בית-הדין הארצי לעבודה הפך אתמול (14.2.16) פסיקה של בית-הדין האזורי וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין חברת החדשות של ערוץ 2 לבין איש סאונד שתבע אותה. בעקבות החלטה זו לא תחויב חברת החדשות לפצות את העובד ולשלם לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה, דמי הבראה ודמי נסיעות בגין השנים שבהן עבד כפרילנסר בחברה.
לפני כשלוש שנים קיבל בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים את תביעתו של שחר צרפתי, איש סאונד ומקליט, שעבד בחברת החדשות של ערוץ 2 כפרילנסר בשנים 1996–2009. השופט דניאל גולדברג מצא כי יש לראות בצרפתי עובד מן המניין בחברת החדשות של ערוץ 2 ולפצותו בגין הכספים שהיה אמור לקבל כשכיר בשנות עבודתו בחברה. בתוספת ריבית והצמדה הגיע סכום הפיצוי לכ-200 אלף שקל.
שני הצדדים עירערו על פסק הדין של בית-הדין האזורי. צרפתי, באמצעות עו"ד דליה אפרת-לוי, טען כי הפיצוי שמגיע לו גבוה מכפי שקבע בית-הדין האזורי. חברת החדשות של ערוץ 2, באמצעות עורכי-הדין ד"ר ישגב נקדימון ודקלה בירן, טענה כי כלל לא התקיימו יחסי עובד-מעביד עם צרפתי, וכי ממילא הרוויח יותר כפרילנסר מאשר היה יכול להרוויח כעובד מן המניין, גם אם לוקחים בחשבון את כל התנאים הסוציאליים שבגינם הגיש את תביעתו. בית-הדין הארצי קיבל את עמדת חברת החדשות.
"מכלול התשתית העובדתית שנקבעה בפסק הדין האזורי מעלה ספק של ממש במסקנתו של בית-הדין האזורי, לפיה התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק", כתב השופט יגאל פליטמן, נשיא בית-הדין הארצי לעבודה.
"מן התשתית העובדתית שנפרשה לעיל עולה", נכתב בהמשך פסק-הדין, "כי המקרה שלפנינו הוא בדיוק אחד מאותם מקרים גבוליים. מחד, הקשר בין הצדדים היה ארוך, והמשיב השתלב במערך הארגוני שבאמצעותו ביצעה המערערת פעולות שהן בליבת פעילותה. מאידך, כמפורט לעיל, המשיב ניהל עסק עצמאי אמיתי, שנתן שירותים לגורמים רבים אחרים, והשתכר מהם בחלק מהזמן השתכרות כמעט שווה להשתכרותו מהמערערת. כמו כן, כאמור, הבחירה במעמד של קבלן עצמאי היתה של המשיב, ונעשתה במודע מתוך שיקוליו האישיים והכלכליים השונים. בהתאם, קיבל המשיב את מלוא ההטבות שמעמד זה מציע, כגון גמישות בשעות ובימי העבודה, גמישות בתכנון המס וניכוי הוצאות. בנסיבות אלו, ולו רק מטעם זה של ספק של ממש בקיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, היה מקום לקבל את הערעור".
בהסתמך על פסק דין נפרד שניתן בתביעה אחרת שהוגשה נגד חברת החדשות של ערוץ 2, קובע השופט פליטמן כי גם אם לא היתה מתבטלת קביעת בית-הדין האזורי בדבר יחסי עובד-מעביד בין חברת החדשות לצרפתי, הרי ששמורה לחברה הזכות לקזז ולהשיב ממי שהוכר בדיעבד כעובד שלה סכומים ששולמו לו כקבלן עצמאי ומגיעים לכדי למעלה מהשכר החלופי שהיה מקבל לו היה עובד מן המניין.
"אין צידוק ליישום הגישה ההרתעתית ולחיוב המעסיק בפיצוי בגין התנהגות חסרת תום לב או לחישוב זכאויותיו הסוציאליות של מי שהתברר בדיעבד שהוא עובד, על בסיס שכרו הכולל", מוסבר בפסק-הדין, "אלא החישוב צריך להיעשות על בסיס שכר מופחת, אך זאת אך ורק ככל שיש נתונים מוכחים על כך".
השוואה בין שכרו של צרפתי לשכרו של המקליט בעל השכר הגבוה ביותר שעבד בחברת החדשות של ערוץ 2 באותה תקופה העלתה כי "קיים פער ניכר בין עלות שכרו החלופי של המשיב כעובד ובין התמורה הקבלנית ששולמה לו, וזאת גם אם נוסיף עליה סכום מסוים בגין הוותק העודף של המשיב וכישוריו בעבודתו. פער זה מכסה את מלוא הזכויות הסוציאליות שתבע המשיב, והרבה מעבר להן".
לפיכך פסק השופט פליטמן כי יש לבטל את פסיקת בית-הדין האזורי. השופטים לאה גליקסמן ואילן איטח הסכימו עם הקביעה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין חברת החדשות לצרפתי, ואילו נציגי הציבור אימצו את מלוא הפסיקה של השופט פליטמן. פסק הדין של האזורי בוטל, ועל צרפתי הוטל לשלם הוצאות בסך 7,500 שקל.
56745-02-13
תע"א 3829-09