בבית-המשפט המחוזי בירושלים התנהלה בחודשים האחרונים עתירה שהגישו תומר אביטל והתנועה לחופש המידע, באמצעות עו"ד רחלי אדרי, בדרישה לקבל את רשימת בעלי היתר הכניסה הקבוע למשכן הכנסת. השבוע החליטה השופטת נאוה בן-אור שראוי לתת את המידע הזה לציבור. "בתחרות בין השיקול הביטחוני לבין השיקול המצדד במסירת המידע המבוקש גובר השיקול האחרון", כתבה השופטת.

אביטל התראיין לתוכנית "קול העין" של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, בהנחיית אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל.

למה בכלל רצית את הרשימה?

"אני בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה ושזה חשוב. לי היה אישור קבוע כעיתונאי 'כלכליסט'. זה מאפשר לדלג על התור בבידוק הביטחוני, זה מאפשר להסתובב במסדרונות בלי שהאבטחה יציקו לך, אתה יכול להיכנס למזנון הח"כים, למליאה, כל מיני דברים כאלו. וכשנהייתי עיתונאי עצמאי פתאום קיבלתי מייל, שאני כבר לא עיתונאי רשמי אז גם לא מגיע לי האישור, והוא מבוטל.

"בהתחלה לא פרסמתי את זה. ביקשתי שימוע, והם סירבו. נפגשתי עם המנכ"ל והדובר והם כולם אמרו לי 'אתה לא עיתונאי'. אנשים מתוך הכנסת, מקורות שרצו לעזור לי, אמרו לי 'תקשיב, הם אומרים שאתה לא עיתונאי, בוא תסתכל למי כן יש אישור קבוע. לרמי לוי, שאין שום סיבה שיהיה לו אישור, יש אישור כניסה קבוע. לבעל שווארמיה מחיפה שהוא חבר מרכז ליכוד ולא מגיע בכלל לכנסת יש אישור קבוע. לטייקונים, לעוד חברי מרכז. התחלתי להבין שהגיע הזמן להבין למי יש אישור ומה הקריטריונים. פניתי בהתחלה לדוברות, הם בכלל לא עונים לי לשאילתות, כי אני לא עיתונאי, אז הגשתי בקשת חופש מידע רשמית לכנסת. הם סירבו לחלוטין".

הם נתנו את הרשימה כבר לפני עשור לעמית סגל, למה לא לתת אותה שוב?

"אז היה יו"ר אחר, קצין כנסת אחר, הכל היה אחר והם טוענים שעכשיו יהיה ביטחונית בעייתי מאוד".

תומר אביטל (צילום: יחסי ציבור)

מה הרציונל שעומד מאחורי הטיעון הזה?

"אחרי דיונים ארוכים בבית-המשפט אני יכול להסביר את זה בדיוק כמוהם. נניח שאתה מחבל, ואתה רוצה להיכנס לכנסת. זה קשה, אבל אם יש את הרשימה הזו בחוץ אתה יכול לחפש מי הבן-אדם עם נקודות התורפה הכי גדולות, להתלבש אליו ולבוא אליו הביתה, לשים לו פצצה בתיק או אני לא יודע מה. אבל אל"ף, כולם עוברים בידוק. אי אפשר להכניס פצצה. בי"ת, הרשימה הזו, העובדה שהיא עשירה במקורבים גרמה לי להבין שהמאבק שלי הוא יותר גדול מרק אישור הכניסה שלי. המטרה הסופית שלי היא לעזור לעיתונאים עצמאיים עתידיים, שאין להם את הגב שלי. שיהיה מבחן לכתב עצמאי".

זו גם שאלה של משאב ציבורי, הרי הרשימה היא לא בבעלותו הפרטית של יו"ר הכנסת וזכותנו לדעת מה קורה בבית שעליו כולנו משלמים.

"אתם מדייקים במאה אחוז. זה משאב. זה בדיוק כמו לחלק שטרות זיכיון לקידוח כי יש מספר מוגבל. וזה המון כבוד. הם לא סתם מבקשים את זה".

כמה אישורים, דרך אגב, יש?

"5,000. החלק הגדול מהם הוא הכי לגיטימי שיש. אלה עובדי משרד ראש-הממשלה, עובדי בינוי, ח"כים, ח"כים לשעבר, עוזרים פרלמנטריים".

כמה אישורי כניסה לא לגיטימיים יש?

"מאות. 500 ומעלה. בשבועות האחרונים כל המקורות שעוזרים לי בכנסת אמרו לי שמאז שהכנסת מבינה שזה הולך לשם היא מבטלת עשרות אישורים של אנשים שהיא יודעת שזה יביך אותה לחשוף את שמם. מצלצלים לעסקנים מסכנים שקיבלו את זה באיזה על האש ומבטלים להם".

עושים לך את העבודה קלה. כל מה שאתה צריך זה לבקש את רשימת הביטולים ויש לך סיפור.

"אתם חושבים שלא ביקשתי? אבל מה הכנסת עושה? היא שמה את הרשימה הזו באיזה מחשב שהוא מלפני מלחמת העולם השנייה, ולכן, הם טוענים, אין להם דרך לפלח למי בוטל האישור למי נלקח, מתי, למה היה לו. הרשימה הזו מוחזקת בצורה הכי לא ידידותית למשתמש. הם עושים לנו את החיים מאוד קשים. ותבין, זו רשימת הגישה למקום הכי רגיש במדינה".

קצין הכנסת, שהעלה את העניין הביטחוני, הופיע במשפט ואמר כמה דברים שלא לפרוטוקול. אתה יכול לגלות לנו מה?

"אני לא זוכר את המילים המדויקות, אבל הוא דיבר על איום ספציפי, שאני מסכים איתו. אבל זה לא קשור לאישורים, הם צריכים לתקן את זה בלי קשר".

כנסת ישראל (צילום: נתי שוחט)

להתרשמותך הם יערערו על ההחלטה של המחוזי?

"שאלה טובה, אני חושב שיש סיכוי גבוה לכך. אני חושב שבלי קשר הם צריכים לעשות שדרוג למערכת הביטחון שלהם כי הרי כבר היום אתם יכולים לגלות מאות שמות שיש להם אישור. בלי הרשימה הזו. כל עוזר פרלמנטרי השם שלו ברשת. אם הם מרגישים לא מספיק בטוחים כשהרשימה בחוץ, זה אומר שהם עכשיו צריכים רפורמה, ולא חשובה הרשימה בכלל".

ואתה והתנועה לחופש המידע מוכנים לערעור כזה ותמשיכו גם בבית-המשפט העליון?

"כן, יש לי גם בקשות נוספות בעתירה שעוד לא התקבלו. אבל אנחנו מאוד מרוצים. השופטת היתה מאוד שקופה. בחלקים שבהם היא התנדנדה היא ממש הקשיבה לנו ולצד השני, וזו היתה החלטה מאוד שקולה. היא שלחה אותנו לעיון, ניסתה כל מיני פתרונות ביניים, אבל היא בסוף השתכנעה. זה היה ממש יפהפה לראות את מערכת הצדק בפעולה פה, כי זו פעם ראשונה שאני משתתף במשפט".

בפסק הדין שלה היא כותבת כך: "לא מן הנמנע כי במסירת הרשימה של בעלי ההיתרים יש משום הכבדה על מערך האבטחה של הכנסת. אלא שכנגד הכבדה זו עומדת זכותו של הציבור, במדינה דמוקרטית, לשקיפות מלאה של התנהלותה של הכנסת. פרסום שמות בעלי היתרי הכניסה הקבועים יש בו משום תרומה של ממש להגברת השקיפות. מכאן מסקנה, כי החלטתה של הכנסת אינה עומדת במבחני הסבירות והמידתיות".

"הם היו יכולים להימנע מכל זה. אני שמח שיש פסיקה כזו, אבל ברצינות, השופטת מגדירה את המקום הזה כלב לבה של הדמוקרטיה. זה צריך להיות המקום הכי פתוח בעולם, לא ביטחונית אבל מבחינה פומבית, של השמות והנהלים, והם מנהלים את זה כמו מסחרה. הרי אין להם קריטריונים, היו"ר מחלק את זה למי שהוא רוצה אז ברור שאם תהייה שקיפות זה יתוקן והם מפחדים מכך שמערכת השיקולים שלהם תהיה פומבית, ואני שמח שזה משתנה".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".

להורדת הקובץ (PDF, 415KB)