ארגון אנו ועמותת סיכוי השיקו השבוע את A-List, מאגר מקוון למומחים ודוברים ערבים בישראל. המאגר מאפשר חיפוש מומחים ודוברים לפי שמותיהם ולפי נושאים, כאשר כל מומחה מציג את פרטי הקשר שלו, לצד ביוגרפיה קצרה, תחומי התמחותו וקישורים לראיונות ופרסומים חיצוניים.

מאגר A-List נועד לשרת עיתונאים בתקשורת בעברית, עורכים ומפיקים, ולסייע להם ליצור קשר עם מרואיינים פוטנציאליים מקרב האוכלוסיה הערבית. כפי שניתן היה להיווכח בחודשים האחרונים מפרסומי מדד הייצוג באתר "העין השביעית", שיעור המרואיינים הערבים בתקשורת העברית בישראל נמוך באופן קיצוני לעומת שיעורם באוכלוסיה, ועומד על מעט יותר מ-2% בלבד.

מקבולה נסאר, עיתונאית ומגישה ברדיו "אל-שמס", היא רכזת מיזם A-List מטעם ארגון אנו.

מדוע בכלל צריך מאגר כזה?

"הנתונים מדברים בעד עצמם, ואנחנו רוצים לא רק לאבחן את הבעיה אלא גם לתת פתרון. לצד הביקורת והנזיפה בכלי התקשורת אנחנו רוצים גם לסייע. לצד הניטור וניתוח התוכן, שמעמיד מראה מול התקשורת ומצביע על סיקור לא הוגן, אנחנו בצורה אקטיבית ויזומה מננסים לתת תשובה בונה".

מקבולה נסאר (צילום: A_List)

מקבולה נסאר (צילום: A_List)

היו ניסיונות בעבר להפיץ מאגרים של מומחים ערבים, והם לא שינו את המצב.

"בארגון אעלאם התחילו את היוזמה הזו לפני הרבה שנים. הם גיבשו בזמנו שני מאגרים בעברית, אחד של עיתונאים ואחד של מרואיינים, אבל זה היה עדיין בתקופה שהשתמשנו בחוברות וספרים. היה גם את ארגון אג'נדה שניסה לתת כלים לתקשורת, ואנחנו בעצם סוג של יורשים של אג'נדה כי ארגון אנו הוא מיזוג של הארגונים אג'נדה, עורו והשדרה.

"הזמנים השתנו. התקשורת נמצאת בהתפתחות מתמדת מבחינת הכלים והמהירות וצריך ליצור משהו שיתאים לצרכים האלה. בנוסף אני יכולה להגיד שהיום יותר מבעבר יש מומחים ערבים בתחומים מגוונים שלא היו לפני עשר שנים. יש גם פריחה של מומחים ומומחיות - אגב, נשים במיוחד - יש הרבה פרופסורים מתחת לגיל ארבעים או בסביבות גיל ארבעים. ההתפתחות האקדמית של הערבים מורגשת מאוד בחמש השנים האחרונות.

"ובוא נסתכל גם על הרקע שבו אנחנו נמצאים בתקופה האחרונה. לא רק שיש הדרה וריחוק של החברה הערבית והצגה בלתי הוגנת ברוב הפעמים של החברה הערבית, אלא שגם החברה כולה הולכת למקומות מאוד קשים מבחינת גזענות ואלימות ודעות קדומות. צריך לשנות את המצב, זה כבר חובה, לא לוקסוס. צריך לעשות את החיבור הזה ולנסות לתת ביטוי לחברה הערבית ולא להשאיר את כל המודעות של עם אחד על העם שחי לידו, לשני אחוז מהסיקור התקשורתי בעברית".

"לצערנו", מוסיפה נסאר, "רוב היהודים לא מדברים ערבית, והציבור בישראל שבוי של התקשורת שלו כי אין תקשורת אחרת בעברית בעולם. אם אני יכולה לראות אל-ג'זירה וכל מיני תחנות לוויין, היהודים נאלצים להסתפק בתקשורת מוגבלת מאוד, ויש זכות לציבור הישראלי לדעת יותר".

"השליחות האמיתית של התקשורת היא לא לתת לאנשים רק את מה שהם רוצים אלא גם את מה שהם צריכים"

יש זכות לדעת יותר, אבל אין רצון.

"קודם כל אני בספק. הסדרה 'עבודה ערבית' שברה את תקרת הרייטינג, אנשים אהבו מאוד את הכתיבה ואת הדמויות. אני בעצמי מופיעה בתקשורת העברית ומקבלת כל הזמן תגובות מיהודים ישראלים שמאוד שמחים שאני נשמעת, ולא רק אני. חוץ מזה, השליחות האמיתית של התקשורת היא לא לתת לאנשים רק את מה שהם רוצים אלא גם את מה שהם צריכים, אחרת התקשורת תהיה חלולה מכל תוכן".

כמה מומחים אפשר למצוא במאגר כיום?

"יש כמה עשרות, כ-70, אבל זו רק קבוצה ראשונה, המאגר מתוכנן להכיל מאות שמות בתום השנה הראשונה. בעתיד נפתח גם את האפשרות לאנשים להוסיף את עצמם".

בשבועות האחרונים השתמשנו במאגר לצורך המדור "הכר את המומחה". למרות המאמץ למצוא מומחים לסוגיות כלל-ישראליות, עדיין רבים מהמומחים הערבים עוסקים קודם כל בבעיות של האוכלוסיה הערבית.

"נכון, זה בלתי נמנע. אקדמאים ערבים לא יכולים להיות מנותקים לגמרי מהנעשה בחברה שלהם, אבל זה בולט בעיקר במדעי החברה והרוח. אם אתה בודק במדעים המדוייקים, תמצא למשל שלושה מומחים שמתמחים בננו-טכנולוגיה ומפתחים פורצי-דרך ברמה בינלאומית, פיתוחים שישרתו את כלל האנושות, לא רק את היהודים ואת הערבים. למשל פרופסור טאלב מוקארי, מרצה בכיר לכימיה פיזיקלית, נורא נסיר, סטארטאפיסטית בחברה המפתחת תחליף לקרום המוח או פרופ' מונא מארון שמפתחת תרופות לבעיות של פוסט טראומה".

מלבד זאת, אומרת נסאר, "הגיע הזמן שגם מומחים ערבים יפרשנו את החברה הערבית ושיהיו פחות פרשנים אוריינטליסטים או אנטי-ערבים ואנטי-מוסלמים. לדוגמה, ראיתי לפני כמה ימים כתבה ב'מבט שני' שהכין יואב שמיר על היחס כלפי דאע"ש. פעם ראשונה שאני רואה שמראיינים בנושא חוקרים ערבים, מדענים, עיתונאים, שנותנים ניתוח עומק. זה אפילו היה מעניין בשבילי, למרות שאני חיה בתוך החברה הערבית והכתבה היתה בעברית. היה שם גם ראיון עם איש דת נאור ודרשות שמזהירות את הציבור מהפונדמנטליזם של דאע"ש. זה סוג הכתבות שהיינו אוהבים לראות יותר, אפילו אם זה על הסכסוך והמזרח התיכון והבלגאן שלנו, כי הן נותנות ביטוי מאוד הוגן לחוקרים הערבים שבאמת רוצים לעזור לציבור היהודי להבין".

A-List, לוגו המאגר

A-List, לוגו המאגר

היה קשה לשכנע את המומחים להצטרף למאגר?

"לא. יש להם הבנה מאוד טובה של התרומה לעבודה כזו. כמובן שיש מכשולים, הם אנשים פרטיים, שלא עובדים אצלי ולא אצל התקשורת, והם גם אנשים עסוקים מאוד, אבל אני מקווה שתהיה אפשרות להתגבר על המכשולים. יש כמובן מכשול של מרחק, של מיידיות. ויש מצד שני גם מקום לעבוד עם המרואיינים ולתת להם כלים כדי שיזהו את הפוטנציאל של המדיה, גם זו שבעברית, ויהיו שותפים. המטרה היא לא רק שיהיה סיקור אלא שיהיה גם חזון לשינוי ואני חושבת שלרוב המומחים שמופיעים במאגר יש ראייה כזו. יש גם מומחים ששמו פס על התקשורת העברית, וזו תופעה מצערת, זה אומר שאין אמון. הייתי אומרת אפילו לעיתונאים בתקשורת העברית, אם לא יהיה שינוי בגישה, אנשים יאבדו אמון. התקשורת צריכה לרצות למנוע מצב שבו קבוצה אחת מתבדלת ומחרימה את השיח הציבורי".

"התקשורת צריכה לרצות למנוע מצב שבו קבוצה אחת מתבדלת ומחרימה את השיח הציבורי"

מלבד המאגר יש פעילויות משלימות שאתם עושים לקידום המטרה?

"בהחלט. אנחנו מתכננים לקיים סדנאות הכשרה ייעודיות, לפי תחומים. סדנה לקבוצה של רופאים, סדנה לכלכלנים, סדנה למומחי מגדר. תוך כדי הסדנאות האלה נוכל להפגיש את המומחים עם כתבים ועם עיתונאים שגם יכולים להסביר להם איך הם היו מצפים מהם לפעול מול התקשורת. יש כוונה בהמשך גם לפנות לכל מיני ארגונים גדולים כמו בתי-חולים ואוניברסיטאות כדי שיספקו לנו את המומחים שאנחנו עדיין לא מכירים. ויש כמובן את החלק של עמותת סיכוי שמשלימה את העבודה שלנו עם ניטור הסיקור בתקשורת וקידום הקשר מול אמצעי התקשורת.

"חשוב לי גם להגיד שהמאגר כולל מספר לא מבוטל של נשים, בין 40 ל-50 אחוז מהמומחים במאגר. אנחנו כמובן רצינו במחשבה תחילה שיהיה ייצוג טוב לנשים, אבל זה לא היה קשה כי היום יש נוכחות נשית משמעותית בכל התחומים, באקדמיה ובעשייה ובחברה האזרחית".