הדבר המשמעותי ביותר בפאנל המרתק על תקשורת בריאות, שהנחתה בכישרון רב יעל דן ביום השני של כנס אילת לעיתונות בשבוע שעבר, היה העדר עיתונאים בקהל. מבין למעלה מאלף משתתפי הכנס, רק כמה עשרות הגיעו למושב זה, רובם דוברי בתי-חולים וקופות-חולים, חולים ואף רופאים. כתבים ועורכים התעניינו יותר במושבים מקבילים, כגון זה שעסק בפורנוגרפיה בתקשורת. עובדה זו מצטרפת לנתונים שלפיהם אנו בפיגור ניכר אחרי ארצות-הברית כשדברים מגיעים לסיקור ענייני בריאות.
סקר חדש, שהוצג במושב, מראה שבארצות-הברית ידיעות על ענייני בריאות מגיעות לשער העיתון בממוצע אחת ליומיים, בין אם מדובר בעיתון מקומי, יוקרתי, פופולרי או כלכלי. בישראל התדירות נמוכה בהרבה. בעיתון "הארץ" תזכה ידיעת בריאות לאזכור בשער בממוצע פעמיים בשבוע, בשאר העיתונים התדירות תרד עד לפעם בשבועיים (ראו טבלה).
בארצות-הברית, בעיצומם של מערכת בחירות לנשיאות ומשבר כלכלי קשה, תפס נושא הבריאות מקום מרכזי בתקשורת. לדוגמה, שבוע לפני הבחירות, מתחת לתמונה של אובמה, הוקדשה מחצית שער ה"ניו-יורק טיימס" לענייני בריאות שונים, וביניהם הליך אישור של תרופה חדשה לסרטן ואישורי נכות מזויפים שניתנו על-ידי רופאים. שלושה ימים לפני הבחירות פירסם ה"וושינגטון פוסט" בשערו סקר חדש המראה קשר בין מין בטלוויזיה להריון בקרב קטינות ובין משחקי וידיאו לאלימות; ממצא חשוב אולי דווקא לאלה שהלכו למושב המקביל על פורנוגרפיה בתקשורת. בעיתון העממי "USA Today" החליטו העורכים ערב הבחירות כי סקר על שכיחות תופעת החירשות, הגוברת עם הגיל, מעניין את הציבור לא פחות מנושא הבחירות.
אותו עיתון מפרסם במועד אחר סקר המראה שרוב הציבור אינו מוכן לשלם יותר מסים כדי לאפשר ביטוח בריאות אוניברסלי לכל אמריקאי. למרבה האירוניה, באותו שער מתוארת סכנת הקריסה של תעשיית הרכב, הנובעת במידה רבה מהמרכיב הגבוה של ביטוח הבריאות במחירי הרכב; ביטוח שהמעביד משלם, המחליש אותו תוך פגיעה בתחרותיות מול תעשיית הרכב היפנית. העדר סולידריות חברתית חותר תחת עוצמת הקפיטליזם. בבוקר אחר, אותו העיתון יזהיר את קוראיו, על סמך מחקר מדעי חדש שנסקר בקפידה ובמדויק, שצמח הגינקגו בילובה אינו מונע אלצהיימר.
שער ה"ניו-יורק טיימס" שבוע לפני הבחירות בארצות-הברית
שער ה"וושינגטון פוסט" שלושה ימים לפני הבחירות בארצות-הברית
שער ה"USA Today" ביום הבחירות בארצות-הברית
סקר בענייני בריאות על שער ה"USA Today"
כתבה בענייני בריאות על שער ה"USA Today"
גם ב"וול סטריט ג'ורנל", למרות המשבר הכלכלי, עסק שער העיתון בהשלכות של מחלת האלצהיימר הפוגעת בבני 40 על בני משפחותיהם. באותו עיתון, זיוף חלב בסין מעניין את הציבור כי בעקבות הגלובליזציה, שחיתות במזרח מאיימת גם על המערב; איום על כל שיטת השוק החופשי, בדיוק כמו שערוריית אנרון הפנים-אמריקאית.
לפני חודשים אחדים בחר המגזין "טיים" במאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם. לצד הדלאי לאמה וברק אובמה נבחר רופא: ד"ר פטר פרונובוסט, שהנחה בהצלחה צוותים בבתי-חולים בארצות-הברית כיצד ליישם כללי היגיינה בהכנסת צנתר מרכזי תוך הפחתת זיהומו. זו עדות, שהציבור מבין ומעריך, לעובדה שבמערכת הבריאות ניתן להציל חיים פשוט על-ידי עבודה לפי נהלים, שהיא לא פחות חשובה מתרופה חדשה או מהמצאה שזכתה בפרס נובל.
כתבות בענייני בריאות על שער ה"וול סטריט ג'ורנל"
מאה האנשים המשפיעים ב-2008 של המגזין "טיים", וביניהם הרופא פטר פרונובוסט (המקור לצילומי העיתונים באתר ניוזיאום)
להכניס את הראש למיטה בריאה
לא רק כמות, אלא גם איכות הידיעות שונה בארצות-הברית. כתבי בריאות אמריקאים עוברים לעתים קרובות הכשרה מקצועית מעולה כדי שיוכלו להתמודד עם האתגרים הקשים בטיפול במידע רפואי חדש, כמו ב"ניו-יורק טיימס" למשל. עורכי עיתונים בארצות-הברית מבינים שהציבור רוצה מידע אמין בענייני בריאות. יהיה זה אסון אם ערוצי תקשורת אצלנו יגדילו את היקף סיקור הבריאות בלי לשפר את איכותו. הגיע זמן לפתוח בישראל מסלול הכשרה לכתבי בריאות, תוך שיתוף בין מומחים מבתי-ספר לתקשורת למוסדות לבריאות הציבור.
סקרים בישראל מלמדים שוב ושוב על עניין גובר של הציבור בבריאות, בדומה למצב בארצות-הברית. בסקר של ההסתדרות הרפואית שפורסם ב"זמן הרפואה" (מסמך PDF), בתשובה לשאלה "על אילו נושאים היית רוצה לשמוע או לראות יותר בתקשורת בהשוואה למצב היום", השיבו רוב הנשאלים "בריאות", הרבה לפני נושאים כגון חברה, כלכלה, בידור, פוליטיקה, ביטחון או ספורט.
דומה שהציבור אינו מסכים עוד למקום שהתקשורת מעניקה לפוליטיקאים. אולי באמת כבר לא כל-כך ברור עד כמה מה שאולמרט, ברק או ביבי אמרו ישפיע על חיי היומיום שלנו. בארצות-הברית נראה שאיכות שלטונית מאפשרת במה לנושאים אחרים שהציבור והתקשורת קשובים להם לא פחות מאשר לעוד ברברת פוליטית רדודה.
צילום: פלאש 90
במחקר, המסוכם בימים אלה בבית-הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, רואיינו עורכים מערוצי תקשורת שונים בישראל ונשאלו מדוע אין סיקור נרחב יותר של תחום הבריאות. הבכירים ביותר (גברים בדרך כלל) אמרו שהם יודעים טוב יותר מהסקרים מה מעניין את הציבור. נשים עורכות, בעמדות פחות בכירות, סברו שהגיע הזמן לשינוי.
במושב בכנס אילת עלו עוד נושאים, כגון ההשפעה הגוברת של התעשייה על הרופאים ועל הכתבים, תוך איום על עצמאותו של כלב השמירה. יש כיום קושי ניכר לקבוע מתי טיפול רפואי חדש אכן מוכח כמועיל כדי לכלול אותו בסל הבריאות: כתבי בריאות מקצועיים יודעים שלעולם אין לקבוע כי חלה "פריצת דרך" בטיפול רפואי עד לקבלת ממצאים ממחקרים נוספים המאשרים או מפריכים את מסקנות המחקר הראשון. עוד נדון במושב עניין האלימות נגד רופאים וכן הצורך ברגולציה יעילה לשיפור איכות הטיפול והבטיחות של המטופלים במערכת הבריאות בישראל.
בריאות מעניינת את הציבור יותר מפוליטיקה, אבל לכתבים ולעורכים קשה להבין זאת. נוח לשכוח שבמוקדם או במאוחר נזדקן ונחלה או שנלווה קרוב בדרך של מחלה ונכות. קל להתכחש לפְּגִיעוּת שלנו. חלום הצעירים, החזקים והיפים לנצח מתאים במיוחד למאצ'ואיזם הישראלי. המניות יעלו או יירדו והפוליטיקאים יתחלפו, אבל את כאב הזקנה וסבל המחלה איש לא ימנע מאיתנו. תחום הבריאות מרתק את הציבור כי הוא טומן בחובו את הסוגיות המאלפות ביותר של סולידריות בין בני תמותה. האם ומתי התקשורת תקשיב? מול מהפכת המידע והאינטרנט, האם התקשורת תצליח להתאים את עצמה? מי ששורד, אמר דרווין, אינו החזק או היפה ביותר, אלא מי שמסוגל להשתנות.
פרופ' מאיר ברזיס הוא מנהל המרכז לאיכות ובטיחות במוסדות הדסה ופרופסור לרפואה באוניברסיטה העברית