שיר ערש טוב נמדד ביכולתו להרגיע, לעייף ואף לטשטש את הפעוט האנרגטי. כיום מחליפות את שירי הערש קלטות וידיאו מזמרות, כל קלטת והמנטרה שלה. לרשות המבוגרים, שכפי הנראה זקוקים גם הם לשיר ערש קולקטיבי או לפחות לכמה מלות קסם מוכרות לריכוך תמונות היום, עומדת התקשורת הישראלית, שמאפשרת גם היא להניח את הראש על הכר ולהתהפנט בעזרתן האדיבה של "המלים המכובסות". מלים וביטויים כגון "פיגוע איכותי", "להיפרד מהפלסטינים", "הסלמה", "כשל מבצעי" ו"סיכול ממוקד" הם דוגמאות אחדות לזריקות ההרדמה הפופולריות.

דיווחי התקשורת עמוסים במונחים מעודנים שעברו תהליך של הלבנת כתמים והסרת נקודות חולשה, ומזמן איבדו את משמעותם האמיתית. עיתונאים רבים בוחרים להקל ראש במלים טעונות שאיבדו את כוחן בשל שימושים חוזרים ונשנים או עקב שיבוצן בביטויים הזויים; עד כמה קר וסטרילי יכול להישמע המונח "פיגוע איכותי"? הרבה יותר נחמד לשמוע בסוף יום עבודה ארוך על "כשל מבצעי" שהתרחש באחת התקריות בצפון מאשר על "פשלה" חסרת תקדים שהובילה למותם המיותר של חיילים.

מכבסת המלים מנטרלת את כושר השיפוט של הצופה ואת יכולתו להטיל ספק ולשאול שאלות. מקורן של המלים המכובסות הוא לרוב מינוח שהתגלגל מאנשי צבא, פוליטיקאים ויחצנים, ולא עבר כל תהליך של בירור וחקירה. ברוב המקרים נוטים עיתונאים לוותר על קילוף המשמעות של הידיעה ושל המושגים המעטרים אותה, וכך הם משתתפים במזימה להצליל את הסיפור ולהתיש את הצופה. השלב הבא, לאחר שמושג מכובס כזה משתרש בעגה היומיומית, לשמחתם הרבה של הוגיו, הוא גלגולו הלאה, לכותרות מתחומים אחרים. כך למשל ניתר המונח הצבאי "סיכול ממוקד" מלקסיקון הידיעות הצבאיות למשבצת החברתית, כשב-30 באוקטובר 2003 עשה לו יו"ר סיעת ש"ס, ח"כ אלי ישי, כותרת חגיגית בעקבות פרסום נתוני המוסד לביטוח לאומי: "ממשלת ישראל מבצעת סיכול ממוקד חברתי לילדי ישראל".

הבחירה הלשונית המגמתית, תומכת האידיאולוגיה, מנקה את הכתמים העקשניים שכדאי להסתיר ואת המבוכה, ומקילה על קבלת הגזירה. כפי שכתב הסופר דויד גרוסמן בספרו "הזמן הצהוב", "מתפתח פה זן חדש של מלים מגויסות, בוגדניות, מלים שאיבדו את משמעותן המקורית, מלים שאינן מתארות מציאות, אלא משתדלות להסתיר אותה". מי היה מאמין שאי-פעם נשאף להוציא קצת כביסה מלוכלכת החוצה.

שרון לוי-מיכאלוביץ' היא תסריטאית וקופירייטרית

גיליון 48, ינואר 2004