הכתבת הפוליטית של "גלובס", לילך ויסמן, פוטרה בשבוע שעבר מתפקידה וכעת שוקלת לפנות לבית-הדין לעבודה כדי למצות את זכויותיה. לטענת עורך-דינה, מאחורי הפיטורים עמדו שיקולים זרים.

ויסמן, שעבדה בעיתון קרוב לעשור, זומנה בחודש שעבר לשימוע לפני פיטורים, וזאת כחלק ממהלך הצמצום שעורך "גלובס" בהסכמה עם הוועד וארגון העיתונאים. שמה של ויסמן נוסף לרשימת המועמדים לפיטורי צמצום במועד מאוחר, עובדה שהדליקה נורות אדומות אצל הוועד ובארגון.

לאחר כמה וכמה דחיות התקיים לאחרונה השימוע בעניינה, בנוכחות נציגים מארגון העיתונאים ובא-כוחה של ויסמן, עו"ד עמי פרנקל ממשרד בני כהן ושות', שאליו פנתה כלקוחה פרטית. לדברי עו"ד פרנקל, בשימוע הממושך שנערך לעיתונאית הוא הטיח בהנהלת "גלובס" טענות קשות שבינתיים הוא מנוע מלפרטן. עם זאת, עו"ד פרנקל מבהיר כי לטעמו ויסמן "פשוט הוגנבה לרשימת המפוטרים כי זו היתה הזדמנות להיפטר ממנה".

עו"ד פרנקל מסביר כי באופן עקרוני קשה להתווכח עם פיטורי צמצום, שהרי הם נובעים ממצב כלכלי קשה של המעסיק, וזאת להבדיל מטענות לאי-התאמה של העובד, פיטורים על רקע בעיות משמעת וכדומה. עם זאת, במקרה של ויסמן, כך מאמין בא-כוחה, בבסיס הפיטורים לא עומדים שיקולים כלכליים, אלא שיקולים זרים. לדבריו, הפיטורים של ויסמן הם פיטורים בחוסר תום לב המתחזים לפיטורי צמצום.

לילך ויסמן (צילום: "העין השביעית")

"עולה השאלה למה לתוך השיירה של הפרצופים העצובים האלה שמפוטרים פיטורי צמצום על לא עוול בכפם הגניבו, לטעמנו, את לילך", אומר עו"ד פרנקל. "יש לך כתבת אחת, שמחזיקה ציר מאוד משמעותי בעיתון. עיתונאית חרוצה במיוחד, שחלשה על תחום ליבה חשוב. איך יכול עיתון כלכלי לכרות לעצמו את כל הצוות – של אדם אחד – שמסקר את היחסים של מקרו-כלכלה ופוליטיקה? התפקיד של לילך לא יכול להתייתר, העיתון הרי לא מתאבד".

ב"גלובס" טענו כי התחום שכיסתה ויסמן אינו חלק מנושאי הליבה של העיתון.

"עד כמה באמת אפשר לטעון את זה כשאת תחום האופנה ממשיכים לכסות? בשימוע הצענו נרטיב חלופי למה שקורה כאן, כי מה שקורה הוא משונה".

על אף שפרנקל נמנע מלפרט מהו הנרטיב החלופי שהציע לנסיבות הפיטורים, בהודעה שפירסמה ויסמן עצמה עם קבלת הזימון לשימוע רמזה העיתונאית למניעים הזרים שעומדים מאחוריו, כאילו לחצים של מושאי הסיקור שלה הובילו להחלטה לפטרה. במהלך השנים האחרונות דיווחה ויסמן דרך קבע ובביקורתיות רבה על פוליטיקאים רבים, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו. בעבר אף התעמתה ויסמן עם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. ב"גלובס", מנגד, הכחישו נמרצות לחץ חיצוני מלשכת ראש הממשלה או מכל גורם אחר שהביא להחלטה לצרף את ויסמן לרשימת המפוטרים. עו"ד פרנקל אינו משתכנע מטענות "גלובס". "היה להם תפוח אדמה לוהט ביד שהם לא ידעו איך להתמודד איתו", הוא אומר.

ימים אחדים לאחר ישיבת השימוע בעניינה קיבלה ויסמן מכתב מטעם הנהלת "גלובס" ובו הודעה כי הם חוזרים בהם מכוונתם לפטרה, אולם בתנאים מסוימים. במקום לאפשר לה לחזור לעבודתה כמקודם, הוטלו עליה משימות חדשות רבות, כולל סיקור ועדות הכנסת. כמו כן הובהר לה כי תכתוב מעתה לכל מוספי העיתון ונקבע כי מדורה השבועי הקבוע יעסוק בענייני כלכלה בלבד ויחזיק עמוד אחד במקום שניים.

בעל השליטה ב"גלובס" אליעזר פישמן (צילום: משה שי)

"טריק נחמד", מכנה עו"ד פרנקל את הצבת התנאים החדשים לוויסמן. "הם חזרו בהם מהפיטורים, אבל דחפו לה את זה ככה, מין אליה עם ואחד קוץ בפנים. זה בעצם מכתב פיטורים שמנוסח אחרת. היה ברור גם ללילך וגם לאנשים בתוך המערכת שקראו אותו שהמכתב הזה הוא תחילת הסוף בדרך אחרת".

ויסמן ראתה בכך הרעת תנאים. היא השיבה להנהלת "גלובס" כי היא מוכנה לשוב לעבודה כבעבר, כמובן כפוף להחלטות והנחיות המערכת, אך סירבה לתכתיבים החדשים. ב"גלובס" ראו בכך הזדמנות, אומר עו"ד פרנקל, וביום רביעי שעבר הודיע לה מנכ"ל העיתון איתן מדמון שאם זו עמדתה, הרי שהיא מפוטרת פיטורי צמצום. למחרת קיבל ועד העיתונאים בעיתון הודעה כי הפיטורים נעשו בהסכמה, אף שוויסמן עומדת על כך שלא זה המצב.

בתור עיתונאית שמפוטרת מ"גלובס" פיטורי צמצום, זכאית ויסמן לתנאים המשופרים שעליהם הוסכם בין הנהלת העיתון לארגון העיתונאים. עם זאת, פנייה לבית-הדין לעבודה עשויה להגדיל את הפיצוי. אם ויסמן תצליח לשכנע את בית-הדין כי פיטוריה לא היו פיטורי צמצום, אלא פיטורים בחוסר תום לב, היא תהא זכאית לפיצוי כספי מוגדל. כדי לעשות זאת, היא תיאלץ לפרט באופן פומבי את טענותיה נגד הנהלת העיתון ולהסביר מהם השיקולים הזרים שעמדו לדעתה מאחורי פיטוריה.

ב"גלובס" בחרו שלא להגיב.