גוגל, מפעילת שירותי אינטרנט רבים ובהם מנוע החיפוש הפופולרי, נוסדה על-ידי שני יהודים במוצאם, תירגמה את שירותיה העיקריים לעברית, מעסיקה ישראלים וישראלים לשעבר, ומחזיקה סניף מכירות ושני מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. על אף זאת, ישראלים רבים ממהרים לטעון שגוגל אימצה עמדה אנטי-ישראלית, ואולי אף אנטי-ציונית, במלחמה הנוכחית בעזה. בין הישראלים הללו גם עיתונאים, שנותנים לסנטימנט הזה לגבור על כלים עיתונאיים בסיסיים כמו בדיקת עובדות.
במערכה בעזה מפעיל צה"ל את חייליו גם באינטרנט, בין השאר בערוץ שפתח באתר שיתוף הסרטונים הפופולרי יוטיוב של גוגל, ובו הוא מפרסם סרטונים שצולמו על-ידי דובר צה"ל בזירת הלחימה הסגורה בפני עיתונאים. בעקבות הסרת שני סרטונים על-ידי יוטיוב, מבין 12 שהועלו לשם בסך-הכל, מיהר צה"ל לפצוח בקריאות "העולם כולו נגדנו" כשפירסם בעמודו באתר הודעה שאמרה: "אנחנו עצובים על כך שב-YouTube החליטו להוריד חלק מקטעי הווידיאו הבלעדיים שלנו המראים את הצלחות צה"ל במבצע נגד פעילי חמאס ברצועת עזה. בעוד שמדינת ישראל מתמודדת עם אלה שרוצים להשמיד אותה, חשוב שאנו בצה"ל נראה לעולם את חוסר ההומניות המכוונת נגדנו, ואת מאמצנו לעצור זאת".
ynet דיווח על כך בסוף דצמבר ובהמשך הוסיף את תגובת גוגל, ולפיה הכל נעשה בהתאם לכללי השימוש: "מאחר שמדי דקה מועלים לאתר YouTube כ-13 שעות של סרטונים, אנו סומכים על קהילת הגולשים שתפעל בהתאם לכללים המנחים של האתר ותסמן (FLAG) תכנים אותם הם מוצאים כפוגעיים. אנו עוברים על כל אותם סרטים שסומנו על-ידי הגולשים, ובמידה ומצאנו כי אכן תכניהם מפירים את כללי האתר, אנו מסירים אותם במהרה, תוך פחות משעה בממוצע". שני הסרטונים שהוסרו הושבו לאתר אחרי כמה שעות.
אתמול (ד') דיווחה כתבת האינטרנט של גלובס, נועה פרג, כי "אתמול (ג') החליט אתר שיתוף קבצי הווידיאו להוריד סרטון שהופק על-ידי חברת שרוטונים, אשר מתמחה בייצור סרטוני אנימציה קצרים ויראליים. הסרטון מתאר את האופן שבו נלחמים פעילי החמאס מול המתקפה הישראלית, תוך שימוש בילדים כחומת מגן אנושית". בכתבה אומר מייסד שרוטונים, שחר בר-דוד, כי "עד היום לא הורד אף סרטון של שרוטונים מהמדף הווירטואלי ולא חסרים פעמים [כך במקור] בהם בחנו את גבולות הטעם הטוב בסרטונים שלנו והיינו רחוקים מלהיות פוליטיקלי-קורקטיים. לצערי, מסתבר שברגע שאתה נוקט עמדה פוליטית שלא מתיישרת עם שאר העולם, סלחו לי על הצרפתית שלי, בועטים לך בתחת".
הכתבה ב"גלובס". לחצו להגדלה
ידיעה דומה פורסמה בוואלה, בחתימת עורך ערוץ הטכנולוגיה דידי חנוך, והועלתה בה השערה שסצינה בסרטון שמציגה "ערימה תופחת של תינוקות מונפשים" היא זו שגרמה להסרה, בהתאם לאחד משני סעיפים שהוא מצא בתקנון האתר. הסרטון, עידכנו פרג וחנוך את ידיעותיהם, הושב לאתר לאחר כחצי יממה.
נשמע כמו מקרה זהה לזה של סרטוני דובר צה"ל: מישהו התלונן, הסרטון הוסר, הטענה נבדקה ונמצאה לא ראויה, והסרטון הוחזר. אבל פרג קובעת בכתבתה כי "YouTube של גוגל ממשיך לנקוט עמדה בכל הנוגע ללחימה בעזה" בהסירו את הסרטונים. היא ממשיכה ומסבירה כי "אין זו הפעם הראשונה שבה YouTube הוריד מהאתר שלו סרטונים פרו-ישראליים. בתחילת החודש הורדו מ-YouTube סרטוני וידיאו שהעלה דובר צה"ל, לאחר שגולשים שמזוהים עם החמאס תייגו אותם כסרטונים 'לא ראויים', אופציה ש-YouTube מעניק לגולשים במטרה לשמור על התכנים שמועלים לאתר".
כלומר, פרג מבינה שהסרטונים הוסרו משום שסומנו כלא ראויים, אופציה שפתוחה לכל גולש כלפי כל סרטון בלי קשר לעמדה הפוליטית המובעת בו, ובאותה נשימה קובעת שההסרה היא נקיטת עמדה של יוטיוב. תגובת גוגל שמסבירה זאת נוספה בתחתית הכתבה, אבל ההאשמה המתלהמת והשגויה נותרה על כנה.
מכתב השרשרת הטוען נגד צנזורה ביו-טיוב
דיווח נוסף על גוגל הגיע אתמול מכתבת גלי-צה"ל בר בלפר. זו סיקרה את הפעילות ההסברתית ברשת ודיווחה בין השאר כי "אמש נודע כי הנהלת יוטיוב מתכננת להסיר את סרטוני דובר צה"ל בשל חוסר פופולריות. גולשים, ביניהם יוני ואלכס, יצטרפו למייל תפוצה הקורא לכולם לצפות בסרטונים כמה שיותר ולהבטיח כי מסע ההסברה הלא-פורמלי של ישראל לא יסתיים". האימייל האמור, הודעה עילגת בעברית ובאנגלית, סיפר כי "דובר צה"ל מעלה באתר יוטיוב סרטונים על פעולותיו במבצע 'עופרת יצוקה'. סרטון אלה מסבירים מה קורה ואילו הנהלת אתר יוטיוב רוצה להסיר סרטונים אלה בטענה שאין לה מספיק כניסות של צופים לסרטונים אלה".
האימייל הסתיים בקריאה להתגייסות פטריוטית: "אנא הפיצו קישור זה לחבריכם בארץ ובחו"ל כך שככל ירבה מס' הנכנסים לאתר וכך יעלה מס' הצופים בסרטונים, תהיה לצה"ל במה עולמית להשמיע את קולו וגרסתו". בעקבות האימייל פתחה גולשת בשם קרן אליעזר קבוצה בפייסבוק בשם "צה"ל נכנס ליוטיוב, הנהלת יוטיוב רוצה לסגור; כניסה מרבית שלנו תמנע זאת", ובה פירסמה האשמה נוספת: "מלחצים כאלה ואחרים הנהלת יוטיוב רצתה להסיר את הערוץ. מה שיכול למנוע מהדבר הזה לקראות זה כניסה של אנשים בכמויות רציניות לסרטונים והמלצה עליהם!" [השגיאות בכל הציטוטים לעיל, במקור].
הכתבה בגלי צה"ל. לחצו להגדלה
אבל אם בדיווח של "גלובס" הבעיה היתה מסקנה חפוזה שלפיה הסרת סרטונים פרו-ישראליים נובעת בהכרח מעמדה אנטי-ישראלית, בדיווח של גלי-צה"ל מדובר בבדיה מוחלטת: ביוטיוב אין מורידים סרטונים או ערוצים בגלל נתוני צפייה נמוכים, כפי שעולה מכללי האתר ומכך שקיימים בו סרטונים עם צפיות ספורות. בלפר נטלה מידע לא בדוק ממכתב שרשרת אנונימי ודיווחה עליו כעובדה מוגמרת. בכך היא אינה שונה מאליעזר, אלא שאליעזר היא גולשת מן השורה, ואילו בלפר היא עיתונאית בכלי תקשורת מרכזי.
התנהלותה של גוגל מול עיתונאים ישראלים תורמת להישנות מקרים דומים. כל בקשת תגובה מגוגל ישראל מתורגמת לאנגלית, נשלחת למטה גוגל, מקבלת תשובה, נשלחת בחזרה לגוגל ישראל, והנציגות בארץ מתרגמת אותה לעברית ומחזירה לעיתונאי. כל שאלת המשך, הבהרה או אפילו דברים שמנכ"ל גוגל ישראל רוצה להוסיף לתגובה עוברים את התהליך הארוך הזה. מנסיוני כעיתונאי וכעורך בעבודה מול גוגל אני יכול להעיד שתגובה שלהם יכולה להגיע לעתים גם אחרי שבוע, זמן בלתי סביר במונחי עיתונות פרינט, ובלתי הגיוני במונחי עיתונות אלקטרונית.
אבל אין בכך להסיר אחריות מהאשמים האמיתיים – כלי התקשורת שמפרסמים ידיעות כאלה. אין פסול בפרסום ידיעה המכילה עובדות ("גוגל הסירה סרטון פרו-ישראלי מאתר יוטיוב") בלי תגובת גוגל, אם זו לא הגיעה בזמן סביר; יש ויש פסול בפרסום שמועות, הנחות ומידע לא בדוק כאילו היו עובדות.