חשיפה על צה"ל, שפורסמה היום באתר "הארץ", נמחקה ממנו אחרי כשעה. המסמך הצבאי שעליו מתבססת הידיעה טרם הוסר מאתר צה"ל.

מערכת "הארץ" פרסמה את הידיעה, שכתבה הכתבת הצבאית גילי כהן, היום (6.4) בסמוך לשעה 15:00, הציבה אותה ככותרת ראשית באתר וקידמה אותה בפייסבוק. בסביבות השעה 16:00 נמחקה הידיעה מהאתר, מעותק המטמון בגוגל ומפייסבוק. חיפוש של מילות מפתח בגוגל מעלה את הכתבה בבוקסת "In the news", בתוצאות החיפוש מוצגת הפניה לכתבה ב"הארץ" ולאתרי אגירת חדשות, שמכילים רק את הכותרת והפניה לכתבה המקורית, שכאמור נמחקה.

כהן דיווחה כי מקור החשיפה שלה במסמך שמופיע בגלוי באתר צה"ל בסיווג "בלמ"ס", כלומר בלתי מסווג, הסיווג הנמוך ביותר, שמשמעותו היא שהמידע במסמך לא סודי. צילום של המסמך הופיע בכתבה.

מבדיקתנו עולה שהמסמך, שחתום על ידי צה"ל ודובר צה"ל, נוצר ככל הנראה בסמוך לאפריל אשתקד. בהנחה שפורסם באתר מיידית, המסמך היה זמין באתר צה"ל במשך שנה. המסמך בוודאות הופיע באתר והיה זמין לגולשים החל מאמצע פברואר השנה.

המסמך, כאמור, עדיין יושב על דומיין אתר צה"ל וזמין, שמונה שעות אחרי מחיקת הכתבה מ"הארץ". אולם ההפנייה אליו באתר צה"ל הוחלפה בהפניה למסמך חדש, שבו נמחקו שני העמודים שבמסגרתם נחשף המידע המצונזר. כלומר, המסמך זמין רק למי שמחזיק לינק ישיר אליו, הוריד עותק שלו או מצא אותו באמצעות מנועי חיפוש - המסמך מאונדקס ועולה בחיפוש מתאים בגוגל.

מידע דומה לזה שנחשף בכתבה ב"הארץ", מעניין לציין, כבר נחשף בעבר, הן בעיתונות מחוץ לישראל ("פרסומים זרים") והן במסמך צבאי שדלף ופורסם.

הידיעה שנמחקה מ"הארץ" עדיין זמינה ב"גוגל ניוז" (צילום מסך, הטשטוש לא במקור)

זו לא הפעם הראשונה שבה דובר צה"ל, אשר בין השאר מפעיל את אתר צה"ל, מפרסם מידע שלא אמור להתפרסם. בשנים האחרונות פרסם דו"ץ באתרו הודעות לעיתונות שכוללות פריטי מידע שמסומנים כ"מידע בשם הכתב", כלומר תדרוך לעיתונאים שהעיתונאים אמורים לכתוב בשמם ולא לייחסו לדובר צה"ל. ביולי 2014 קבע דו"ץ בטוויטר כי החייל אורון שאול נהרג, ואחר כך מחק את הציוץ וצייץ מחדש כי "הלוחם בחטיבת גולני אשר הליך הזיהוי והבירור לגביו טרם הושלם, הוא סמל אורון שאול, בן 21 מפוריה". באוקטובר 2014 חשף דו"ץ את שמו של ראש מספן המודיעין בחיל הים. במרץ 2015 חשף את שמו של מפקד יחידת המסתערבים. בנובמבר 2015 חשף דו"ץ תמונה של לוחם שהרג שלושה מחבלים, מה שהוביל לאיומים על חייו מצד פלסטינים.

גורם בדובר צה"ל אמר ל"העין השביעית" ב-2014 כי אנשי חטיבת הדוברות הצבאית לא נוהגים להעביר את המידע שהם מפיצים לאישור הצנזורה. עם או בלי קשר, הצנזורה הצבאית דרשה באחרונה ממספר גופי בטחון והצלה לא-צבאיים, ובהם המשטרה, מגן-דוד אדום, איחוד-הצלה וזק"א, לצרף נציג מטעמה לקבוצות הוואטסאפ שבאמצעותן הם מוסרים מידע לעיתונאים.