עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה לדעתם תהיינה המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.

עודד קרמר הוא יזם תקשורת, co-founder@inner.im.

המגמה הטכנולוגית • אנחנו ממשיכים לראות את מה שאני קורא לו במונחים טכנולוגיים "העיתונות הפרסונלית". השינויים הטכנולוגיים היום מאפשרים לנו לייצר תוכן הרבה יותר מותאם אישית לצרכנים שלנו. במקום גופים גדולים שמשדרים ל-80% מהאוכלוסייה את אותו התוכן, אנחנו נראה יותר שירותים מפולחים, שייתנו לכל אחד את מה שהוא מחפש. אנחנו צפויים לראות יותר ויותר נטישה של מודלים עסקיים שמובססים על צפייה (eyeballs) ומעבר למודלים של מינויים בתשלום, נראה את הרשתות החברתיות הופכות למקור הידע המרכזי של עוד ועוד משתמשים ונמשיך לראות עלייה גדולה בשימוש בפלטפורמות instant messaging כאמצעי להפצת תוכן.

העיתונאי • מהבחינה המסורתית של העבודה העיתונאית – זיהוי הסיפור, האישוש שלו ואופן הסיפור שלו – העבודה לא תשתנה. מה שכן ישתנה הוא האופן שבו העיתונאים מתקשרים מול הקהל שלהם, מול הקוראים. נחום ברנע הוא דוגמה מעולה לכך: הוא כותב ביום שישי בעיתון, ובזה זה נגמר. לא מגיבים על מה שכתב. היום, עיתונאי צריך להיות קשוב מאוד לקוראים שלו כדי לעשות עיתונות. הוא חייב דיאלוג עם הקהל. אין יותר עיתונאי שלא מקיים דיאלוג.

עודד קרמר (צילום עצמי)

כלי התקשורת • כלי התקשורת מקובעים מדי. אנחנו לא רואים שינוי למרות שצריך להיות שינוי, למרות שברור לחלוטין שאנשים צורכים את החדשות שלהם בצורה שונה. בינתיים, כל מה שעושים זה לקחת את התכנים ולשים אותם בפלטפורמות החדשות.

חופש העיתונות • הפוליטיקאים, כמו תמיד, הם האיום הגדול על חופש העיתונות. יש קרב מאוד גדול, והוא לא חדש, בין הפוליטיקאים, שרוצים להגביל את חופש העיתונות, לבין העיתונאים, שרוצים לשמור על החופש שלהם. אני לא חושב שזה ישתנה בשנים הקרובות.

השפעה • מצבה של התקשורת מידרדר, ואני לא רואה איך היא עושה משהו כדי שזה ישתפר. התקשורת מתמודדת היום עם דברים שהיא לא חשבה שהיא צריכה להתמודד איתם, בעיקר חזרה לשאלות כמו "מה האינטרסים שלכם?" ו"איפה הם משפיעים על מה שאתם משדרים?". עד שלא תהיה אסדרה של כל נושא התוכן השיווקי, ואיך מוודאים שהחדשות הן חדשות ולא תוכן שיווקי, ההשפעה שיש לתקשורת לא תגדל.

מודל כלכלי • נמשיך לראות סגירה של כלי תקשורת. כלי התקשורת הישנים מיצו את עצמם, הם הגיעו לשיא היכולת שלהם. הם יכולים לשמר דברים, אבל לא יותר מזה. בשנים הקרובות אנחנו נצטרך למצוא מודלים חדשים בתחום הפצת התוכן והחדשות בעיקר. אבל אני אומר את זה כבר משנת 2010, אני מחכה לזה וזה לא בא. ברור לחלוטין שיש מודלים חדשים, הם חייבים לצאת והם ייצאו. השאלה מתי הם יתפסו.

נשים בתקשורת • אם אנחנו לא נתחיל להשתמש בכוח שלנו כצרכנים באופן משמעותי, ולא נבוא לאמצעי התקשורת ונגיד להם, "חברים, אם אתם לא תציגו יותר נשים, אנחנו נפסיק לצרוך את התוכן", זה לא יקרה. זה רק בידיים שלנו. אנחנו אשמים בזה, בעצם זה שאנחנו מזניחים באופן שיטתי את העניין הזה.

אם כלי תקשורת היה יודע שאנשים לא רואים את התוכניות שלו בגלל היעדר של נשים, הוא היה דואג לזה שיהיו נשים. אני חושב שזה קיים גם במקרה של חרדים וערבים, אבל במקרה של נשים זה הכי בולט, פשוט כי זה ה"מיעוט" הכי גדול שיש. מהבחינה הזו, אני חושב שאנחנו עושים עוול מאוד גדול לנשים. המצב הזה לא סביר.

*  *  *

"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"