שלום לכם, רביב דרוקר ועפר שלח. ביום שישי האחרון שידרתם בתוכניתכם "שישי" בערוץ 10 סיפור צבע עסיסי בדבר הסכומים שפיזר ארקדי גאידמק כדי לגייס עיתונאים בכירים לתחנת רדיו 99 שהיתה בבעלותו. מהכתבה השתמע כי הסכומים הגבוהים שגאידמק שילם לעיתונאים היו מנוף לסיקור חיובי של האוליגרך בכלי התקשורת האחרים שאותם עיתונאים עורכים וכותבים בהם. בין היתר הכוונה היתה לאופירה אסייג, עורכת אתר הספורט ONE, חגי גולן, עורך "גלובס", ועמנואל רוזן מערוץ 2.
את אביב לביא אתם ודאי מכירים היטב מ"מעריב" ומערוץ הספורט. אם כבר החלטתם להטריח את הצופים בענייני ברנז'ה, להלן סיפור קצר על לביא, שעשוי לעניין גם אתכם:
לפני כשנה פנתה ללביא חברה תעשייתית גדולה שמוכרת מוצרי צריכה, וביקשה ממנו להנחות כנס על המעבר שלה לפס ייצור "ירוק" ומזהם פחות. לביא ידוע כמי שמסקר את תחום איכות הסביבה, ולחברה היה עניין תדמיתי רב בהבאתו כמנחה לערב ההשקה. מובן שהחברה הציעה ללביא סכום נאה, שכל עיתונאי מהשורה יתקשה לסרב לו. אלא שלביא דווקא סירב בנימוס והסביר לחברה שהוא אינו יכול להשתתף בקמפיין הירוק שלה תמורת תשלום, מאחר שזוהי התנהגות לא אתית. הוא הוסיף שישמח לכתוב ולסקר את המהפך הירוק של החברה במסגרת עבודתו העיתונאית, כמקובל. אותה חברה נאלצה לפנות לעיתונאי אחר, שמצדו הסכים להנחות את הערב שהפיקה, בשכר כמובן.
הסיפור של לביא הוא תמונת ראי לבעיות האתיות שניסיתם להצמיד לאסייג, רוזן וגולן. אבל הם לא לבד. גם לכם יש מה ללמוד ממנו. בניגוד ללביא, אתם, דרוקר ושלח, לא התביישתם לרתום את היוקרה העיתונאית שלכם לטובת אחד הגופים החזקים במשק, שמנהל קרוב ל-80 מיליארד שקל של כ-700 אלף איש בישראל. הכוונה היא לבית-ההשקעות פסגות, שבשבוע שעבר התגייסתם למאמצי השיווק שלו. חגי גולן ניסה לומר לכם את זה בתגובה לכתבה ששידרתם עליו בשישי בערב, וכדאי להרחיב בעניין:
הנחיית כנסים היא חלטורה מוכרת של עיתונאים. גדי סוקניק הנחה השנה כנס של בנק לאומי. ירון לונדון ומוטי קירשנבאום הנחו כנס של תנובה. אבל ההנחיה שלכם את הכנס של פסגות היא סיפור אחר. ראשית, אתם נתפסים בציבור כעיתונאים, לא רק כמגישי חדשות. אבל היוקרה העיתונאית שלכם היא רק צד אחד של הבעיה. הצד השני נוגע לזהותה של החברה שאת הכנס שלה הסכמתם להנחות. תנובה ובנק לאומי לא היו מעורבים במפולת הפיננסית של החוסכים בישראל. פסגות דווקא כן. בית-ההשקעות הזה הוא הכתובת הישירה למחיקת מיליארדי שקלים מחסכונותיהם של אזרחי ישראל, בתוקף היותו המנהל הגדול של קופות גמל וקרנות נאמנות בשוק הפרטי. פסגות אינו רק האכסניה שבה נוהלו כספי הלקוחות, אלא הוא עודד את הציבור לכל אורך השנה האחרונה להשתתף במשחק ההשקעות, שנייה לפני המפולת ואף במהלכה.
פסגות ומנכ"לו, רועי ורמוס, מודעים לעניין, ומנהלים עתה מלחמה על דעת הקהל. הכנס שהתקיים בשבוע שעבר היה קרב במלחמה הזו, כנס שנועד להציג את מנהלי פסגות כמי שמובילים את המאבק נגד הבזבזנות וחוסר ההגינות של הטייקונים. כמי ששומרים על הכסף של כולנו. פסגות גייסו אתכם להנחיית הערב לא כדי שתיתנו הרצאת העשרה תמימה על "מאחורי הקלעים של התקשורת" או כדי שתנחו ערב של הענקת פרס לעובד המצטיין. קיבלתם שכר טרחה מפסגות כדי שתעמדו באולם מול מאות יועצי השקעות של הבנקים; האנשים שהם הלקוחות החשובים ביותר של פסגות, אלו שיחליטו במידה רבה אם הכסף של הציבור יעבור לפסגות, מי שהם הכתובת הראשית לשיווקו של בית-ההשקעות הזה בתור גוף יוקרתי ואמין.
כאמור, מדובר בפרקטיקה שגרתית של עיתונאים בישראל. אתם גם אינכם מסתירים שכך אתם נוהגים. כאן עולה שאלת העיתוי: רגע אחרי יום הכיפורים הפיננסי (סליחה על הקלישאה). תאמרו שכלכלה אינה חלק מהסיקור השוטף שלכם (יכול להיות שזה מסביר את הראיון הקטיפתי ששידרתם עם עידן עופר), אבל נניח שהייתם כתבי ספורט, שלא מסקרים נושאים מדיניים ובטחוניים: האם הייתם מנחים ערב פתוח לציבור של אגף המודיעין בצה"ל, תמורת תשלום, רגע אחרי מלחמת יום הכיפורים? אתם מסבירים שהתוכן שהעברתם בכנס היה עצמאי, שפסגות לא הכתיבה דבר. אבל בכך הצטרפתם למועדון של אסייג, רוזן וגולן, שטוענים אותה טענה בדיוק בקשר ליחסים שלהם עם גאידמק.
ממך, שלח, קשה לצפות להתנהלות אחרת אחרי שלא הבנת מה לא בסדר בזה שיאיר לפיד מפרסם את בנק הפועלים והופך למגיש מהדורת החדשות הכי נצפית בישראל. ממך, דרוקר, צריך לדרוש טיפה יותר. במיוחד כשאתה מביא סיפורים בנוסח "ביבי בילה במלון יוקרה בלונדון על חשבון הבונד", או "עיתונאים בכירים התגייסו למאמצי ההלבנה של גאידמק".
לבסוף, הנה הצעות לכמה שאלות קשות שהייתם יכולים לשאול בכנס שהנחיתם, לדבריכם תוך הפגנת עצמאות עיתונאית מלאה:
מדוע פסגות המשיכו לשדל את הציבור באגרסיביות להיכנס להשקעה במניות לכל אורך השנה האחרונה, כשהיו סימנים מובהקים שהבורסה מנופחת, וגם אחרי שהמפולת התחילה?
מדוע ורמוס נזכר להגן על החוסכים אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה?
מדוע נציגי פסגות הצביעו באסיפות הכלליות של החברות שבהן מושקע בית-ההשקעות בעד רכישת המטוסים הפרטיים של לבייב, פישמן ודנקנר?
מדוע אישרו בפסגות את העסקת ילדיהם של לבייב, דנקנר ואחרים בשכר מופרז?
מדוע אישרה פסגות את עסקת בעלי העניין של אי.די.בי (נוחי דנקנר) לרכישת נדל"ן משותפיו בלאס-וגאס, בעיצומו של משבר הנדל"ן הגדול ביותר שהיכה בעיר ההימורים מאז ומעולם?
במחשבה שנייה, אולי ההצעה הזו מיותרת. על השאלות האלה כבר לא נקבל תשובה, בוודאי שלא ב"שישי עם דרוקר ושלח". אתם תמשיכו להתעסק עם השכר של אופירה אסייג.
תגובות
רביב דרוקר מסר בתגובה לדברים: "פסגות סגרו איתנו את העניין לפני למעלה מחצי שנה. הנחו את הכנס הזה לפנינו עיתונאים שונים, כמו בכנסים רבים, רבים מאוד, שמתקיימים בימים אלה ומונחים על-ידי עיתונאים בתשלום. הובהר להם שאנחנו לא עושים פרסומת להם או לכנס ושנאמר בכנס רק מה שאנחנו חושבים, בלי שום תוכן שלהם. כך גם היה.
"בדיוק כפי שפירטתי ביום שישי, מותר, בעיני, לעיתונאי לקבל תשלום ממקורות אחרים אם עוצמת ניגוד העניינים היא מאוד נמוכה. מעולם לא אמרתי את השם פסגות בשידור. אני פרשן פוליטי. מעולם לא נדרשתי לסקר אותם. מעולם לא התפרסמה כתבה ב'שישי' שהם הוזכרו בה. מעולם. זה כמו לטעון שמשום שאתה כותב ב'העין השביעית' אסור לך לעבוד בעוד עיתון (אנשים רבים שכותבים בתשלום עבור 'העין השביעית' עובדים עבור כלי תקשורת אחרים. זה לא ניגוד עניינים? הם יכולים להיות אובייקטיבים כשהם מקבלים כסף בשני מקומות?).
"אני מסרב להמון הצעות להנחות אירועים או להשתתף בהם אם ניגוד העניינים הוא טיפה יותר משמעותי. סירבתי להצעה להגיש תוכנית שבועית ברדיו 99 מאותו טעם".
עפר שלח סמך ידו על תגובתו של דרוקר והוסיף: "אחד הדברים שעמדנו עליהם בהנחיית האירוע היה שכל השאלות ששאלנו את משתתפי הפאנל, אנשים ראויים לראיון, היו שאלות עיתונאיות שהיינו שואלים אותם בכל מסגרת אחרת. הן נכתבו על-ידינו, לא היה להן קשר לעיסוקיה של פסגות, והמרואיינים לא ידעו עליהן מראש. דברי הקישור שלנו אף הם לא עסקו בפסגות לטוב או לרע, ותיארו את המצב הנוכחי מנקודת ראותנו שלנו בלבד. את אנשי פסגות שעלו לדבר הצגנו בשמם ותוארם בלבד, ללא שום קידום אחר.
"אני מרצה מדי פעם לחברות מסחריות בתשלום. הרוב המכריע של הרצאותי הוא בצה"ל – ללא שום תשלום או תגמול, הן משום שזה גוף שאני מרבה לעבוד מולו בעבודתי העיתונאית, והן משום שזה פשוט לא נראה לי ראוי. לו היתה לי עם פסגות, מנהליה או מישהו הקשור איתה מערכת יחסים המזכירה במשהו את מערכת יחסי עם הצבא ומפקדיו, לא הייתי משתתף בכנס".