שופטי בית-המשפט העליון אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל ודפנה ברק-ארז החליטו היום שלא להחליט בעניין עתירתו של העיתונאי הפלסטיני שובת הרעב מוחמד אל-קיק, וזאת עד לקבלת עדכונים נוספים בנוגע למצבו הרפואי.

אל-קיק, עיתונאי בן 33 העובד ככתב בערוץ החדשות הסעודי אל-מג'ד, נעצר ב-21 בנובמבר 2015 ונלקח לחקירה בחשד למעורבות בפעילות טרור במסגרת ארגון חמאס. לטענת קרוביו, אל-קיק נחקר על עבודתו העיתונאית ובחשד להסתה. ארבעה ימים לאחר מעצרו החל בשביתת רעב, במחאה על עצם המעצר המינהלי וכן על היחס שקיבל מחוקריו.

לדברי אשתו של העיתונאי העצור, אל-קיק עונה במהלך חקירתו – בין היתר באמצעות מניעת שינה וקשירה לכיסא קטן לאורך שעות. שבועות אחדים לאחר שהפסיק לאכול חלה הידרדרות במצבו והוא הועבר לבית-החולים העמק בעפולה. בימים האחרונים, אחרי כ-60 ימי שביתת רעב, חלה החרפה נוספת במצבו, ולפי באי-כוחו הוא בסכנת חיים של ממש.

בעתירה שהוגשה מטעמו לבג"ץ, באמצעות באי-כוחו עורכי-הדין ג'ואד בולוס, אשרף אבו-סנינה ואחמד ספייה, הועלו שני טיעונים מרכזיים לשחרורו של אל-קיק. האחד נוגע לעצם הפרקטיקה של מעצר מינהלי, והשני בנוגע לאי-מסוכנותו של אל-קיק בעקבות ההחרפה במצבו הבריאותי. אל-קיק עצמו, המאושפז במצב קשה, לא הגיע לאולם בית-המשפט.

השופט רובינשטיין ביקש מעו"ד בולוס לפתוח את טיעוניו בעניין המעצר, ובהמשך להתייחס לעניין שביתת הרעב. "אתייחס קודם לעניין התקווה והייאוש", הודיע עורך-הדין, וציטט בפני האולם, שהיה מלא בקהל, כולל כמה חברי-כנסת מהרשימה-המשותפת, משירו של מחמוד דרוויש (בתרגום ראובן שניר, הוצאת קשב-לשירה):

כאן, ליד המִדרוֹן, מוּל שקיעה
ולֹעַ זְמַן,
ליד בֻּסתָנים חסרֵי־צֵל,
אנחנו עושים מה שעושים אֲסִירים,
מה שעושים מֻבְטָלים:
מטַפְּחים תִקְוות.

אֶרֶץ נכונה לַשַחַר –
אנחנו מביטים בִּשעון הנִצָחון,
הפכנו לחכמים פָּחות:
אין חֲשֵכָה בלֵילֵנו המנצנֵץ בַּתותָחים,
אוֹיבינו עֵרים בַּלילה
ומַצִיתים לנו אור
בַּעֲלטת מַרְתפִים.

את השיר הזה, אמר עו"ד בולוס לשופטים, הקריא אתמול לאל-קיק כששהה לצד מיטתו בבית-החולים. "כולנו שותפים לתקווה שמכאן תבוא בשורה, כי למעשה אין לנו לאן ללכת", הוסיף, וציין כי במשפט שאמר זה עתה ציטט משירו של דוד אבידן.

לצד דברי השירה והבעת התקווה הפומבית, הטיל עו"ד בולוס ספק בעצם הטעם בעתירה כזו, אחת מני רבות שהגיש לאורך השנים בנוגע לעצורים מינהליים, וטען כי אלו "עתירות שבנויות על בסיסי חושך, כאשר סנגורים ובמיוחד מרשיהם לא יודעים במה הם חשודים".

"המצב הוא בדרך כלל הפוך", העיר השופט רובינשטיין, "בדרך כלל העותרים יודעים, הסנגורים לא". לגופו של עניין טען עו"ד בולוס כי מעצרו של אל-קיק חריג, שכן בשונה מהנוהג במעצרים מינהליים, שבהם יש חקירות "כדרך אגב", כדי לעמוד בתנאי המשפטי שבוצעה חקירה, את אל-קיק חקרו באופן מעמיק והוא השיב על כל השאלות שהופנו אליו.

עו"ד ג'ואד בולוס, בית-המשפט העליון, 27.10.16 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד בולוס, היום בבית-המשפט העליון (צילום: אורן פרסיקו)

לפי זכרונות-הדברים (זכ"דים) של החקירות שעבר אל-קיק, שצורפו לתשובת המדינה לעתירה, עולה כי חוקריו הטיחו בו שהוא שקרן, שהוא יודע מדוע הוא נעצר, וכי עליו מוטלת חובת ההוכחה של חפותו.

"באחד הזכ"דים הוא כמובן מעיד שאינו אוהד ישראל וחושב שישראל צריכה להחזיר את האדמות הכבושות מ-48' לידיים פלסטיניות, אבל אין לו כוונה לפעול צבאית למען המטרה הזו", טען עו"ד בולוס. עוד הוסיף כי מרשו אינו ניחן ב"אהבת ישראל", אולם אין זו סיבה מספקת למעצר.

לדברי עו"ד בולוס, החוקרים של אל-קיק "ניסו את כל דרכי החקירה שבדרך כלל גם סלע מוציא את מימיו", אבל לא העלו דבר. "אני אומר כי אין משהו יותר שיכול לבסס חשדות כפי שטענו המשיבים בפני מרשי", אמר. "הם טענו בפני מרשי כי אמנם הוא לא רצח ולא הרג ולא מתכוון, אך שיודה לאל שהוא עכשיו נעצר, כי אחרת הוא היה יכול להיות מעורב בפעילות צבאית".

עו"ד בולוס אף טען כי בידי החוקרים ראיות לכאורה לעבירות הסתה של אל-קיק – סרטון שבו הוא נראה מעודד סטודנטים ללכת בדרכי המחבל יחיא עיאש. מדוע, שאל עו"ד בולוס, לא מעמידים אותו לדין על הסתה ומתעקשים להחזיקו במעצר מינהלי בלא העמדה לדין? "מצוותכם כשופטים", אמר לשופטי העליון, "היא תמיד איפה שיש אלטרנטיבה שיכולה לאיין את הסיכון מאדם שהסכנה ממנו קרובה לוודאית – לכו על האלטרנטיבה".

אשר למצבו הרפואי של אל-קיק טען עו"ד בולוס כי "האיש נמצא במצב שהוא יכול למות בכל רגע באופן פתאומי. האיש איבד את יכולת הדיבור שלו". בהמשך פנה אל השופטים ואמר: "אני חושב שכבוד השופטים מבינים שאני קורץ, אפילו באופן גלוי, ומזמין לחץ מבית-המשפט על הצדדים להגיע להסכם, כי בסופו של יום אנחנו לא רוצים שהאיש ימות". עו"ד בולוס טען עוד כי "בתקופה הקרובה" לא נשקפת מאל-קיק כל סכנה המצדיקה מעצר מינהלי, ועל כן יש לשחררו בטרם יסבול מנזק בלתי הפיך.

המדינה: אל-קיק מגיב ומדבר

עו"ד יונתן ברמן, בא-כוחה של המדינה, טען כי מצבו הרפואי של אל-קיק טוב מכפי שתיאר עו"ד בולוס. "דיברנו הבוקר עם הרופא", אמר עו"ד ברמן, "אין שינוי. מצבו שהוא כן מדבר, כן מתקשר, הוא חלש מאוד, הוא ישנוני רוב שעות היממה, אבל הוא כן מגיב ומדבר". לפני כעשרה ימים, ציין עו"ד ברמן, איבד אל-קיק את הכרתו, ובעקבות כך הוענק לו טיפול חירום ונערכו לו בדיקות דם. אולם מאז הוא מסרב לכל בדיקות דם נוספות, כך שהמידע על מצבו נובע מהתרשמות חיצונית של הרופאים בלבד, ולא על סמך בדיקות מהימנות.

"מצבו הרפואי של העותר נבחן כל העת גם על-ידי צוות הרופאים בבית-החולים, גם על-ידי השב"ס וגם על-ידי ועדת האתיקה", הדגיש עו"ד ברמן. לדבריו, מצבו של אל-קיק טרם החמיר במידה כזו שראוי לשחררו. "אף אחד לא רוצה להגיע למצב חלילה של נזק בלתי הפיך", הוסיף.

"אמנם הוא בהכרה, אבל המלה 'בהכרה' היא כחוט השערה", העיר מנגד עו"ד בולוס. "אנחנו מופיעים אצלו יום-יום. אני מעיד שההידרדרות הפיזית אצלו היא באופן די מסוכן, אי-אפשר לחכות. הוא יכול לומר 'כן' או 'לא', אבל לא מעבר לכך".

"הוא צלול לפי התרשמות הרופא שמדבר איתו, סגן מנהל בית-החולים", השיב עו"ד ברמן. בנוגע לטענות בדבר אי-העמדה לדין בגין הסתה טען עו"ד ברמן כי בחקירתו אמר אל-קיק כי הוא אינו האדם שתועד מעודד סטודנטים ללכת בדרכי הטרוריסט עיאש. "הוא טוען שהסרטון מבושל, אין לנו יכולת להצליב, ועל בסיס זה לא ניתן להעמיד לדין", אמר עו"ד ברמן.

יחד עם זאת הדגיש עו"ד ברמן כי אין שחר לטענות כי מעצרו נוגע לפעילותו העיתונאית. "המעצר המינהלי אין מקורו בדברים שנאמרו, בהסתה, בהקשרים פוליטיים", אמר, "אלא במידע חסוי שממנו עולה התמונה הזו [של חשד לפעילות טרור]".

הפגנה בקריאה לשחרורו של העיתונאי מוחמד אל-קיק. רמאללה, 27.1.16 (צילום: פלאש 90)

הפגנה בקריאה לשחרורו של אל-קיק, היום ברמאללה (צילום: פלאש 90)

אחרי ששלושת השופטים עיינו במעמד צד אחד בחומר חסוי שהוגש להם מטעם התביעה, נקראו באי-כוחו של העותר חזרה לאולם כדי לשמוע את ההחלטה. "עיינו בהסכמה בחומר חסוי ומצאנו כי יש בסיס לאמור בתגובת המדינה, שהעותר חשוד במעורבות בפעילות צבאית עדכנית, בפעילות כותלה-אסלאמיה [ארגון התלמידים והסטודנטים של חמאס] באוניברסיטת ביר-זית, ובקשר בטחוני מול פעילים ברצועת עזה", הקריא השופט רובינשטיין את ההחלטה. "על כן, במובן העילה, לא ראינו בסיס להתערבות בהכרעות בתי-המשפט הצבאיים. התרשמנו כי הראיות המודיעיניות הן משמעותיות.

"אשר לשביתה", הוסיף השופט רובינשטיין, "על-פי העדכון הרפואי שקיבלנו, נכון לשעות אלה, העותר חלש וישנוני, אך הוא צלול לחלוטין. הוא שותה מים בלבד. הוא מצוי במעקב רפואי מתמיד, תוך התכנסות של ועדת האתיקה בבית-החולים, ונעשות הערכות מצב עתיות".

לפי בג"ץ, "שביתת רעב כשלעצמה, כפי שנקבע לא אחת, אינה מהווה גורם בהחלטה באשר לתקפות המעצר המינהלי. עם זאת, נוכח אורך השביתה והשאלה כיצד עלול מצב העותר להשפיע על הצורך במעצר, סברנו כי נכון יהיה להשאיר בשלב זה את העתירה תלויה ועומדת בפן שביתת הרעב".

על כן הוחלט כי בימים הקרובים יקבלו שופטי בג"ץ עדכון רפואי מדי יום ביומו, וההחלטה הסופית בעתירה תינתן בהתאם להתפתחויות.

בג"ץ 452/16