ערוץ הספורט יפצה עובד לשעבר שטען כי הועסק כפרילנסר פיקטיבי, כך הוסכם בשבוע שעבר בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו.

עילם נוסבאום, החבר בארגון העיתונאים, החל לעבוד לפני כארבע שנים בערוץ הספורט בתור עוזר הפקה במחלקת השידורים של הערוץ. לפי כתב התביעה שהגיש, באמצעות עו"ד ראובן בורק מהלשכה המשפטית בהסתדרות העובדים הכללית, עם תחילת העסקתו חתם על "הסכם פרילנס" שקבע כי בינו לבין ערוץ הספורט לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. עם זאת, נוסבאום טען כי בפועל עבד בתור עובד מן המניין, בהיקף של משרה מלאה.

נוסבאום שובץ מדי שבוע לעבודה על פי בקשותיו בתוכניות השונות ובהן "יציע העיתונות", "שער השבת" ושידורי ליגת האלופות. מלבד בחודשיים הראשונים, מעולם לא עבד בעבודה נוספת במקביל. בנוסף, כל עבודתו נעשתה בערוץ הספורט ותחת פיקוח ישיר של עובדי הערוץ. נוסבאום סיים את עבודתו לקראת סוף שנת 2014, בעקבות דרישה להעלאת שכר מעבר ל-28 שקל לשעה. בתביעתו טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין אי קבלת זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, חופשה, שעות נוספות וכדומה. בסך הכל דרש פיצוי של 26,955 שקל.

בערוץ הספורט טענו מנגד, באמצעות עו"ד אורי בסט, כי אין מקום להעניק לנוסבאום כל פיצוי משום שעבד כ"קבלן עצמאי", כפי שנכתב במפורש בהסכם עליו חתם. לטענת הערוץ, התמורה שקיבל גילמה בתוכה את הזכויות הסוציאליות אשר היו מגיעות לו לו היה נחשב לעובד בערוץ, שכן התמורה היתה גבוהה משכר אשר היה משולם לעובד שכיר של הנתבעת בתפקיד דומה (שכר מינימום). בנוסף טענו בערוץ הספורט כי בחישוב הפיצוי שדרש נפלו פגמים רבים.

בשבוע שעבר נפגשו הצדדים לדיון ראשוני בבית-הדין בפני השופטת אופירה דגן-טוכמכר. לאחר דיון שלא לפרוטוקול הודיעו הצדדים על פשרה לפיה מבלי להודות בכל טענה ישלם ערוץ הספורט לנוסבאום סכום בסך 26,955, בדיוק הסכום שאותו תבע מהערוץ.

בכך יצאו שני הצדדים ברווח. נוסבאום קיבל את כל הסכום שדרש, ואילו בערוץ הספורט נמנעו מקבלת פסק-דין מנומק שעלול היה לקבוע שבניגוד להסכם עליו החתימו את נוסבאום, בפועל הוא לא היה פרילנסר אלא עובד מן המניין, על כל המשתמע מכך.

בעקבות פסק-הדין מסרה ליבנת גלבוע, האחראית על תחום הפרט בארגון העיתונאים שליוותה את התביעה, כי בעיית "הפרילנסרים הפיקטיביים", שבמסגרתה עיתונאים רבים מוגדרים כספקי שירותים רק כדי להימנע מיחסי עובד-מעביד ולשלול מהם תנאים סוציאליים, היא אחת הבעיות המרכזיות כיום בענף העיתונות.

"זאת תופעה פסולה ואחת הדרכים המרכזיות למגר אותה היא באמצעות תביעות", טוענת גלבוע. "הארגון הזמין את חבריו להגיש באמצעותנו תביעות, ורבים אכן פנו ואנו מטפלים במקרים רבים שכאלה במקביל. אנו מעודדים מפסיקת השופטת ומכך שבית הדין לא מקל ראש ומחמיר עם המעסיקים. אנו מקווים שההצלחה במקרה הזה תעודד עיתונאים נוספים לפנות אלינו כדי לעמוד על זכויותיהם וגם תגרום למעסיקים להפסיק להשתמש בצורת ההעסקה הזאת".

יצוין כי רק לאחרונה קבע בית-הדין הארצי לעבודה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין איש סאונד ומקליט לבין חברת החדשות של ערוץ 2.

9259-11-15

להורדת הקובץ (PDF, 940KB)

להורדת הקובץ (PDF, 255KB)

להורדת הקובץ (PDF, 129KB)