בית-המשפט המחוזי נוטה לאלץ את חברת החדשות של ערוץ 2 להעביר לידי משטרת ישראל את כל חומרי הגלם מראיון שקיים כתב הערוץ גיא פלג עם נאשמת בפלילים, כך עולה מהדיון שנערך היום בתיק. בסיום הדיון עמדה חברת החדשות על התנגדותה להעברת החומרים ונראה שהמקרה עתיד להגיע בסופו של דבר לפתחו של בית-המשפט העליון.

אל אולמו של השופט בני שגיא הגיע היום התיק המשפטי שנולד בעקבות ראיון שערך הכתב המשפטי גיא פלג עם עינת הראל, הנאשמת בסרסרות והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ששודר בתוכנית "אולפן שישי" ביוני האחרון. כחודשיים לאחר שידור הכתבה הוציאה משטרת ישראל, במעמד צד אחד, צו המורה לחברת החדשות להעביר לידיה את כל חומרי הגלם ששימשו להכנת הכתבה. חברת החדשות ערערה על הצו בפני בית-משפט השלום, וזכתה.

לא רק ששופט השלום ירון גת ביטל את הצו, הוא אף הרחיב את תחולת החיסיון העיתונאי, כך שלא יחול עוד אך ורק על זהות מקורותיו של העיתונאי אלא גם על חומרי הגלם שאסף במהלך עבודתו. על קביעה זו ערערה המדינה, ולאור חשיבות הסוגיה הצטרפו להליך, כידידי בית-המשפט, גם מועצת העיתונות וארגון העיתונאים. היום הגיעו נציגי כל הגורמים, והעיתונאי פלג עצמו, אל בית-המשפט כדי לדון בערעור.

עו"ד איתי פרוסט, מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), פתח בדברי הסבר שלפיהם פסק-דינו של בית-משפט השלום היה "מהפכני", שכן "בהינף קולמוס" הרחיב את תחולת החיסיון העיתונאי מעבר לכל אופק ששורטט בפסיקות העליון. בכך, טען עו"ד פרוסט, התעלם בית-המשפט ממורכבות הסוגיות והאיזונים הנדרשים.

בא כוח המדינה עו"ד איתי פרוסט, בית המשפט המחוזי, 22.3.16 (צילום: אורן פרסיקו)

בא כוח המדינה הדגיש כי "יש חשיבות רבה לבחון מהו סוג המקור", והבהיר כי במקרה הזה מדובר בנאשמת שבחרה מרצונה החופשי להתראיין לערוץ 2. "כל שאמרה בראיון נועד לפרסום", טען עו"ד פרוסט, "עובדה זו נלמדת מטיב הראיון, תכליתו היחידה הצגת גרסתה וראיותיה". בהמשך הבדיל בין סיבות שונות לאי-שידור של חומר גלם: "שיקולים עיתונאיים", שנועדו לשמור על חיסיון המקור, ו"שיקולי עריכה" אחרים. לדבריו, "הטעם היחיד להבחנת החומר שפורסם מזה שלא פורסם הוא שיקולי עריכה, ואין בין שיקולי עריכה לבין שיקולים עיתונאיים ולא כלום".

"אבל אתם רוצים מעבר", העיר השופט שגיא, "גם את שיחות הרקע עם גיא פלג. למה זה רלבנטי? זה לחלוטין לא שיקולי עריכה כי זה ממילא לא נכנס [כלומר, לא משודר; א"פ]. מכוח מה אתם מבקשים לקבל שיחות רקע שלה עם גיא פלג? באיזה זכות?". "אני לא צריך זכות", השיב עו"ד פרוסט. "לי יש זכות מכוח העובדה שמדובר בחומר שמושאו מעניין את המשפט", אמר, כשהוא מכוון למערכת אכיפת החוק.

בהמשך טען עו"ד פרוסט כי "נראה שהעמדה של בית-המשפט למטה [בית-משפט השלום; א"פ] פשוט מונעת מאיזושהי רתיעה ערכית" מכך שהדרישה לקבל את החומרים הופכת את העיתונאי "למעין קבלן משנה של המשטרה". לדבריו, מדובר ב"עמדה ערכית צרה", שמתעלמת מכך ש"תפקידיה וערכיה של עיתונות משיקים ואף זהים במקרים רבים למוסדות החברתיים האמונים ממש כמוה על שלטון החוק", כלומר המשטרה. לדברי עו"ד פרוסט, "מדובר בחומר ספציפי שמצוי באופן בלבדי ברשות המשיבים – גרסה חדשה של נאשמת במשפט. אולי יש שם אפילו הודאה בניהול [בתי-בושת; א"פ], אולי יש שם חומרים מזכים. בית-המשפט לא נועד להשיג הרשעה אלא להשיג מידע".

מכל הטעמים הללו, ואחרים, ביקש עו"ד פרוסט מבית-המשפט המחוזי "להשיב חסיונות לגבולם", לקבוע כי במקרה זה כלל לא מדובר בהפרה של חיסיון עיתונאי, להורות לחברת החדשות למסור את חומרי הגלם ולבטל את הרחבת החיסיון העיתונאי שקבע פסק הדין של בית-משפט השלום.

מגמה מדאיגה

עו"ד ישגב נקדימון, בא כוח חברת החדשות של ערוץ 2, טען כי העמדה העולה מדברי עו"ד פרוסט משקפת במקרה הטוב אי-הבנה של תפקיד העיתונות במדינה דמוקרטית ובמקרה הגרוע מגמה מסוכנת להשתמש בעיתונות כזרוע חקירתית של המשטרה, כקבלן משנה שלה.

"אני ער לחשיבות של החיסיון ועל זה אני חושב שאין מחלוקת", העיר השופט שגיא. "אבל על מי אנחנו מגינים פה? נגיד שמר פלג מראיין עכשיו את הגברת שלוש שעות ומשבצת הזמן הטלוויזיונית היא רבע שעה. יושב העורך ומחליט מה נכנס ומה לא. על איזה שיקול אנחנו צריכים להגן פה ברגע שהנאשמת נותנת הסכמה שהדברים יפורסמו? על מי אנחנו מגינים?".

"ֿאנחנו מגינים על הציבור. אני כאן בשמו של הציבור", השיב עו"ד נקדימון. "החיסיון העיתונאי אינו עניינו הפרטיקולרי של העיתונאי או המערכת הנוגעת בדבר אלא זהו אינטרס ציבורי".

בהמשך הוסיף עו"ד נקדימון כי מסתמנת "מגמה מדאיגה". "אני רואה את כמות הצווים ההולכת וגדלה", אמר בא-כוח חברת החדשות של ערוץ 2. "אנחנו נכנסים פה למצב שבאופן שגרתי עיתונאים יחויבו למסור למשטרה חומרים של ראיונות שקיימו עם מקורות ואנחנו יוצרים איום על עבודתה של העיתונות החופשית". לדברי נקדימון, במצב שכזה מקורות יהססו לפנות לעיתונאים.

"אני לא בטוח שנכון לראות את הגברת הראל כמקור", הקשה השופט שגיא. "פה הסיטואציה היא יותר אובייקט לכתבה ממקור. היא יושבת מול מצלמה ומדברת, הדברים מובאים בשם אומרם. היא לא מזינה את העיתונאי באינפורמציה, כמו המקור שמאחורי הקלעים".

"היא לא מקור חסוי, היא מקור גלוי", טען עו"ד נקדימון. "אבל כל אדם שעושה לעצמו את החשבון האם להתראיין לעיתונאי או לא, לאור המגמה של הבקשות הללו, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהעיתונאי הזה יבוא להעביר את החומרים האלה למשטרה".

מימין: עו"ד דקלה בירן, עו"ד ישגב נקדימון והעיתונאי גיא פלג, 22.3.16 (צילום: אורן פרסיקו)

גיא פלג, שנכח בעצמו באולם בית-המשפט, ביקש גם הוא לומר כמה מילים. פלג הסביר כי גם במקרים בהם המקור מסכים במשתמע לפרסום החומרים – אין בכך ויתור על החיסיון שיכול להיות שיהיה מופר כך. "יש מקרים רבים, יומיומיים, שפונה אלי מקור ומוסר לי מידע רגיש תוך שהוא לוקח בחשבון שאני אפרסם את המידע הזה, ואני, כדי להגן על המקור לא מפרסם את המידע או מפרסם אותו חלקית", אמר.

"אנחנו חדשות לבקרים מקבלים בקשות מהמדינה לקבלת חומרים", הוסיף פלג. אבל לדבריו, "כשצלם שלנו מתעד הפרת סדר אלימה אפשר להבין את ההיגיון של הבקשה", אולם "יש כאן מדרון חלקלק. המדינה מתוך סקרנות, מבלי שיש איזה שהוא טעם ממשי, מבקשת להיכנס למרקם המאוד-מאוד אינטימי ביני לבין מי שאני ריאיינתי".

פלג הוסיף ואמר כי אתמול שוחח עם ראש ארגון הפשע מאיר אברג'יל. "היעלה על הדעת שהמדינה תבקש לעשות האזנת סתר לשיחות של עיתונאי?". "אנחנו לא שם בכלל", הבהיר השופט שגיא. "אבל אם מר אברג'יל ירצה להתראיין בחדשות ערוץ 2 מול כל הציבור זו סיטואציה שתהיה יותר דומה".

"אני התכוונתי לומר שהעבודה שלי על בסיס יומיומי היא שיחות עם חשודים ועבריינים בכירים", הסביר פלג. "למדינה יש סקרנות. אני מתאר לעצמי שהם מאוד סקרנים לגבי כל חומרי הגלם שאני אוסף. מתקבל על הדעת שתבוא המדינה למערכת, כשם שהצנזור מגיע כל יום בשעה ארבע, ותגיד 'בוא נראה, גיא, מה אספת היום?'".

שופט המחוזי תל-אביב בני שגיא (צילום: רוני שיצר)

אחרי שמועצת העיתונות וארגון העיתונאים הציגו את עמדתם, באמצעות עורכי-הדין ארנה לין ואמיר בשה, והביעו את תמיכתם בעמדת חברת החדשות של ערוץ 2, ביקש השופט שגיא מהצדדים לשקול את הצעתו.

"אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהגברת הראל נכנסה למשרדו של גיא פלג עם עיניים פתוחות מתוך הבנה שמה שהיא הולכת לומר ישודר בטלוויזיה", אמר השופט שגיא. "אני חושב שיש טעם למה שאמר עו"ד פרוסט לגבי ההבחנה בין מקור קלאסי למרואיין, זה לא בדיוק אותו דבר בתפיסה שלי. היכולת שלנו להגן על מקור קלאסי צריכה להיות חזקה מאוד. אין ספק שיש אינטרס מהמעלה הראשונה. שונים הם פני הדברים כשמדובר במי שמתראיינת וחלק מהחומרים משודרים, ואפשר לעשות בהם שימוש וחלק מהחומרים הם על רצפת חדר העריכה. ההבחנה הזו בין שני החלקים של אותו הראיון נראית לי בלתי אכילה מבחינה משפטית".

השופט שגיא הוסיף אזהרה לחברת החדשות, ואמר: "אני בכלל לא משוכנע שזה המקרה שבו צריכים ללכת צעד נוסף קדימה", כלומר לקחת את התיק עד לבית-המשפט העליון. "אני חושב שהחלק בערר שקשור לשיחות הרקע שערך גיא פלג עם הנאשמת צריך ללכת הצדה ואני חושב שחברת החדשות צריכה לשקול למסור את אותה קלטת מלאה של מה שקרה מרגע שהמצלמה נדלקה".

עו"ד נקדימון, אחרי הפסקה קצרה לצורך התייעצות, הביע התנגדות נחרצת להצעת בית-המשפט.

"זה התיק שבו אתם רוצים לקבל החלטה?", שב ותהה השופט שגיא. "התיק יגיע לעליון ומה יקרה בעליון? זה גם סיכון שצריך לקחת. אני נתתי לכם את ההצעה אחרי ששמעתי את המגבלות של הטיעון שלכם. אני חושב שבמקרה הזה זה ללכת רחוק מדי, רחב מדי וגם באופן שיש בו כשלים לוגיים כאלה ואחרים". בתשובה התעקש עו"ד נקדימון כי חברת החדשות אינה יכולה לקבל את הצעת בית-המשפט להעביר למשטרת ישראל את קלטת חומרי הגלם של הראיון.

כיוון שכך, על השופט שגיא יהיה לבחון את טיעוני הצדדים ולקבל החלטה מנומקת, אולם עוד בטרם יעשה זאת הוא ביקש לשמוע באופן אישי את עמדת הראל, שלא נכחה היום בדיון. לשם כך יתקיים דיון נוסף בתיק בחודש הבא.

47724-01-16