ביום שני, 6.10.03, פרסם אתר ynet ידיעה מרכזית ובה כותרת שמודיעה כי מלשכת ראש הממשלה נמסר שימיו של ערפאת ספורים. כותרת המשנה בישרה: "שמועות: הוא הורעל".

היכולת של האתר לגרום לערפאת "לגסוס" פעמיים היא שימוש ציני בעל גוון צהוב בידיעה משומשת שממדיה נופחו וחוברו פעם נוספת לסוגיית הגירוש, לסיפור הפיגוע בחיפה ולתזכורת נוספת על התגייסותו של אורי אבנרי להגנת היו"ר.

כיום, כשעולם החדשות הפך תחרותי וממוסחר, מטושטש לעתים הקו שבין ידיעה עניינית לידיעה מעניינת, בין מידע רלבנטי ובדוק למידע מושך עין ומקושט המידע החדשותי מקבל בערוצי התקשורת אופי של ארוחה מהירה נטולת חיוניות, ויטמינים וברזל.

הקורא של ימינו חונך כך שהוא אינו צריך לבלוע ולעכל את האוכל שמגישים לו, מספיק שהוא יטעם, יבדוק את המרקם ואחר-כך יירק לתוך דלי בצד וימתין למנה הבאה. העיתונות החדשה אוהבת להשאיר את הקורא רעב לדבר הבא. היא מתבלבלת בין "הטעים" ל"בריא", בין כתבת קוריוז לכתבה אחראית, ושוכחת שבעצם חלק מתפקידה הוא להזין גם באלמנטים מפרים וחיוניים במקום כל ה"ג’אנק פוד", כך שגם הקורא וגם הגוף שלו יחזיקו מעמד ולא יאבדו עניין.

העיתונות הזו מוליכה שולל, חוטאת לאמינותה ומחלישה את עצמה כשהיא מותירה בידי יצר הסקרנות והתחרותיות לקבוע את מנת היום, הלא היא כותרת היום, שמאוחר יותר תתגלה כבועת אוויר שהתנפצה.

בחירת המלים ויצירת כותרת מתעתעת ושיווקית דורשת מהעורך כישורים של קופירייטר שמטבעם מסלפים את תוכנה האותנטי של הידיעה. הכותרת המבשרת על סופו הקרב של יאסר ערפאת, או הרמיזה על האפשרות שהיה מי שגרם לו לחלות, משרתות את ynet בדיוק עד לרגע שבו בוחר הגולש להקליק על הקישור ולהתעכב על המשך הסיפור. אחרי הלחיצה על העכבר, הגולש אינו מופתע להיווכח שהידיעה המרעישה מסתכמת בהעתקה והדבקה של חומרים שכבר פורסמו ונלעסו למכביר.

שרון לוי-מיכאלוביץ’ היא תסריטאית וקופירייטרית

גיליון 47, נובמבר 2003