עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה לדעתם יהיו המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.

גריג דוידוביץ' הוא מנכ"ל RGB Media, חברה שעוסקת בפיתוח עיתונות וניו-מדיה.

מגמה טכנולוגית • לדעתי, במאבק בין הדפדפנים לאפליקציות, הדפדפן ינצח. אפליקציה מהירה יותר ומאפשרת שימוש נוח יותר בפונקציות של המכשיר, כמו מצלמה או מידע על מיקום, אבל לדפדפן יש את היתרון של חיבור לרשת. יש לו כתובת URL והכתובת הזו היא המפתח של האינטרנט, שהוא אוקיינוס של פרטי מידע שלכל אחד מהם "מספר זהות" בדמות כתובת URL. החיבור לרשת חזק יותר מהנוחות וכבר היום רואים שתכנים רבים נצרכים מרשתות חברתיות ומנועי חיפוש, שרלוונטיים לדפדפן ולא לאפליקציה.

גריג דוידוביץ' (צילום: תום זוילי)

לכן מה שעתיד להפעיל את המכשיר הוא סוג של דפדפן, והכל יישב בענן. זה יפה מבחינה היסטורית כי יש כאן סוג של סגירת מעגל. בתחילת דרכם של המחשבים הם היו מכשירים ענקיים שתפסו חדרים שלמים, "מיין פריים", ואליהם היו מחוברים מסופים טיפשים – מסכים ומקלדות. רק בהמשך הופיעו המחשבים האישיים, שחוברו יחד ברשתות מחשבים. אחרי הרשתות הגיע האינטרנט, וכעת אנו בעידן הענן. ככל שהמעבר לענן יתעצם, נחזור למודל של תחילת ימי המחשב: מחשב אחד שמשמש כמח עבור המוני מסופים. אלא שהפעם את המחשב האחד יחליף סופר-מחשב: האינטרנט. עידן חדש שבו כל משאבי המיחשוב יחוברו באמצעות הרשת.

העיתונאי • עיתונאים יצטרכו להיות רב-תחומיים. כלי תקשורת ועיתונאים לא יוכלו כבר להתמחות בתחום אחד, כמו למשל רק כתיבת טקסטים או רק הופעה בטלוויזיה. אחד המאפיינים של הזירה האינטרנטית הוא שהיא לא מדיה נוספת לצד כלי התקשורת הקיימים – האינטרנט בולע את הכל: העיתון, הרדיו והטלוויזיה. נטפליקס זו דוגמה מצוינת לאופן בו טלוויזיה משתלבת באינטרנט, למשל. אין לי ספק שתמיד יישארו עיתונאים שמרכז העשייה שלהם הוא ייחודי, ושסוגות שונות יישארו תמיד מובחנות – כמו למשל כתיבה מגזינית שתמיד תהיה שונה מחוויית מולטימדיה. אבל לצידם יפעלו יותר ויותר עיתונאים שהם מרובי כישורים, שיכולים לבוא לאירוע ולהפיק ממנו גם טקסט, גם תמונות וגם וידיאו.

כלי התקשורת • מגמה אחת היא של יצירה מול אוצרות. אנחנו רגילים לכך שכל התכנים בכלי תקשורת מסויים מיוצרים על ידי העיתונאים של אותו כלי תקשורת, אבל לאט לאט מתחילה גם ברשת העברית חלוקה אחרת, של שוק יוצרים מול שוק אוצרים. בעלים של אתר יכול להחליט שהוא מציף אצלו קישורים לאתרים אחרים, וכך עמוד הבית שלו הופך להיות משקף לא של החומר שאנשי האתר יוצרים אלא של ההחלטות העריכתיות שלהם לגבי מה שווה לקרוא.

הרשת מציגה עושר וגיוון מסחררים ומערכות עיתונאיות רוצות לעשות גם את זה וגם את זה ומסתכנות באובדן של הנכס הגדול ביותר של כלי תקשורת – הזהות שלו

מגמה שנייה חשובה היא שאתרים עיתונאיים הופכים לפלטפורמות ולא רק למרכזי מידע. ב"Times of Israel" הקמנו מערכת בלוגים שפועלים במסגרתה כיום כ-5,000 בלוגרים, שיש להם חלק לא מבוטל מהצלחת האתר. אני חושב שעיתונים צריכים לחשוב איך להיות פלטפורמות בעוד מובנים, אבל לא סתם פלטפורמות אלא כאלה שהפעילות בהן תהיה קשורה קשר הדוק לזהות האתר.

מגמה שלישית היא גיוון של שומרי הסף. העיתונים משמשים באופן מסורתי כשומרי סף. הכתבים והעורכים מחליטים איזה חלק מהמציאות יתווך הלאה לציבור, ואיך הוא יתווך. כיום יש שלושה סוגים חדשים של שומרי סף: ההמון, החברים שלי ואלגוריתמים. מי מחליט שמסעדה מומלצת ב"טריפ אדוויזור"? אף אחד וכולם יחד.

חופש העיתונות • במדינות שאין בהם איום ישיר מיידי על חופש העיתונות, הסכנה הגדולה ביותר היא של אובדן זהות. הרשת מציגה עושר וגיוון מסחררים ומערכות עיתונאיות רוצות לעשות גם את זה וגם את זה ומסתכנות באובדן של הנכס הגדול ביותר של כלי תקשורת – הזהות שלו. זה כמו אדם שמאבד את פניו, קשה יותר לנהל מערכת יחסים עם אדם ללא תווי פנים. הרבה גופי תקשורת מחליטים החלטות שמרחיקות אותם מהזהות שלהם בגלל לחץ כלכלי, וזו סכנה גדולה.

השפעה • השירות של "שומר סף" הוא שירות שהדרישה אליו עולה ולא יורדת, לכן דווקא העובדה שלעיתונאים יש כעת יותר מתחרים על הפונקציה הזו, מחייבת אותם להקפיד יותר על יצירת התוכן. לקחת אחריות גדולה יותר, לא להסתפק בלהיות סוכנויות ידיעות.

מודל כלכלי • יש בעיות שנפתרות בהמצאה של רעיון אחד – כמו המצאת הנורה. אני נוטה לחשוב שהפתרון למשבר הכלכלי של העיתונות בכלל ושל העיתונות הדיגיטלית בפרט, לא יהיה מהסוג הזה, אלא חיבור של כמה דברים. את חלקם אנחנו רואים כבר היום – כמו למשל המודל של חומת התשלום, כמו שאנחנו מכירים מה"ניו-יורק טיימס" או "הארץ", שממנף כלכלית שני סוגים של גלישה. משתמשים מזדמנים, למשל מרשתות חברתיות, יכולים לקרוא כתבות בחינם והאתר מרוויח באמצעות הצגת מודעות. משתמשים קבועים נדרשים לשלם – והאתר מוסיף לאפיקי ההכנסה תשלום על צריכת התוכן.

נשים בתקשורת • מה שחשוב זה לא רק שיהיו נשים בתקשורת, אלא שיהיו נשים בתפקידים בכירים בתקשורת. בסופו של דבר, זה בידיים של מי שימנה.

*  *  *

"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"