בשבוע שעבר התפרסמה בספורט "הארץ" כותרת פרובוקטיבית ומשעשעת לטור שעסק בקפטן מכבי חיפה יוסי בניון: "השמיעה האבסולוטית של שליט צפון חיפה בה נה יון". בכותרת המשנה של הטור, מאת ניר צדוק, נכתב כי בניון אינו מסתפק באהבתם של אלפי אוהדים, "הוא דורש התמסרות והערצה באחוזים של בחירות בסוריה".

הדברים נכתבו לאחר שכמה מאוהדי מכבי חיפה שוב שרקו בוז לכוכב הנוסטלגי-סנטימנטלי. בניון, כדרכו, מיהר להיעלב והודיע כי לא בטוח שימשיך בעונה הבאה בקבוצה. מרבית אוהדי מכבי חיפה אוהבים אותו ותומכים בו, אבל לבניון, כמאמר הטור, זה לא מספיק.

ההתמסרות הטוטאלית עליה כותב "הארץ" לא מתחילה ומסתיימת ביחסי האוהדים ובניון. גדוד של כתבי חצר מחזר כל שעה עגולה על פתחי ההנהלה, השחקנים והצוות המקצועי של מכבי חיפה. הלחץ לסקופים מצד המערכות, במיוחד של האתרים הצמאים לכניסות, מאלץ את הכתבים העוסקים בסיקור שוטף ליישר קו ולהתחנף למושאי הסיקור. איזה עיתונאי חיפאי לא רוצה קשר עם הקפטן, יקיר הקבוצה והאוהדים? מי לא מעוניין בטלפון ישיר עם הכוכב כדי להביא תגובה מפי "מקורביו" על העוול שגורמים לו אוהדים, או על "סביבתו" שיודעת לספר על חוסר שביעות רצונו מכך שלא פתח בהרכב?

אחד משיאי ההתחנפות התקשורתית היה בסוף אוגוסט 2015, לאחר שחלק מאוהדי מכבי חיפה קראו לבעלים יעקב שחר לעזוב את הקבוצה בעקבות ההפסדים במחזורי הפתיחה, וראו איך התקשורת כמעט כולה, על מסקריה, פרשניה וכותביה, נעמדת על רגליה האחוריות, מגוננת בחירוף על שחר ומאשימה אותם באלימות.

עם זאת, לצד קואליציה של לקקנים מקצועיים עם תעודת ההתאחדות, קיים בתקשורת טפטוף טורדני מצד עיתונאים שמסרבים ליישר קו. מעוז האופוזיציה נמצא בספורט "הארץ", זו אולי הסיבה ל"הבהרה" שהעיתון נאלץ לפרסם השבוע, ולפיה "סוכנות השחקנים AB soccer אינה שייכת ליוסי בניון, כפי שפורסם כאן בטעות במאמר של עירד צפריר, אלא לזיו שטרנברג בלבד".

ההבהרה ב"הארץ"

ההבהרה ב"הארץ"

ההבהרה פורסמה בעקבות התדיינות בין עורכי-הדין של הצדדים, לאחר שאותו שטרנברג איים בתביעה. העילה: טור מספטמבר 2014 שבו הוזכר כי לבניון יש סוכנות שחקנים, וטורים אחרים בהם הזכיר צפריר את מעורבותו של השחקן באותה סוכנות.

צפריר לא כתב בעלמא. במסגרת מדור הראיונות שלו "סגור לי את הפינה", הביא עדות של שחקן בני-יהודה בעבר, ליאם ווקר, שסיפר כי הגיע לקבוצה באמצעות תיווכו של בניון. אומנם בניון לא רשום כבעלים, אבל מעורבותו בענייני הסוכנות לא הוכחשה על-ידיו. יצוין גם כי שטרנברג הוא גיסו של בניון.

צפריר ואוריאל דסקל מ"כלכליסט" הם העיתונאים היחידים, ככל שידוע לכותב שורות אלו, שהעלו על סדר היום את התופעה המשונה והבעייתית שבה נטען כלפי שחקן פעיל בקבוצה שהוא מעורב בסוכנות שחקנים, שבין היתר מייצגת שחקנים ממכבי חיפה.

על רקע שתיקתם בנושא זה של הכתבים המסקרים את מכבי חיפה, בלט בקרב אוהדי הקבוצה סטטוס שפירסם בחודש אוקטובר האחרון אחד האוהדים בדף הפייסבוק שלו, שיצא באופן בוטה נגד בניון במגוון עניינים, ובהם נושא הסוכנות. בעקבות כך שלח בניון מכתב לאוהד שבו דרש ממנו 142 אלף שקל בגין הוצאת דיבה.

בטור אחר של צפריר, מאוקטובר, הוא שוב נדרש לעניין כשכתב על בניון: "תובע אוהד, מקושר לסוכנות שחקנים ומואשם כמי שמתערב מקצועית בנעשה במועדון. אז למה כולם כל-כך מגוננים על קפטן מכבי חיפה?". רק לאחר אותו טור קיבלו ב"הארץ" מכתב מעורך-דינו של בעל הסוכנות, שדרש התנצלות על הפרסום כשנה קודם לכן, מספטמבר.

יודגש: לפי המכתב, לא בניון נפגע מהפרסום ודרש התנצלות, אלא הגיס שלו. מוזר, מוניטין של סוכנות שחקנים אינו אמור להיפגע מכך שכוכב כמו בניון מעורב בעסקיה. ההפך הוא הנכון. בקטטה הנוכחית "הארץ" לא התנצלו, הם רק פרסמו הבהרה והסירו חמש מלים מהטור המדובר. אבל הסערונת פתחה חלון קטן להתנהלות התקשורתית סביב מכבי חיפה.

כותבי "הארץ" (ובהם "הבלוג הירוק" והלעומתי של עופר פרוסנר), וכן דסקל מ"כלכליסט" או עמיר פלג מ"ידיעות אחרונות" [וגם נמרוד עופרן מוואלה שכתב על היחס המגונן של התקשורת לבניון], הם כמעט היחידים בתקשורת הספורט שמשמיעים קול אחר ונוקב באשר לנעשה במכבי חיפה, ולא רק בה. אצלם יעקב שחר, יוסי בניון והמאמן רוני לוי אינם זוכים לתמיכה ולגיבוי אוטומטיים כאלו שזוכים להם שליטים רודנים, כמאמר הכותרת הפרובוקטיבית ב"הארץ".

הטיפול העיתונאי בפרשת בניון וכובעיו השונים היא דוגמה למתח הקבוע בין ההסתכלות המשפטית הקרה והמלאכותית לעיתים על המציאות, לבין הקריאה שלה באמצעות השכל הישר. מתח שהולך וגובר ככל שבעלי עניין מרבים להשתמש במכתבי איום משפטיים וניסוחים של עורכי-דין מפולפלים.

תביעות השתקה, או איומים בתביעות כאלה, הם כלי רב עוצמה בידי כל מסוקר ‒ כוכב כדורגל או קבוצה עשירה, שכסף לא חסר להם. כלי תקשורת נאלצים ללכת על בהונות כדי לא ליפול לבור הכלכלי חסר התחתית של תביעות שונות ומשונות, ועדיין – להתעקש לחשוף התנהלויות שגם אם החוק מאפשר אותן, ההגינות ותחושת הצדק מתקוממות לעומתן. בו בזמן הכתבים נאלצים לשלם מחיר נוסף, והוא הרחקתם ממקורות מספקי כותרות כמו בניון ומקורביו המתרבים.

לפעמים לא צריך תביעה כדי לייבש כלי תקשורת ‒ די למנוע ממנו בדרכים שונות את הקרבה לקלחת המבעבעת. לכן יש להסיר את הכובע לפני כל כתב, עיתון או אתר שמתעקשים לעשות את עבודתם האמיתית, גם אם הם נאלצים לשלם מדי פעם בפרסום שורות "הבהרה".

ידיעות סמי עופר

"ניפגש בסמי עופר", ספורט "ידיעות אחרונות"

"ניפגש בסמי עופר", ספורט "ידיעות אחרונות"

מקצוע העריכה בעיתונות הוא הרבה מעבר לסגנון והידוק טקסטים או ניסוח כותרות מפתות. העורך, או העורכת, הם שמחליטים מה לפרסם ומה לא, קובעים מה יהיה מסגור הידיעות, יוצרים את הקשר בין האייטמים השונים במדורים השונים, וגם – ובניגוד לכתבים המקלידים במהירות אייטם אחרי אייטם – ממונים על הבחירות המילוליות המשמעותיות בכל ידיעה.

הבחירה של ספורט "ידיעות אחרונות" בכותרת "ניפגש בסמי עופר" לסיקור הגרלת חצי גמר גביע המדינה (4.3) שייכת לתחום הזה. אין בה שמץ תמימות או מקריות. יש בה בעיקר ליקוק חנפני לבעל הון שנקשר – באותו עיתון ממש ובכלי תקשורת רבים אחרים, ובמיוחד בזמן האחרון – לזיהום אוויר קטלני שהופך את חייהם של תושבי העיר חיפה לגיהנום.

ביוני 2015 כתבנו ב"העין השביעית" על התעלמות כמעט מוחלטת של תקשורת הספורט ממחאת אוהדי מכבי חיפה נגד ההנצחה של סמי עופר, האיש והמותג, שמשפחתו מחזיקה במניות המפעל שהוא אולי המזהם הגדול ביותר במדינה, ושקנתה זכויות יוצרים לשם האצטדיון בחיפה מהרווחים שהיא עושה על חשבון בריאותם של כ-800 אלף איש בכרמל ובמפרץ. מאז, וחרף התגייסותו של "ידיעות אחרונות" להצפת הבעייתיות העצומה במפעלי משפחת עופר, נראה ששום דבר לא הופנם באמת. בטח לא במדור הספורט של אותו עיתון.

שותפות של תקשורת הספורט במאבק הציבורי בזיהום האוויר ובאחראים לו יכולה להיות מחאה שקטה. למשל, התעלמות מהשם "סמי עופר". מה רע בכותרת "ניפגש באצטדיון חיפה בחצי הגמר"? ואם לא מטעמים נאצלים של טובת הציבור, לפחות כדי לא לתקוע אצבע בעין של קוראי העיתון מכל אזור חיפה, שעבורם השם "סמי עופר" מסמל אולי דווקא סכנה מיידית ומתמשכת לחייהם ולחיי ילדיהם. תחת זאת בחרו ב"ידיעות", כמו שבוחרים כתבים ושדרי ספורט בכלי תקשורת אחרים, במושג המאוס "סמי עופר", ובכך שמים עצמם שותפים במפעל הנצחה והאדרה של משפחת טייקונים ששמה נקשר עם זיהום והשחתת הסביבה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il