שלמה בן-צבי לא יחויב לשלם 100 אלף שקלים לחגי מטר, והחברה שבאמצעותה רכש את "מעריב" לא תחויב להעסיק את העיתונאי, כך החליט אתמול השופט אורן שגב מבית-הדין האזורי לעבודה. בזכות מבנה החברות המסועף שבעזרתו שלט בן-צבי בעסקי התקשורת שלו נחלץ איש העסקים מתשלום הפיצויים.

אפשר שבהחלטה זו מגיעה לידי סיום סאגה משפטית שהחלה בשלהי 2012, כשמטר עדיין כיהן כיו"ר ועד עיתונאי "מעריב" ובן-צבי היה לרוכש החדש של העיתון, שחתם באופן תקדימי על הסכם העסקה קיבוצי עם העובדים וקיווה להצעיד את "מעריב" אל עבר עתיד מזהיר.

בן-צבי, אז הבעלים של "מקור ראשון", רכש את "מעריב" באוקטובר 2012 באמצעות חברת אחוזת הירש בע"מ. עד מהרה התגלעו חילוקי דעות בין ועד עיתונאי "מעריב" לרוכש החדש, בעיקר לנוכח העובדה שיו"ר הוועד מטר לא נקלט מחדש לעבודה בעיתון.

שבועות אחדים לאחר הרכישה פנה ארגון העיתונאים בישראל אל בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו בדרישה כי אחוזת הירש תמשיך להעסיק את מטר. לטענת הארגון, מטר לא נקלט מחדש בחברה, ולמעשה פוטר, בשל עבודתו כיו"ר ועד העיתונאים. ב"מעריב" טענו כי אין כל קשר בין עבודתו היוניוניסטית של מטר לבין אי-קליטתו מחדש בעיתון. בהמשך טענו בהנהלת "מעריב" כי לא רצו להעסיקו משום שאינו ציוני. בסופו של משפט קיבל בית-הדין את גרסת מטר, וחייב את הנהלת "מעריב" להעסיקו מחדש ולשלם את המשכורת שהיה אמור לקבל.

מטר הוחזר לעבודה אך למשך פחות מיממה, לפני שפוטר בשנית. בשל פיטורים אלה שב ופנה ארגון העיתונאים לבית-הדין בדרישה להחזירו בשנית לעבודה ב"מעריב". בהנהלת העיתון סירבו, בשל האג'נדה הפוליטית של מטר ומשום פעולותיו, שלטענת העיתון מנוגדות לחוק.

בסיומו של המשפט השני שוב קיבל בית-הדין לעבודה את עמדת מטר וביטל פעם נוספת את פיטוריו ואף חייב את החברה בפיצוי גבוה בסך 100 אלף שקל. בן-צבי ערער לבית-הדין הארצי, אך לפני שזה הספיק לדון במקרה ביקש בן-צבי למחוק את הערעור לנוכח התמוטטות עסקי התקשורת שלו. "מעריב" עבר לידי אלי עזור, "מקור ראשון" לידי שלדון אדלסון, אך הפיצוי למטר לא שולם.

בארגון העיתונאים פנו מטעם מטר בפעם השלישית לבית-הדין, באמצעות עורכי-הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, הפעם בטענה לביזיון פסק-הדין. בארגון דרשו גם להרים את המסך בין חברת אחוזת הירש בע"מ לבין בן-צבי ואחיו הלל גולדבלום, כדי שהם יחויבו אישית בתשלום הפיצוי למטר ולא החברה.

בן-צבי, באמצעות עו"ד ליהיא יבלונקה, התנגד. חברת אחוזת הירש, כך הסביר, אינה מעסיקה עובדים ולמעשה מעולם לא העסיקה עובדים. על אף שהיא זו שרכשה את "מעריב" באופן רשמי, בפועל כל עובדי העיתון הועסקו על-ידי חברה אחרת של בן-צבי בשם ביזנס, אשר מאז הגיעה להליכי פירוק.

אתמול, קרוב לארבע שנים לאחר תחילת הפרשה, ניתנה החלטה בבקשה האחרונה של מטר. השופט אורן שגב מתח ביקורת חריפה על חברת אחוזת הירש של בן-צבי, והן על בן-צבי באופן אישי, אך פסק כי לא ניתן לאלצה להעסיק את מטר.

"נדמה כי התנהלותה של המשיבה, באמצעותו של מר בן-צבי, בהפרת החלטות שיפוטיות וביזוין, עוברת כחוט השני החל ממועד מתן פסק הדין הראשון ועד לכתיבת החלטה זו"

"גרסתה של המשיבה [אחוזת הירש] לפיה היא אינה מעסיקה עובדים, נטענה לראשונה רק במסגרת הערעור שהוגש לבית-הדין הארצי", מציין השופט שגב בהחלטתו. "טענה זו באה לעולם לאחר שאחוזת הירש חתמה על הסכם קיבוצי עם ארגון העיתונאים וניהלה שני הליכים בבית-דין זה. במסגרת הליכים אלה, לא טענה ולו פעם אחת כי היא אינה המשיבה הנכונה ולא ביקשה כי יצורף צד נוסף להליכים. נהפוך הוא. [...] כך למעשה, הציגה המשיבה מצג שווא לפיו היא המעסיקה של מר מטר בעוד שבפועל, כך על-פי גרסתה, ביזנס היתה מעסיקתו ומעסיקתה של כלל העובדים".

בשל כך, ובשל סיבות נוספות, קובע השופט שגב כי "מצטיירת תמונה עגומה של התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות משפט העבודה וחובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי העבודה". לדברי השופט שגב, "נדמה כי התנהלותה של המשיבה, באמצעותו של מר בן-צבי, בהפרת החלטות שיפוטיות וביזוין, עוברת כחוט השני החל ממועד מתן פסק הדין הראשון ועד לכתיבת החלטה זו".

למרות דברי הביקורת הקשים קבע השופט שגב כי אין מקום לקבל את בקשת מטר, וזאת בשל מספר טעמים. לגבי הפיצוי הכספי, השופט קיבל את עמדת בן-צבי כי יש להפנות בקשה זו ללשכת ההוצאה לפועל, בתביעת חוב שתופנה למנהל המיוחד של חברת ביזנס, אשר נמצאת בפירוק. זו הדרך לדרוש את הפיצוי, קבע השופט, ולא באמצעות בקשה לפי פקודת ביזיון בית-משפט.

לגבי הדרישה להעסקה מחדש, השופט שגב קבע כי לא ניתן לכפות על אחוזת הירש להעסיק את מטר משום שאין כל ראיה שאי פעם העסיקה עובדים או הוציאה לאור עיתון. מטר בעצמו אישר כי תלושי השכר של מטר ניתנו על-ידי חברת ביזנס, וכך גם מכתב הפיטורים שקיבל. "יודגש כי מטרת ההליך על-פי פקודת ביזיון בית-משפט איננה להעניש את המפר כי אם להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד", כותב השופט שגב בהחלטתו. "לפיכך, לא יינתן צו מכוח הפקודה הנ"ל מקום בו לא ניתן לקיימו".

אשר לבקשה להרמת מסך ולחיוב בן-צבי אישית בפיצוי, השופט שגב החליט כי "על אף התנהלותם של המשיבים במסגרת ההליכים המרובים אשר נדונו, לרבות במסגרת הליך זה, הרי שלא עלה בידי המבקשת להוכיח כי התנהלותם של המשיבים 2 ו-3 [בן-צבי ואחיו גולדבלום] היא שגרמה לסיכול פסק הדין. כפי שהתברר בהליך זה אף לפי גרסתו של מר מטר, חברת ביזנס היא שהעסיקה אותו והיא אשר נקלעה להליכי פירוק בגינן לא ניתן לאכוף את יחסי העבודה". לדברי השופט שגב, "אין בראיות ובטענות שנטענו כדי להעניק סעד דרסטי מסוג הרמת מסך".

37876-08-13

להורדת הקובץ (PDF, 386KB)