הרשות השנייה העבירה אתמול את עיקרי תקציבה לשנים 2012‒2014 לידיעת הציבור, בתשובה לבקשת חופש המידע של עמותת הצלחה. זאת אחרי ארבע שנים בהם התעלמה הרשות מחובתה החוקית לעשות זאת. גם הפרסום אתמול ‒ חלקי וחסר.
עד לאחרונה נמנעה הרשות כליל מפרסום תקציביה, על אף שהוראות חוק רשות השנייה מחייבות אותה לפרסם באתר האינטרנט שלה את תקציבה השנתי. התקציב היחיד שפורסם בשנים האחרונות באתר הרשות השנייה, וגם הוא באופן דל וחלקי, התייחס לשנת 2011. לפני כחודש, בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על-ידי עמותת הצלחה, העלתה הרשות לאתרה הרשמי את עיקרי תקציבה לשנת 2015. כעת הוסיפה הרשות נתונים על תקציבה גם לשנים 2012‒2014, וכמו במקרים הקודמים גם כאן התקציבים הועברו בלא פירוט.
השוואה לאורך השנים מגלה ירידה עקבית במקורות ההכנסה של הרשות, המתבססים בעיקר על דמי הזיכיון: מכ-50 מיליון שקל בשנת 2011, דרך קרוב ל-40 מיליון שקל בשנים 2012‒2014 ועד לכ-30 מיליון שקל בשנת 2015. עם זאת, ראוי לציין כי תקציב 2011 היה חריג וכלל הקצאה של כ-12 מיליון שקל לחטיבת ההנדסה ברשות, וזאת על רקע הקמת מערך עידן פלוס. בשנים שחלפו מאז ירד משמעותית תקציב חטיבה ההנדסה ונע בין 650 אלף שקל ל-1.3 מיליון שקל בשנה.
סעיף נוסף שקוצץ לאורך השנים הוא תחום המחקר ברשות השנייה. בשנת 2011 הוקצו למחקר קרוב ל-800 אלף שקל, סכום שאף גדל מעט בשנת 2012, אך מאז חלה ירידה מתמדת. בשנה החולפת הסתכם תקצוב תחום המחקר ב-425 אלף שקל בלבד. קיצוץ דומה חל גם בתקציב הפרסום והדוברות, שהגיע לשיא בשנת 2012 עם 1.7 מיליון שקל, אך מאז קוצץ לכדי 662 אלף שקל בשנת 2014 ומעט יותר בשנה שאחריה. בשנת 2014 חל קיצוץ משמעותי גם בתקציב נציב תלונות הציבור שירד מכ-50 אלף שקל בשנה ל-10,000 שקל בלבד.
תחום ההפקה של הרשות השנייה, הכולל גם השקעה בקרנות וקידום היצירה, נעלם כליל. ב-2011 עוד השקיעה הרשות בהפקה כ-4.4 מיליון שקל, בשנים 2012‒2014 הושקעו בהפקה בסביבות 3 מיליון שקל, אך בשנה החולפת נמחק הסעיף והרשות חדלה להשקיע בהפקות ובקידום היצירה.
לעומת זאת, סעיף שכר עבודה ונלוות הגיע דווקא בשנת 2014 לשיא של קרוב ל-18 מיליון שקל, ורק בשנה החולפת ירד לכ-12.5 מיליון שקל. באותה שנה, 2014, הגיע לשיא גם הסכום ששולם עבור ייעוץ ונותני שירות חיצוניים. ב-2011 הוקצו כמעט מיליון שקל לסעיף זה, והסכום גדל בכ-300 אלף שקל בשנת 2014.
את העלייה בסעיף שכר עבודה ונלוות בשנת 2014 (ובאופן חלקי, גם ב-2015), ניתן להסביר בצורך להעביר תשלומים הנוגעים לסיום עבודתם של כשלושים עובדים ברשות, מה שהפחית את ההוצאה השוטפת אך הגדיל תשלומים חד-פעמיים לפורשים. בעקבות תוכנית התייעלות זו התאפשר בשנה החולפת ביצוע קיצוץ ניכר בהיקף הכללי של תקציב הרשות.
עו"ד אלעד מן, יו"ר עמותת "העין השביעית" והיועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שהגיש את בקשת חופש המידע וניהל את המגעים המתמשכים מול הרשות בקשר אליה, מסר כי "מסירת המידע הנוכחי, גם אם באיחור ניכר של כשנתיים וגם אם באופן חסר, תמציתי ולא מפורט דיו, מהווה דווקא סימן חיובי ביחס הכולל של הרשות השנייה לשקיפות ולמסירת מידע. ניצנים לשינוי זה ראינו בחודשים האחרונים עם מסירת מסמכים שונים שלא היו גלויים במשך שנים רבות לעין הציבורית, כמו כתבי הזיכיון והרישיון של גופי השידורים, נוהל המועצה והנחיות שונות שניתנו על-ידי הרשות לזכיינים בהקשרים שונים. לכך יש להוסיף את המאמץ לעדכן את אתר האינטרנט של הרשות במסמכים, החלטות ומידע באופן תדיר ומהיר יותר".
לפי מן, "קיים עוד מידע רב שיש להנגיש לציבור, אך אנחנו בטוחים כי נמצא אוזן קשבת ברשות ונקבל את הסיוע המתאים כדי להביאו לידיעת הציבור. ראוי כי גם הרשות תפעל מצדה להנגשה יזומה של מידע רב ככל האפשר, ונדמה כי ההתפתחויות מהחודשים והשבועות האחרונים מחזקים את הרושם שכך ייעשה".
ביחס למסמכים שנמסרו מסר עו"ד מן כי עמותת הצלחה תבקש לקבל מסמכי תקציב מפורטים יותר, שיאפשרו ניתוח והבנה טובים יותר של סעיפי התקציב השונים ומרכיביהם. "התמצית שנמסרה היא בהחלט התחלה טובה, אך נכון יהיה למסור מידע מפורט יותר במתכונת של דו"חות כספיים מלאים", טוען מן. בשנת 2014, יש לזכור, ניתן פירוט מלא להוצאות הרשות השנייה, בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע. הנתונים, אם כן, קיימים ואף נמסרו בעבר על-ידי הרשות.
מסמך נוסף שמסרה הרשות השנייה מפרט את הרכבי ועדות המשנה של מועצת הרשות. מידע זה, שמשום מה לא נחשף עד כה לציבור, מפרט מי עומד בראש כל אחת משש ועדות המשנה, ומיהם חברי המועצה החברים בכל ועדה וועדה.
פירוט חברי ועדות משנה של מועצת הרשות השנייה (לחצו להגדלה)
ממידע שהגיע לידי הצלחה, הוסיף עו"ד מן, עולה כי בשנת 2015 חלה עלייה משמעותית בכמות ההליכים המשפטיים שנפתחו נגד הרשות. כך למשל ב-2011 נפתחו 10 הליכים נגד הרשות, ב-2012 נפתחו 8, ב-2013 נפתחו 8, ב-2014 נפתחו 7 הליכים וב-2015 נפתחו 19 הליכים. מתוך הליכים אלו ממשיכים להתנהל רק שניים – תביעה של בזק הנוגעת לתורן שידורים הממוקם בגבעתיים והליך משפטי שבמסגרתו נדרשת הרשות לכלול את ערוץ 20 במערך שידורי עידן פלוס.
אם בעבר יוצגה הרשות בהליכים משפטיים על-ידי שני משרדים, בשנים האחרונות מייצג אותה משרד אברמזון הירושלמי בלבד. על אף ירידה בתעריפי השירות המשפטי החיצוני, הגידול בכמות ההליכים הביאה גם לגידול בהוצאה המשפטית הכוללת של הרשות. עו"ד מן מסר גם כי עדיין תלויה ועומדת השאלה האם נכון מבחינה כלכלית ומבנית כי הרשות תסתייע בייצוג משפטי חיצוני, או שעדיף כי עורכי-הדין המועסקים במחלקה המשפטית של הרשות ייצגו אותה בעצמם, גם אם הדבר יחייב את הגדלת מצבת עורכי-הדין המועסקים על-ידי הרשות.