאה לרכישת ספינות טילים בשווי 400 מיליון דולר", נכתב בכותרת הראשית של "עסקים", מוסף "מעריב". "עסקת הענק צפויה לפייס את הקוריאנים לאחר שהפסידו במירוץ לעסקת המטוסים הגדולה של חיל האוויר. גם התעשייה הבטחונית המקומית צפויה להרוויח מאות מיליוני דולרים מהעסקה" (דוד ליפקין).

"קרנות ההשתלמות מציגות: תשואה של 7% מתחילת השנה", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט" (אסף גילעם ורחלי בינדמן).

ב"דה-מרקר" משווה מירב ארלוזורוב בין ביצועיה הכלכליים של ממשלת נתניהו לאלה של זו שקדמה לה. הכותרת היא "הכישלון הגדול ביותר של ממשלת נתניהו".

העיתונים הכלכליים מדווחים על סקר הוצאות לנפש בערים הגדולות בישראל שערך הלמ"ס. תל-אביב מובילה, ואיתה רחובות, שעקפה את ראשון-לציון. "בבת-ים מבזבזים הכי פחות".

החברה האזרחית

"מחירי המזון יצנחו? לא בדיוק", נכתב בכותרת הראשית של "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", מתחת לכותרת הגג "הממשלה אישרה את המלצות ועדת קדמי ואת הרפורמה בחלב". "מהפכה זה לא" היא כותרת ההפניה לטור הפרשנות של סבר פלוצקר. "הממשלה אישרה את המלצות ועדת המזון והפחתת מחיר החלב הגולמי", נכתב בכותרת הגג לכתבה של אילנית חיות ב"גלובס". "הוזלה שולית, במקרה הטוב", היא הכותרת עצמה. "יצרניות המזון חמקו מפגיעה בדרך לממשלה" היא כותרת הדיווח של אורנה יפת ב"כלכליסט".

"עשו לאחותי שטיפת מוח נגד הפלה", נכתב בין מרכאות בכותרת על שער "ידיעות אחרונות". "אחותה של הנערה בת ה-17 שהרתה לרז אטיאס מאשימה את אגודת אפרת: נציגה שלהם לחצה עליה לשמור על ההריון". הכותרת על שער המוסף היומי היא "בעיטה בבטן". "הם מאתרים נערות בהריון ומשכנעים אותן לא לעשות הפלה. השיטה: לחץ בלתי פוסק והפחדה מעקרות. באגודת אפרת מכחישים אמנם שפנו גם לחברתו של רז אטיאס, אבל בארגוני הנשים זועמים: 'צריך לפקח עליהם בצורה יסודית'. 'הדרך שלנו לגיטימית', מגיבים באפרת", נכתב בכותרת המשנה המפנה לכתבה של נעם ברקן ועקיבא נוביק. אתמול הפגין "ידיעות אחרונות" במירעו כיצד ליטול טרגדיה אנושית ולעבד אותה לסנסציה עיתונאית חלולה וצינית. היום הוא מדגים כיצד ניתן למצוא בטרגדיה אישית, אחת מני רבות המתרחשות כדבר של יום ביומו, תוכן לידיעה בעלת ערך חדשותי וציבורי.

ענייני תקשורת

"המשבר בענף התקשורת: רשת תקצץ עד 10% משכר העובדים", מדווח נתי טוקר ב"דה-מרקר". קיצוץ צפוי גם בקשת. עוד מדווח טוקר על טענות של חברת הפורמטים הבריטית castaway ולפיהן "ערוץ 10 מתנהל בצורה בריונית וחייב לנו כ-100 אלף יורו". ועוד מדווח טוקר כי "חיים הכט יתמודד מול רם לנדס על הפקת החדשות המקומיות".

"מרדוק מכחיש: 'הדיווחים על מו"מ לרכישת 'לוס-אנג'לס טיימס' שגויים לחלוטין'", נכתב בכותרת דיווח של "בלומברג" ב"גלובס". "'וואלה' תשווק עבור מיקרוסופט את שטחי הפרסום באתרים שלה", מדווח רועי גולדנברג ב"גלובס".

בתחתית ידיעה של מורן רייכמן במוסף "עסקים", על אודות מינויו של מנכ"ל חדש לכלל-ביטוח, חברה בשליטתו של קונצרן אי.די.בי, נכתב "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי". רייכמן מזכיר כי כלל-ביטוח עמדה להימכר, וכי המהלך צפוי להתחדש בקרוב. "מעריב", לעומת זאת, יצא כבר מחזקתה של אי.די.בי, אחרי שתחת ניהולה המשיך לצבור הפסדי עתק והקונצרן נפטר ממנו וזרק אותו לחיקו של בית-המשפט. במציאות הנוכחית, שבה העיתון מנוהל על-ידי נאמן שתפקידו למכור את העיתון, "מעריב" כבר אינו נמנה עם קבוצת אי.די.בי. אלא אם כן, כמובן, עורכי המוסף מעוניינים להצביע בכך כי נמשכת ההתערבות הבוטה בתכנים העיתונאיים.

"הסיטי", מדור הרכילות של "עסקים", לא מתפרסם היום בעיתון.

העיתונים מדווחים כי אחרי 33 שנה, צפוי להתבטל משדר ההתרמה לצה"ל, ה"שירותרום". "השנור יורד משידור" היא הכותרת לידיעה בנושא ב"ידיעות אחרונות".