פרובינציאליות היא תכונה דוחה וכאשר היא מגיעה בצורה של לקקנות, היא דוחה במיוחד. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בכתבת השער של ישראל וולמן ושגיא כהן במוסף "ממון שישי" של "ידיעות אחרונות". השניים דיווחו מתוך "קודש הקודשים" של חברת אפל. כן כן, בהפניה בולטת בעמוד השער של העיתון נכתב כי "אפל חושפת בפני 'ידיעות אחרונות' את קודש הקודשים שלה – מרכז הפיתוח בהרצליה". אז אם במקרה שואלים אתכם "היכן נמצא קודש הקודשים של חברת אפל?" ענו בביטחון מלא: "בהרצליה".

נו, אחרי כזו הבטחה מיהרתי לפתוח את מוסף "ממון שישי" ודפדפתי בהתרגשות לעמוד 6 על מנת לקרוא על החוויות העיתונאיות מקודש הקודשים של אפל שבעיר הרצליה. נתחיל בתמונות. בתמונות רואים אנשים לוקחים אוכל בקפיטריה של החברה ("משיפודי עוף ברוטב מתקתק ועד סושי מעוצב בקפידה"), אנשים יושבים ועובדים ("גם עיצוב התאים באפל אינו מקרי: הם תוכננו בתהליך ארוך ומדוקדק שכלל הקמת תאי-דמה שנועדו לבחון, למשל, את הגובה האופטימלי של המחיצות המפרידות בין התאים") ועוד אנשים שעומדים ויושבים ואוכלים. ואם זה לא תיעוד ויזואלי נדיר של קודש הקודשים, אל תקראו לי פרוכת.

מילא שבמהלך הטקסט מקפידים וולמן וכהן לחזור פעם אחר פעם על קלישאות העיצוב העבשות הקשורות בדיווח על מוצרי אפל, מ"סטיב ג'ובס המנוח, מייסד אפל, שהיה ידוע בקנאותו הכפייתית לאסתטיקה, היה בוודאי מרוצה" (מסידור השולחן של המנהל המרואיין), דרך "סיבוב בבניין החדש והנוצץ בהרצליה, שנראה כמו מוצר שעבר תחת ידו הקפדנית של אחד ממעצבי החברה", וכלה בסושי שכאמור, אפילו הוא "מעוצב בקפידה";

מילא שהם מכריזים בכותרת המשנה שמתפרסמת על שער "ממון שישי" כי מדובר "בבניין הכי מסקרן בישראל" (אני יכול לחשוב על 9,000 בניינים הרבה יותר מסקרנים); מילא שעל שער העיתון מופיע ציטוט שלא נאמר על ידי אף אחד מהמרואיינים ("יש משהו ישראלי בכל מכשיר של אפל בעולם"), ואם הוא נאמר הרי שבדרך פלא הוא הושמט מהכתבה עצמה; וולמן וכהן מגדילים לעשות כאשר הם מציינים שהפעילות של אפל כל כך סודית (שששש!) שהיא נעשתה "מתחת לרדאר התקשורתי".

שער "ממון", 19.2.16

כך, על-פי השניים, החברה "החליטה בחשאי להקים מרכז פיתוח חומרה בישראל" וקובעים כי "מתחת לרדאר התקשורתי, החלה אפל להשקיע בישראל". "איך ייתכן שישראלים רבים כלל לא שמעו על פעילות הפיתוח של אפל בישראל?", הם תוהים בתהייתיות מאוסה ומיד ממהרים לחשוף את התשובה "התשובה היא, כמובן, המדיניות החשאית הנוקשה של החברה". נו, כמובן.

לי יש השערה אחרת. וולמן וכהן לא יודעים להשתמש ב"גוגל" ואם הם יודעים, הם מעדיפים לשכוח את מה שהם מצאו שם. הקלדתי בגוגל "אפל מרכז פיתוח בישראל" והנה מה שמצאתי בשני עמודי התוצאות הראשונים:

פברואר 2015. "כלכליסט" מדווח "היום: המרכז הגדול ביותר של אפל מחוץ לארה"ב ייחנך בהרצליה". בכתבה ניתן למצוא פרטים על הבניין, על רכישות החברה, על מספר העובדים העובדים בה ועל מה הם עובדים וכן על המנהלים הישראלים – או בקיצור, את כל הפרטים הנדירים, יוצאי הדופן והבלעדיים שידווחו שנה אחר כך על ידי "ידיעות אחרונות" מתוך הבניין המסקרן ביותר בישראל. באותו המועד ממש "גלובס" מספק דיווח דומה, ואפילו מצולם. אה, כן, גם אתר ynet דיווח משם.

אפריל 2015. "דה-מרקר" מדווח: "אפל מתרחבת בישראל: תגייס עוד מאות עובדים". בכתבה ניתן למצוא פרטים על הבניין, על רכישות החברה, על מספר העובדים העובדים בה, על מה הם עובדים, טוב, הבנתם את הרעיון. גם "מאקו" דיווח על אותו עניין בדיוק.

ומה באשר לעצם ההחלטה החשאית על פתיחת מרכז הפיתוח? ובכן, מסתבר שהיא היתה כל-כך חשאית (שששש!) שהיא דווחה עוד בשנת 2011 ב"גלובס", ב"דה-מרקר", ב"כלכליסט" ובאתרים נוספים, אבל כאמור, ממש עד לרגע זה, עד לרגע שבו וולמן וכהן חושפים את הבלתי יאמן, אף אחד לא ידע, לא שמע ובוודאי שלא קרא זאת בשל "המדיניות החשאית הנוקשה של החברה".

שער "ידיעות אחרונות", 19.2.16

מה באשר לרכישות של החברה בישראל? אולי הן אלו שהיו אולטרה-סודיות? ("המנכ"ל טים קוק הודה לאחרונה בראיון שהעניק בארה"ב לתכנית '60 דקות' כי 'אפל חשאית יותר מהסי-איי-איי'. והוא לא הגזים", רוטטים מהתרגשות וולמן וכהן). ובכן, איך לומר בעדינות – ממש ממש לא.

"גלובס", נובמבר 2011: "אפל רכשה את פריים-סנס הישראלית ב-350 מיליון דולר"; "כלכליסט", אפריל 2015: "אפל רכשה את LinX הישראלית" ("כלכליסט" ו"מאקו" היו חלוקי בשאלה אם מדובר ברכישה של 25 או 20 מיליון דולר). דצמבר 2011: "דה-מרקר" מדווח "עולם ההיי-טק סוער סביב עסקת אנוביט-אפל". הסיבה? על פי ההערכות אפל רכשה את אנוביט הישראלית ושילמה בין 400-500 מיליון דולר, סכום שנחשב נמוך למדי (כמובן שניתן למצוא דיווחים נוספים רבים על אותה רכישה ממש).

קחו את כל הסכומים האלו, תוסיפו את הסכומים שנדרשו על מנת להקים את מרכזי הפיתוח של החברה בחיפה ובהרצליה, לשכור אנשים ולהקים את התשתיות השונות והגעתם, פלוס מינוס, לסקופ הענק של "ידיעות אחרונות": "אפל השקיעה בארץ כבר 1.2 מיליארד דולר".

אם בכל זה לא די, וולמן וכהן נפגשו עם ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל, ערבי-ישראלי מחיפה, ואחד האנשים המסקרנים והפחות ידועים בחברה, אך הם מעדיפים לתת קרדיטים לכל הגורמים המסחריים שעסקו בהקמת משרדי החברה בהרצליה (קחו נשימה עמוקה: "המבנה הוקם על ידי חברת 'גב-ים', ותוכנן ועוצב על ידי משרד 'ישר אדריכלים'. על עיצוב הפנים, הגשרים והקיר הירוק אחראי משרד 'גרינהאוז אדריכלים'. כל אלה עבדו, כמובן, בצמוד לאפל ותחת פיקוחה". מ-ר-ת-ק), על פני הצגתו של סרוג'י, בצורה מלאה בפני הקורא הישראלי.

את התיבה הקצרה שעוסקת בסרוג'י הם מעדיפים לנצל כדי לשאול אותו את השאלה הכי לעוסה בז'אנר: "תן טיפ למי שמתחיל קריירה בענף ההייטק". אזהרת ספוילר, הנה התשובה של סרוג'י: "עבודה קשה ועוד עבודה קשה". מי שרוצה לראות איך היה צריך לעשות כתבה עיתונאית על סרוג'י, מוזמן לקרוא את כתבת התחקיר עליו בהיקף של כ-3,200 מילה, שפורסמה אך לפני ימים בודדים ב"בלומברג", ומספרת כיצד הצליח להציל השקה חשובה של החברה.

מה שמכעיס בדיווח הזה הוא לא רק הלקקנות הבלתי פוסקת או הסגידה לכל סיפורי המעשיות המטופשים והמנופחים שאפל מטפחת סביבה במשך שנים. מה שמרגיז הוא השילוב הקטלני של החמצה עיתונאית מהדהדת לצד יומרה לטעון שבידי שני העיתונאים, שביקרו במשרדים של החברה ונתקלו בווילון שחור! שמחביא! מאחוריו! מכשירים! של אפל! – נמצא מידע מסוג כלשהו, שבדרך פלא כמעט ולא דווח, כמעט ולא סופר, כמעט ולא נודע וזאת בגלל החשאיות (שששש!) המפורסמת של אפל. זאת כאשר בפועל כל המידע ידוע, פורסם, פומבי ומוכר.

אם וולמן וכהן לא מכירים אותו, כדאי שיתחילו לקרוא עיתונים. תשתגעו איזה מידע הם לפעמים מפרסמים!