מונופול הגז יפרסם מאמר דעה מטעמו במדור הדעות של "דה מרקר" ובתמורה תימחק תלונה שהגישו חברות הגז למועצת העיתונות נגד העיתון, כך סוכם היום (ה') בתום דיון שנערך בבית-הדין לאתיקה של המועצה.
בחודש יולי האחרון הגישו השותפות במאגר תמר תלונה למועצת העיתונות בגין שתי כתבות שפרסם אבי בר-אלי בעיתון ובאתר "דה מרקר". הכתבה הראשונה, שפורסמה תחת הכותרת "המדינה קבעה תקרה למחיר הגז – המונופול התעלם", ראתה אור בחודש מאי. השנייה, שהופיעה בעיתון תחת הכותרת "חברת החשמל תשלם לתמר 4 מיליארד שקל על גז שאינה זקוקה לו", פורסמה בחודש יולי 2015.
לטענות באי-כוח מונופול הגז, מהמשרדים אגמון ושות' ורוזנברג הכהן ושות', כבר ביום פרסום הכתבה הראשונה פנו ישירות לכלי התקשורת ולכתב בתלונה על הפרסום, ופנו אליהם פעם נוספת בתלונה אחרי פרסום הכתבה השנייה. לטענתם, הם קבלו בפני העיתון על "הפרטים הכוזבים שבכתבות", "דרשו כי יפורסם תיקון הולם בכותרת הראשית של העיתון" ואיימו בתביעת דיבה. במענה לתלונה על הכתבה הראשונה התקבלה מ"דה מרקר" התגובה הבאה: "עמדתם היא שהאמור בידיעה ובכותרותיה נכון ומדויק". על הפנייה השנייה, כך נטען, לא התקבלה תגובה עד להגשת התלונה למועצת העיתונות.
בתלונה למועצת העיתונות נטען בין היתר כי העובדות שכלולות בשתי הכתבות אינן אמת וכי הפרסומים ראו אור מבלי שנתבקשה תגובת השותפות במאגר תמר. בכך, טענו במונופול הגז, הופרו שני סעיפים בתקנון האתיקה. עוד נטען בתלונה כי "קיימת מגמתיות ברורה בפעולותיהם של העיתון ושל מר בר-אלי בפרט, המפרסמים תדיר כתבות המכילות עובדות אשר בינן למציאות אין כל קשר, ופוגעים שלא כדין במתלוננות". לפי מונופול הגז, "יש לראות בהתנהלות זו גם כעבירה על סעיף 6ג' לכללי האתיקה, הדורש כי פרסום ידיעות, להבדיל מפרסום דעות, יהיה הוגן וללא הטיה".
בתגובה לתלונה טען "דה מרקר", באמצעות עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך-מוזר, כי "אין כל בסיס לטענות הסרק של המונופול", וכי מטרת התלונה למועצה היא "להשתיק ביקורת עיתונאית בנושא ציבורי וחשוב מאין כמותו, הנוגע לכל איש ואישה בישראל".
ב"דה מרקר" טענו עוד כי "המתלוננים לא הציגו ולו ראשיתה של תשתית ראייתית עובדתית לביסוס טענתם לפיה האמור בפרסום אינו אמת (כביכול)" וכי במקרה של שתי הכתבות הללו ממילא לא נדרשה תגובת המתלוננים. הכתבה הראשונה, כך נטען, עסקה בסיקור הסכם שדווח לבורסה על ידי המונופול, ואילו הכתבה השנייה עסקה בביקורת על חברת החשמל ולא על חברות הגז.
דיון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בתלונת מונופול הגז נגד "דה מרקר", 25.2.16 (צילום: אורן פרסיקו)
לגבי הטענות הכלליות על המגמתיות בסיקור "דה מרקר" את המונופול טענו בעיתון כי "מדובר בטענת סרק נטולת בסיס", שכן "היקף הסיקור, עליו מלינים המתלוננים, נגזר מהעניין הציבורי סביב מאגר הגז". לפי "דה מרקר", "העיתון ממלא את חובתו העיתונאית ומדווח לציבור אודות התרחשויות שנוגעות למשאב ציבורי זה. די בציון מיהותם של הגורמים רמי הדרג העוסקים בסוגיית הגז – לרבות ראש הממשלה – כדי לשקף את היקף הסיקור העיתונאי הנגזר והמתבקש מחשיבות הנושא".
"מכל מקום", הוסיפו ב"דה מרקר", "המתלוננים לא הציגו בדל ראיה לביסוס טרונייתם בדבר סיקור מגמתי (כביכול). ויודגש: מבין 4000 פרסומים שהופיעו בעיתון (בהסתמך על הטבלה שצורפה ע"י המתלוננים), המתלוננים מעלים טענות, שאינן אלא זוטי דברים, כלפי שני פרסומים בלבד. עובדות אלו מצביעות על סיקור מקצועי, הוגן וללא הטיה, שלא נפל בו רבב".
לתגובת העיתון צורפה תגובתו האישית של בר-אלי, שקבל על מועד הגשת התלונה למועצת העיתונות.
"בתחילת 2011, 48 שעות לפני מועד ההצבעה על אישורו של חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי), גיליתי בשעת בוקר את רכבי הפרטי מרוסק בחניה במרכז תל-אביב – מקרה שכפה עלי עיסוק בפרוצדורות משטרתיות, ביטוחיות וטכניות אחרות. אלה כמעט והפריעו את תוכניותי לסקר את מופע הלחצים לכיפופו של החוק, בגליונות העיתון האחרונים שלפני ההצבעה", כתב בר-אלי. "בדצמבר אותה שנה, 48 שעות לפני שדירקטוריון חברת החשמל הצביע ברוב קולות על אישור חוזה רכש הגז מול מונופול תמר – אוימתי על ידי נציג חברות הגז בהגשת קובלנה פלילית, אם אוסיף לפרסם את הטענות לסכנות שטמונות בו".
"[...] לאור ניסיון העבר, סביר היה לצפות ל'שפן' שיישלף ברגע האחרון גם הפעם. זאת, לקראת מועד ההצבעה הדרמטית בכנסת, על אישור מתווה הפשרה השנוי המחלוקת מול מונופול הגז, שנקבע ל־28 ביולי. ואמנם, ב-26 ביולי נחת על שולחני מכתבכם הנדון".
אבי בר-אלי: "אין בי ציפייה לתמיכה בעיתונאים שמשלמים מחיר על שפעלו להצדיק את הזכות שניתנה בידיהם לחתור לשינוי – אך ודאי שאיני מצפה כי יש מי שיפעל לעורר בלבם ספק דווקא ברגע האמת"
בר-אלי המשיך וכתב כך: "צר לי לפיכך על השימוש הציני לכאורה שנעשה במוסד מועצת העיתונות כדי לרפות ידי עיתונאים. זאת, דווקא ערב הכרעות לאומיות שדורשות ליוויה של עיתונות ביקורתית, עצמאית וחפה מלחצים.
"[...] אף שהפנייה המטרידה בעיתוי האמור לא הפתיעה – גררה זו בכל זאת אכזבה מסוימת, שאותה אבקש להסביר. במשך שש שנות סיקורם השוטף של כשלי שוק הגז הטבעי – כשלים שאין חולק על קיומם ועל הצורך בתיקונם – מעולם לא התוודעתי לקיומה של מועצת העיתונות: לא כשחברות הגז ניהלו קמפיין 'שחור' וחסר תקדים באלימותו נגד המצדדים בעבודתה של ועדת ששינסקי, לא כשהופצו הקריקטורות שביקשו לגזור גזירה שווה בין TheMarker ל-Der Stürmer, לא כשהעיתון היה שרוי תחת מכבש לחצים קשה, וגם לא כשנהפכתי אני מושא למתקפות, גידופים והשתלחויות – באחרונה אף מעל גלי האתר. אין בי ציפייה לתמיכה בעיתונאים שמשלמים מחיר על שפעלו להצדיק את הזכות שניתנה בידיהם לחתור לשינוי – אך ודאי שאיני מצפה כי יש מי שיפעל לעורר בלבם ספק דווקא ברגע האמת".
בטרם נערך הדיון בבית-הדין לאתיקה קבע הייעוץ המשפטי של מועצת העיתונות כי זה יוגבל אך ורק לשאלת הטענה לאי מתן זכות התגובה. אל הדיון שהתקיים היום הגיע מטעם חברות הגז עו"ד צחי גרוסוסר, היועץ המשפטי של חברת נובל אנרג'י בישראל. מטעם "דה מרקר" הגיעו העורך הראשי סמי פרץ והכתב אבי בר-אלי, וכן עורכי-הדין תמיר גליק, מיבי מוזר וליטל רבינוביץ'. הדיון התקיים בפני מותב בראשות עמנואל סלע, כשלצידו דורית שריד ומשה רונן.
כבר בפתח הדיון ביקש מהצדדים יו"ר בית-הדין סלע לבדוק אפשרות להגיע לפשרה. עו"ד מוזר השיב מיד שיש על מה לדבר. עו"ד גרוסוסר בחר להרחיב בתשובתו.
"הסיבה שאנחנו כאן היא שאני נגד תביעות דיבה נגד עיתונאים", הבהיר היועץ המשפטי של נובל. "לא אוהב את זה, לא נלחם בעיתונות, זה כלי סופר אגרסיבי. אני חשבתי שהפורום הנכון הוא פורום של דיון אתי". לדבריו, לדיון במועצת העיתונות יש עבורו "חשיבות ברמה הפרסונלית", וזאת כדי שיוכל "להבין משהו".
"יש קמפיין", המשיך עו"ד גרוסוסר. "אני לא חושב שיש מחלוקת שיש קמפיין. יש קמפיין של 'דה מרקר' נגד חברות הגז ומתווה הגז. אנחנו יודעים שיש כי 'דה מרקר' אומרים את זה". כדוגמה לכך ציין עו"ד גרוסור בין היתר את האיגרת ששלח עמוס שוקן למנויי העיתון, ובה התייחס למאבק של העיתון בסוגיית הגז.
"אגב", העיר עורך "דה מרקר" סמי פרץ, "הקמפיין הוא לא נגד חברות הגז הוא בעד מתווה גז משופר".
היועמ"ש של נובל אנרג'י: "דווקא בגלל שהעיתון הוא מוטה, כי יש לו דעה מאוד נחרצת בנושא, יכול להיות שאפילו צריך להקפיד יותר על כללי האתיקה"
"יכול להיות שזו עמדתך, אני רואה את זה אחרת", השיב עו"ד גרוסוסר. "[...] מתנהל קמפיין, תגדיר אותו איך שאתה רוצה. זה לא חשוב". בהמשך הוסיף: "עדיין בתוך הקמפיין הזה כללי האתיקה צריכים להישמר. ודווקא בגלל שהעיתון הוא מוטה, כי יש לו דעה מאוד נחרצת בנושא, יכול להיות שאפילו צריך להקפיד יותר על כללי האתיקה. כי מראש כשאבי [בר-אלי] בא לסקר נושא שיש לו עמדה מאוד נחרצת לגביו, באופן טבעי כולנו בני אדם וכולנו נוטים להבליט את העובדות שמתיישבות עם תפיסת העולם שלנו ולצמצם את העמדות שפחות. זה המצב".
בהמשך דבריו עמד עו"ד גרוסוסר על כך שבכתבות מאת בר-אלי נפלו טעויות עובדתיות וחזר גם על הטענה כי היו צריכים לבקש את תגובת השותפות במאגר תמר לפני פרסום הכתבות. בסיום הבהיר כי בכל מקרה הוא פתוח לשמוע הצעות לפשרה.
כשנשאל על ידי עו"ד מוזר מדוע לא יכול היה להגיד מלכתחילה, כמוהו, כי הוא פתוח לאפשרות של פשרה השיב עו"ד גרוסוסר כי הנאום הקצר שנשא "היה הפורקן שלי". "אם זה בא כדי שאתה תקבל פורקנך, אז בסדר", אמר עו"ד מוזר.
בשלב זה החלה בין הצדדים שיחה על אפשרות לפשרה שתייתר את התלונה. עורכי-הדין מוזר וגרוסוסר הציעו כי ייפגשו בימים הקרובים ויגבשו הסכם. יו"ר בית-הדין סלע, וחברתו למוטב שריד, האיצו בצדדים בכל זאת למצות את הדיון ביניהם עוד היום.
"הניסיון שלי בלהגיע להסכמים הוא כזה שבו אני מגיע להסכים", ביקש עו"ד גרוסוסר להרגיע את חששות בית-הדין. על כך העיר העיתונאי בר-אלי "זה אחרת כשאתה מדבר בכובע של מונופול מול לקוחות שבויים לבין זה שאתה מדבר עם עיתון".
על אף העקיצה, אחרי הפסקה קצרה ודין ודברים שהתנהל מחוץ לפרוטוקול, חזרו באי-כוח הצדדים והודיעו כי הגיעו להסכם לפיו התלונה לבית-הדין תימחק, ועיתון "דה מרקר" יאפשר למונופול הגז את זכות התגובה בדמות מאמר שיפורסם במדור הדעות, מאמר אשר לפי דברי עו"ד גרוסוסר יהיה "בהיקף ראוי ובלתי-מצונזר".
44/2015