המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג - ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

מצרים הודיעה השבוע כי תעביר לסעודיה את הריבונות על שני האיים טיראן וסנפיר, הסמוכים לכניסה למפרץ עקבה, וזאת על רקע התקרבות מתמשכת בין שתי המדינות.

"אני רואה בזה בעיקר אקט סמלי", אומר ח'דר סואעד, חוקר במכון מיתווים ודוקטורנט בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "המצרים למעשה מודים בהיותה של סעודיה בעלת מעמד בכיר ממנה. מצרים רואה בסעודיה כיום משענת כלכלית משמעותית ולכן ויתרה על הבכורה שלה, או על הבלעדיות שלה בבכורה של המנהיגות בעולם הערבי. אני סבור שסיסי הכתיר את המלך סלמאן כמלך העולם הערבי, לפחות העולם הערבי הסוני".

שני האיים הקטנים היו בעבר מוקד למחלוקת בין מצרים לישראל. האיים נמצאים באזור הכניסה למיצרי טיראן, שסגירתם היתה אחת העילות למלחמת ששת הימים ביוני 67'. עוד קודם לכן התלקחה מחלוקת על האיים בין מצרים לסעודיה, כששתיהן טוענות לבעלות עליהם.

ח'דר סואעד (צילום: אוסף פרטי)

"יש מפות מ-1840 שלפיהן השטח הזה הוא שטח מצרי", אומר סואעד. "ב-1906, כשעוד לא היתה ערב הסעודית, נחתם הסכם על הסדרת הגבולות בין המדינה העות'מאנית לבין מצרים דאז, בעידן המונרכי של שושלת מוחמד עלי. לפי ההסכם הזה, הגבולות המזרחיים של מצרים כללו בתוכם את שני האיים טיראן וסנפיר".

מתי סעודיה הביעה עניין באיים האלה?

"אחרי 1948. בתום מלחמת 48' הסעודים דרשו לקבל את האיים האלה והמצרים פשוט היו יותר חזקים. לסעודים לא היה את הכוח הצבאי שיש להם היום. בתחילת שנות החמישים, אחרי שישראל הכריזה על אילת כשטח בלתי נפרד ממדינת ישראל, המצרים הוציאו הצהרה לגבי שני האיים, שמדובר על שטח מצרי. הסעודים, מעמדה של חולשה, הודיעו שהם מחכירים את השטח למצרים עד להודעה חדשה".

מה האינטרס כעת של מצרים לוותר על האיים?

"מצרים נמצאת כיום במצוקה כלכלית ומצוקה פוליטית מאוד קשה. בשביל התוכניות הגרנדיוזיות של הנשיא סיסי לשיקום ופיתוח מצרים, כדי להחזיר אותה למעמד של מדינה מובילה במזרח התיכון ובעולם הערבי בכלל, הוא צריך כסף, ואת המשאב הזה אין לו".

הסיוע האמריקאי לא מספיק.

"ממש לא מספיק וגם אין לו מושג ודאי לגבי מדיניות החוץ שתנקוט ארצות-הברית כלפי המזרח התיכון בכלל וכלפי מצרים בפרט. האם היא תהיה בעד המשטר האוטוריטרי הקיים כרגע במצרים או שתתנה את מתן הסיוע האמריקאי או הגדלתו בתהליכי דמוקרטיזציה, שאולי לא בהכרח ישאירו את סיסי בכס השלטון".

הסעודים מעוניינים להיכנס למצרים?

"בהחלט, והסעודים בכלל לא מדברים על דמוקרטיזציה כי זה לא ממש מה שהסעודים חשובים שנחוץ למזרח התיכון, בטח לא לבנות הברית שלהם, בטח לא לבת הברית הכי גדולה שלה אי פעם מבין כל מדינות ערב. צריך להבין שמצרים וסעודיה היו מאז ומתמיד בנות ברית, ובמיוחד מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 והלאה. מדובר בשתי המדינות שמובילות את הציר של המדינות הסוניות אל מול הציר השיעי בהובלת איראן. הסעודים מקבלים את האיים אבל העניין הוא לא לקבל את האיים כמו לקבל את ההכרה שהם הבוס הבלעדי של העולם הערבי, אחרי שבמשך עשרות שנים מצרים היתה הגברת הראשונה של העולם הערבי".

דעת הקהל במצרים מקבלת את הוויתור?

"דעת הקהל בחלקה הופתעה, כולל חברי פרלמנט שקראו על זה בפעם הראשונה בתקשורת, אבל דעת הקהל כמו בכל מדינה לא דמוקרטית היא לא כזו משמעותית וקריטית עבור השלטון. מצד שני המצרים מקבלים בתמורה דיבידנדים גדולים, בעבור שני איים שכוחי אל שרוב המצרים בכלל לא יודעים איפה הם נמצאים".

ומה באמת המצרים יקבלו?

"הם הולכים לקבל כמה מיליארדים במספר עסקאות. ראשית יקימו אזור תעשייה בשווי של 3.3 מיליארד דולר. סוכם על גשר, שסיסי כבר מציע לקרוא לו גשר המלך סלמאן, שיחבר בין שתי המדינות ויקצר את המרחק וזמן המעבר ממדינה אחת לשניה. הגשר יוקם בעלות של כשלושה מיליארד לירות מצריות, בערך 350 מיליון דולר, בעיקר במימון סעודי. סוכם גם על הקמת חברה לפיתוח הייצוא המצרי לסעודיה וגם פיתוח בתחומים הרפואים והפרא-רפואיים. בנוסף נחתם גם הסכם להעסקת עובדים מצרים בסעודיה. בסך הכל מדובר בערך בעוד מיליארד לירות מצריות, קצת יותר מ-100 מיליון דולר. בנוסף לזה יש גם הסכם עם חברה סעודית נוספת על השקעות במצרים בתחום של אנרגיית הנפט בסכום של בערך 800 מיליון דולר, כל זה כסף שילך ברובו למצרים וכמובן ייטיב את מצב המיסוי של המדינה, אבל בעיקר יעזור לסיסי להתמודד עם בעיה מאוד קשה שמצרים לא הצליחה כבר מתקופת מובארכ להתמודד איתה, וזו בעיית האבטלה".

היכן ישראל נמצאת בתהליך הזה? כיצד הדבר ישפיע על מעמדה באזור?

"להערכתי ישראל יכולה רק להרוויח. קודם כל הסעודים יהיו עכשיו המתווך בין מצרים לטורקיה, ואחד התנאים לתיווך מבחינת מצרים תהיה דרישה לגרש את אנשי חמאס מטורקיה. בשנים האחרונות לא רק שהטורקים נקטו עמדה מאוד שלילית כלפי מה שמשטר ההפיכה של 2013 במצרים עשה לשלטון בראשות האחים המוסלמים, הטורקים גם נתנו חסות לחמאס. וחמאס, כידוע, הוא לא רק יריב של מצרים אלא גם מבחינת ישראל מוגדר כארגון טרור ואויב. כך שמהבחינה הזו נוצר עוד מפגש של אינטרסים. נקודה נוספת היא ההתקרבות שתהיה בין טורקיה למצרים. ארדואן עדיין מסרב לפגוש את סיסי אבל כן הסכים להעלות את דרג שיתופי הפעולה בין שתי המדינות לדרג בכיר יחסית של שרי חוץ. זו כבר התקדמות.

"ברגע שמצרים, טורקיה וסעודיה יתחברו שוב, ייווצר מחדש אותו ציר של המדינות הסוניות הבכירות, הכי גדולות מבחינת אוכלוסיה והכי חזקות מבחינת כוח צבאי במזרח התיכון, עם הגב הכלכלי המאוד חזק של ערב הסעודית, ואז אפשר יהיה להוביל קרב בלימה נגד הציר השיעי שאיראן מובילה. זה גם יחליש את קטאר, שהיא בת ברית של האחים המוסלמים במצרים ובת ברית, אמנם לא אסטרטגית, של איראן. לדעתי התגבשות הציר הסוני, התחדשות הקשר בין המדינות הסוניות הבכירות, יעשה רק טוב מבחינת ישראל".