הצעתו של יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, לעגן בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות את האיסור להפלות אוכלוסיות מסוימות, נתקלה בהתנגדות עת הובאה השבוע לדיון במליאת המועצה. כמה מחברי המליאה העדיפו למסמס את ההצעה, ורק בשל התעקשותו של טרצ'יצקי הסכימו כי בישיבה הבאה ידונו בכך.
טרצ'יצקי החליט לעסוק בנושא בעקבות האפליה הבוטה בסקרי דעת הקהל שעורכים כמה מכלי התקשורת, ובעיקר "ישראל היום". המדגם המייצג בסקרים שמפרסם דרך קבע "ישראל היום" כולל יהודים בלבד, גם כשנושא הסקר קשור לכלל אוכלוסיית ישראל. זאת ועוד, ב"ישראל היום" מדווחים על ממצאי הסקר כאילו הם מייצגים את עמדת "הציבור", ואף "הציבור הישראלי". הצעתו של טרצ'יצקי נועדה לטפל בסקרים אלה, אבל לא רק. הרעיון שלו היה לעדכן את תקנון האתיקה כך שיתייחס באופן כללי לאפליה בסיקור התקשורתי.
בחודש שעבר העביר טרצ'יצקי את הצעתו לחברי מליאת מועצת העיתונות. לדבריו, ההטעיה בדיווח על סקר שבוצע בקרב יהודים בלבד כאילו בוצע בקרב מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית ישראל היא כבר כיום הפרה של סעיף בתקנון האתיקה האוסר על פרסום מטעה ומסולף, ולכן על המועצה לצאת בהצהרה כי מדובר בהפרה אתית. אולם לטענתו גם עצם האפליה בין יהודים לערבים בעריכת הסקר צריכה להיחשב עבירה אתית. לאור זאת, הציע טרצ'יצקי להוסיף לתקנון סעיף בזו הלשון:
"לא יפלה כלי תקשורת בין מסוקריו ו/או מרואייניו ו/או עיתונאיו ‒ הקיימים והפוטנציאליים ‒ מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם או השקפתם"
ביום שני האחרון הגיע טרצ'יצקי עם ההצעה למליאת מועצת העיתונות. כבר בתחילת דבריו קם אהרון לפידות, סגן עורך "ישראל היום" ונציגו בנשיאות ובמליאת מועצת העיתונות, ועזב את הישיבה. בשל כך, לא ניתן היה לשמוע מה עמדת העורך הבכיר ב"ישראל היום" על סקרי האפרטהייד של העיתון ‒ הן לגבי הטענה שהדיווח עליהם מפר את הסעיף הקיים כיום, שאוסר סילוף והטעיה, והן לגבי האפשרות להוסיף סעיף חדש שיאסור כליל עריכת סקרי דעת קהל לאוכלוסייה היהודית בלבד, בנושא הקשור לכלל אוכלוסיית ישראל.
נשיאת המועצה דליה דורנר והמזכ"ל אריק בכר לא העירו ללפידות, שעיתונו הוא אחד המממנים העיקריים של פעילות המועצה, בשל עזיבתו. הם לא ביקשו ממנו להישאר, לא ביקשו ממנו להשיב על שאלות חברי המליאה ולא שאלו בעצמם את נציג "ישראל היום" מדוע העיתון, שמתהדר מדי בוקר ב"תו האיכות" של מועצת העיתונות, מפר לכאורה באופן קבוע את התקנון האתי שלו הוא אמור להיות מחויב.
ניסיון להבין מלפידות מדוע עזב את ישיבת מועצת העיתונות דווקא כשהחל הדיון בנושא סקרי אפרטהייד ואפליה ‒ לא צלח. סגן עורך "ישראל היום" סירב להשיב לשאלה והפנה את "העין השביעית" לדוברות העיתון. בדוברות "ישראל היום" סירבו להתייחס.
במרכז: אהרן לפידות, ישיבת מועצת העיתונות, 28.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)
גם בהיעדרו של לפידות המשיך טרצ'יצקי והציג את הבעייתיות שהוא מוצא לא רק בסקרי דעת הקהל המפלים, אלא בכלל בייצוג הזניח של ערבים בתקשורת העברית. התגובות במועצה היו חלוקות.
"אני מסכים בכל מה שקשור לייצוג ערבים בתקשורת", אמר משה רונן, "אבל חושב שזה לא מקום של מועצת העיתונות משום שזה עיסוק בתוכן ותקנון האתיקה לא אמור לקבוע לנו את הגישה הפוליטית או הערכית אל התוכן. תקנון האתיקה עוסק בשאלות אחרות, לא מה נדווח אלא איך נדווח".
"זה לא שייך לאתיקה בכלל", החרה החזיק אחריו פרופ' יחיאל לימור.
"האם מתקבל על הדעת", שאלה נשיאת המועצה דורנר, "שאנחנו נוכל בבית-הדין לדון שבתוכנית מסוימת אין ייצוג הולם? אני מתקשה לדמיין". טרצ'יצקי ניסה לשכנע. "אם היום על כל מאה מרואיינים בתוכנית מסוימת במשך שנה יביאו 16 ערבים ולא 20, אז בית-הדין לא ירשיע", אמר. "אבל אם יראו שמתוך מרואיינים יש אפס...".
פרופ' יחיאל לימור: "אתה לא מודד כמה נשים ריאיינת, כמה חיגרים, כמה פיסחים וכמה תושבי הפריפריה"
"קראתי, למשל, שבגלי-צה"ל בכלל לא מראיינים ערבים", הסכימה דורנר, "אבל תיקח את הנתון הזה ותגיש תלונה לבית-הדין לאתיקה?". "למה לא?", שאלה רוני לינדר-גנץ, "למה לא להגיש?". טרצ'יצקי הוסיף: "יבוא העורך לבית-הדין ויסביר אם היו לו סיבות לגיטימיות ואולי ייצא זכאי".
"אני בתור ראש בית-דין הייתי מזכה", אמר פרופ' לימור. "זה לא נושא לדון בו. אתה לא מודד כמה נשים ריאיינת, כמה חיגרים, כמה פיסחים וכמה תושבי הפריפריה".
טרצ'יצקי ביקש להדגיש את הדמיון בין הסעיף שהוא מציע לסעיפים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אולם לימור הדף את הטענה. "אחת הביקורות הקשות נגד מועצות עיתונות בעולם, שבעטיה עיתונים לא מוכנים לשתף פעולה", אמר, "זה משום שנציגי ציבור ולפעמים נציגים של ארגונים מקצועיים מנסים להכתיב תכנים לאמצעי התקשורת. בוא ננסח את זה כסעיף דקלרטיבי ולא סעיף לתלונה".
רוני רימון (צילום: "העין השביעית")
איש יחסי-הציבור רוני רימון התנגד גם הוא להצעה. "אני משתוקק שיהיו גם ערבים בסקר כשאני עושה", אמר, אולם "אחוז ההיענות נמוך". לדבריו, הסיבה שבסקרי דעת קהל לא כוללים ערבים היא לא אידיאולוגית אלא כלכלית. דברים אלה, השיב לו טרצ'יצקי, עומדים בניגוד לדברי הסוקרת ד"ר מינה צמח, שאמרה בראיון ל"העין השביעית" כי העלות הנוספת היא שיקול מאוד קטן. יו"ר ארגון העיתונאים הוסיף ונתן כדוגמה את חברת החדשות של ערוץ 2, שבעקבות ביקורת על סקרי האפרטהייד שלה שינתה את מדיניותה.
ד"ר ענת פלג הביעה תמיכה בהצעתו של טרצ'יצקי. "זו קביעה נורמטיבית חשובה", אמרה. גם לינדר-גנץ חיזקה את דבריו. "הטיעון הכלכלי לא תקף", אמרה. "אם הסקר לא יכול להביא ערבים מטעמים כלכליים או אחרים, שלא יפורסם, כי הוא לא תקף". לדבריה, לאחרונה הגיע אליה סקר שערכה חברה מסוימת בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד. כשראתה שכך בוצע הסקר הבהירה לחברה כי היא לא תפרסם את ממצאיו. "הם חזרו אלי כעבור שלושה ימים עם הערבים וזה פורסם", אמרה.
"שינה מהותית את התוצאות?", שאל בהומור המזכ"ל בכר, כאילו המטרה של הפסקת האפליה בסקרי דעת קהל היא השגת תוצאות מדויקות יותר, ולא עצם הפסקת האפליה.
בסיום הדיון, ורק אחרי שטרצ'יצקי התעקש על כך, התבקשו חברי המליאה להצביע. ואולם, ההצבעה לא היתה על ההצעה להוספת הסעיף שאת נוסחו שלח יו"ר ארגון העיתונאים לחברי המועצה כבר לפני כמה שבועות, אלא הצעה כללית יותר, על הנכונות העקרונית להכניס התייחסות לסוגיית האפליה בתקנון האתיקה. כיוון שההצעה הכללית לא היתה מחייבת, לא היה קשה להשיג לה רוב. ואמנם, כל חברי המליאה הצביעו בעד ההצעה, מלבד משה רונן ורוני רימון. בישיבה הבאה צפוי להתקיים דיון על נוסח ספציפי.