"פרשת ההתנצלות" של ערוץ 10 בפני שלדון אדלסון, מהפרשיות העיתונאיות הזכורות של השנים האחרונות, נולדה בכלל כנקמה של עורך-דינו של איל ההימורים בעיתונאית שערכה עליו תחקיר, כך טוענת העיתונאית הבכירה רותי יובל. עורך-הדין מכחיש את הדברים: "אוסף של המצאות ושקרים".

יובל, לשעבר עורכת מהדורת שישי של ערוץ 10, "מעריב", "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"כל העיר", אמרה את הדברים בכנס תל-אביב לתקשורת שנערך בתחילת החודש על-ידי החוג לתקשורת של אוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית אבנר הופשטיין.

כזכור, פרשת ההתנצלות בערוץ 10 נסובה על כתבת פרופיל של הופשטיין על שלדון אדלסון, ששודרה בחדשות 10. הפרסום הוביל לאיומים בתביעת עתק מעבר לים ‒ ואלו הובילו למחיקת הכתבה מהרשת, לשידורה של התנצלות שקרית ולהתפטרות של העורכת רותי יובל, של המגיש גיא זהר ושל מנכ"ל חברת החדשות ראודור בנזימן. לדברי יובל, בשלב מסוים למדה כי ייתכן שהאיומים שהולידו את ההתקפלות לא היו רעיון מקורי של אדלסון – כי אם של עורך-דינו הישראלי, אביגדור (דורי) קלגסבלד.

"למי שלא מכיר, הסיפור ששידרנו היה סיפור שלא היתה שום סיבה להתנצל עליו, ובכל זאת ‒ הטייקון מלאס-וגאס, דרך עורכי-דינו, כפה התנצלות מופרכת לחלוטין", אמרה. "בערב שבו גיא זהר התפטר בשידור נערכה במקרה מסיבה אצל ראובן אדלר. זה היה לפני ששודרה ההתפטרות של גיא, אבל אחרי שאני כבר התפטרתי. אחד הנוכחים במסיבה הזאת היה עורך-דינו של אדלסון, דורי קלגסבלד, שאמר לחברים בגאווה גדולה: 'תשמעו, כל הסיפור הזה של ההתנצלות, זה בכלל לא עִניין את אדלסון. זה לא הפריע לו. זה אני עשיתי. ולמה עשיתי את זה?' ‒ כי אותו עורך-דין היה גיבור של תחקיר שעשיתי כשהייתי העורכת של 'אולפן שישי', על התאונה שבעקבותיה נכנס לכלא (בתאונה נהרגו אם צעירה ובנה בן השש; א"ב).

רותי יובל בכנס תל-אביב לתקשורת, 10.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

רותי יובל בכנס תל-אביב לתקשורת, 10.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

"אגב, אף אחד לא טען שהתחקיר ב'אולפן שישי' היה לא נכון. הוא היה נכון לחלוטין, אבל האפקט היה מאוד לא נעים, במיוחד עבור מי שרגיל שדברים נסגרים בדרכים אחרות. קלגסבלד קיווה שבגלל שהוא כל-כך מקושר ומחובר לעיתונאים, הסיפור הזה יוחלק ‒ שעו"ד מזרחי יידע איך לטפל בדברים, ושהפרקליטות תהיה נחמדה. בסופו של דבר, כזכור, זה הגיע לבית-משפט, קלגסבלד הודה במסגרת עסקת טיעון ונכנס לכלא", הוסיפה. "הסיפור הזה התחיל מסע נקמה: קלגסבלד הגיע לכל מקום שהלכתי לעבוד בו וניסה לטרפד את המינוי. ככה אמרו לי אנשים שעבדו במקומות האלה ‒ אם זה המו"ל, או העורך הראשי".

בסופו של דבר, טענה יובל, כך נולדה "פרשת ההתנצלות": "דורי אמר, 'זה בכלל לא עִניין את אדלסון, זה עִניין אותי, כי אני הייתי במסע נקמה'. הוא פשוט היה כל-כך יהיר, שהוא חשף את הדברים".

עו"ד קלגסבלד: "דבריה של רות יובל הם אוסף של המצאות ושקרים. רק אדם רדוף יכול לחשוב שאני ‒ ולא שלדון אדלסון ‒ עמד על ההתנצלות"

עו"ד קלגסבלד, בתגובה שמסר ל"העין השביעית", שולל את התיאור מכל וכל: "דבריה של רות יובל הם אוסף של המצאות ושקרים. רק אדם רדוף יכול לחשוב שאני ‒ ולא שלדון אדלסון ‒ עמד על ההתנצלות. רות יובל מצטטת דברים שמעולם לא אמרתי, לא אצל אדלר ולא במקום אחר. בניגוד לדבריה, מעולם לא עשיתי עסקת טיעון, אלא הודיתי באשמה וריציתי את העונש שהוטל עלי. בכל מה שאירע לה רות יובל צריכה להאשים את עצמה, לא אחרים. עצוב שכך היא מנסה לחזור לבמה".

עו"ד דורי קלגסבלד (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד דורי קלגסבלד (צילום: אורן פרסיקו)

לדברי יובל, השתלשלותה של פרשת ההתנצלות אינה מקרה יוצא דופן. "מאחורי הקלעים אנשים עושים כל הזמן דברים כאלה. חלק מהאנשים שאומרים 'אנחנו נגמור אותך' ‒ גם מתכוונים לעשות פעולות. זו הסתבכות מאוד קשה, ולא לכל בן אדם נעים ללכת כשמאחוריו צועדת להקה של שוחרי רע. חלק גדול מהאנשים שאנחנו עושים עליהם תחקירים וכתבות הם אנשים חזקים, ובשביל להתמודד עם זה צריך מבנה נפשי מיוחד ‒ אבל גם, ובעיקר, מבנה ארגוני. שיהיה גב של המערכת".

מעל אותה במה בכנס תל-אביב לתקשורת, חלק גם העיתונאי החוקר גידי וייץ, מ"הארץ", סיפור על השלכותיה של כתבה שבה הוזכר איל ההימורים האמריקאי. "אדלסון הוא קטגוריה משל עצמו. כל אחד שיושב כאן בפאנל חושב שאם הוא יתעסק עם אדלסון, הוא עומד להיכנס למלחמת התשה", אמר.

לפני כמה שנים פרסם וייץ כתבה שבה ציטט דברים שאמר אהוד אולמרט על אדלסון בחקירה. "זה פורסם ביום שישי, ולא היה לי פרפור אחד לפני שפרסמתי את זה. ישנתי טוב בלילה", סיפר. "ביום ראשון או שני הגיע מכתב איום עם דרישה שהעיתון ישלם לו מיליון שקל ויפרסם התנצלות – ועל כלום. קיימנו שיחת ועידה ‒ השתתפו בה עורכי-הדין, אלוף בן ועמוס שוקן ‒ והחלטנו: שום דבר. שיקפוץ. אני זוכר שהתחלתי לברר מה זה אומר להיתבע בחו"ל. ציפיתי שהוא יתבע אותי במוזמביק". האיום מעולם לא התממש.