סוגיית אישורי הכניסה למשכן הכנסת הגיעה אתמול שוב למחוזות האבסורד, הפעם באדיבות הלשכה המשפטית של הכנסת, בתשובותיה לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בעבר נחשף כבר לא פעם כי אישורי הכניסה ניתנים באופן בעייתי למקורבים שונים ומשונים, וכעת טוענת מדינת ישראל כי מדובר בלא פחות מסוד מדינה. נציגי הכנסת הציעו לאפשר עיון ברשימת מקבלי האישורים הקבועים להיכנס למשכן, אך עמדו על כך שמסירת הרשימה לפרסום תיצור איום בטחוני.

במהלך דיון משפטי שעסק בעתירה לחשיפת שמות בעלי אישור הכניסה הקבוע לכנסת קיבל את רשות הדיבור קצין הכנסת, יוסי גריף. דברי קצין הכנסת לא נרשמו בפרוטוקול הדיון. תחת זאת נכתב רק כי זה הוסיף "הסברים המתועדים בפרוטוקול בכתב יד". מהמשך הדיון עולה כי גריף התריע מפני איום בטחוני קונקרטי אם וכאשר תוגש לידי הציבור רשימת בעלי אישור הכניסה הקבוע לכנסת.

הדיון שנערך אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים נולד בעקבות עתירה שהגישו התנועה לחופש המידע והעיתונאי תומר אביטל. אביטל, לשעבר כתב "כלכליסט" ו"עובדה", הוא היום עיתונאי עצמאי ומייסד המיזם "100 ימים של שקיפות", שנועד לבחון מקרוב את חברי-הכנסת. לפני קרוב לשנה נשלל ממנו אישור הכניסה הקבוע לכנסת.

אביטל דיבר בעבר בתוכנית "קול העין" על החלטת הכנסת לבטל את אישור הכניסה הקבוע שלו למשכן, המאפשר לו לבצע את עבודתו העיתונאית: "אפשר לסקר את הכנסת מרחוק, אבל אין תחליף להגעה למשכן פעם בשבוע, לשבת במזנון, להסתובב במסדרונות, להיכנס למליאה – שום טלפון או גוגל לא יכול להחליף את זה. זה פשוט כדי למרר לי את החיים. הרי יש בלוגרים שיש להם אישור קבוע, יש לוביסטים שיש להם אישור קבוע.

"הטענה הראשונה שלהם היתה שאני לא עיתונאי. אז הראיתי להם את כל הכתבות שעשיתי, הזכרתי להם שהם מנסים להוריד אותי מכל מיני כתבות בשנה האחרונה, הראיתי להם תעודת עיתונאי מלשכת העיתונות הממשלתית. לפני כן ניסו להגיד שהוציאו יותר מדי אישורים. עכשיו אני מבולבל".

היתר כניסה למשכן הכנסת של תומר אביטל (צילום: תומר אביטל)

בחודש אוקטובר האחרון הגישו אביטל והתנועה לחופש המידע, באמצעות עו"ד רחלי אדרי, עתירה לפי חוק חופש המידע בדרישה לקבל את רשימת כל בעלי היתר הכניסה הקבוע לכנסת. עתירה דומה הוגשה לפני כעשור על-ידי העיתונאי עמית סגל והתנועה לחופש המידע, ובעקבותיה נמסר כל המידע המבוקש. כעת, לעומת זאת, מתנגדת הכנסת למסור את המידע המעודכן.

הכנסת, באמצעות בא כוחה עו"ד ד"ר גור בליי, טענה בתגובה כי היא מוכנה לאפשר לאביטל ולנציגי התנועה לחופש המידע לעיין ברשימה, אך מסרבת למסור להם אותה "משום שמסירת המידע עלולה לעלות כדי פגיעה בביטחון משכן הכנסת ובאי המשכן, בהם אישים מאובטחים רבים". קצין הכנסת, כך נטען בתגובה לעתירה, מחזיק בדעה כי במקרה של מסירת הרשימה כולה "עוצמת הסיכון [תהיה] גבוהה ביותר".

בחוות דעת שצירף גריף לתשובה לעתירה כתב כי "מטבע הדברים, נוכח רגישותו הבטחונית של הנושא, איני יכול לפרט בחוות דעת זו מהם האיומים הקונקרטיים שבגינם לא ניתן לפרסם לציבור את רשימת בעלי היתרי הכניסה הקבועים למשכן", אולם הדגיש כי אין מניעה להביא את הפרטים לידיעת בית-המשפט והעותרים בעל-פה, בתנאי שלא יירשמו בפרוטוקול הדיון. כך אכן נעשה בדיון שהתקיים אתמול.

בדיון קודם, שנערך בחודש שעבר, טענה עו"ד אדרי, באת כוחם של אביטל ושל התנועה לחופש המידע, כי הנימוק הבטחוני אינו הולם את העתירה, שכן המידע המבוקש אינו נחשב "ידיעה אסורה". בעלי היתר מסתובבים איתו באופן גלוי, אמרה, ולא נאמר להם שאסור להם לחשוף את היותם בעלי היתר.

עו"ד בליי, מנגד, עמד על טענת הסיכון הבטחוני. "אי-אפשר לחלוק על כך שעוצמת הסיכון, אם תתממש, היא מאוד גבוהה", אמר. "פגיעה בראש ממשלה ושרים וחברי-כנסת, עוצמת הסיכון מאוד גדולה". בנוסף טען בא כוח הכנסת כי העותרים לא הציגו כל בסיס לכך שההסתברות כי הסיכון יתממש זניחה. "אנחנו לא במדינה בה אפשר לזלזל באיומים מן הסוג הזה", אמר, "מדינה בה נרצח ראש ממשלה ושר, ואיומים אלה אינם חלומות".

אביטל קיבל גם הוא את זכות הדיבור בדיון שנערך בחודש שעבר. "רשימת ההיתרים זה משאב ציבורי וחלוקה בסתר של משאב ציבורי מביאה לעיוות בהקצאתו", אמר אז. בהסתמך על עבודה עיתונאית מהחודשים האחרונים הוסיף אביטל: "חשפנו אנשים שכלל לא מגיעים לכנסת ובגלל שהם מקורבים לבכירים במשכן קיבלו היתר קבוע".

בשבוע שעבר ניתן סוף-סוף לאביטל ולנציגי התנועה לחופש המידע לעיין ברשימה המלאה במשכן הכנסת, בהתאם להצעת קצין הכנסת ובאי כוח המשכן, אולם הם לא מסתפקים בכך. בדיון שנערך אתמול אמרה עו"ד אדרי כי הרשימה שניתנה להם כללה מעל מאה עמודים, כשבכל אחד מהעמודים כ-50 שמות, אך הוקצבו להם שעתיים בלבד לעיון ונאסר עליהם להעתיק את הרשימה. בא כוח הכנסת, עו"ד בליי, טען מנגד כי על העותרים להסתפק בכך וכי לא ברור מדוע הם מתעקשים על קבלת הרשימה.

השופטת נאוה בן-אור שאלה את עו"ד אדרי האם היא מסכימה לוותר על העתירה לקבלת הרשימה ולהסתפק בעיון נוסף בה. "אני מבקשת את הרשימות לידי, ואני עומדת על קבלת פסק-דין", השיבה  עו"ד אדרי. "מבחינתנו אין טעם בעוד הליך של עיון, כאשר העיון עצמו גם אינו נוח מבחינת הזמן שבו הוא נקבע והגבילו אותנו במספר השמות שאנו יכולים לפרסם. [...] העיון הוא בבחינת בזבוז זמן גם מבחינתנו וגם מבחינת הצד השני".

כעת תיאלץ להכריע השופטת בן-אור האם האיומים לכאורה, כפי שפירט קצין הכנסת בלי שהדבר יתועד בפרוטוקול, גוברים על זכות הציבור לקבל את המידע השייך לו ממילא.

46041-10-15

*   *   *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 236KB)