במקביל להופעתם של תשדירי התעמולה לבחירות בטלוויזיה, נפתח לו, כמדי מערכת בחירות בשנים האחרונות, דיון סוער סביב הצורך בהם. יש הטוענים כי ממילא איש אינו צופה בהם, אחרים טוענים שגם אם צופים בהם הם לא משפיעים על אף אחד, ויש הטוענים שמדובר בבזבוז כספים שנשפך על קריאייטיב בינוני במיוחד.

אני סבור שאסור לבטל את שידורי התעמולה, לא כי הם משפיעים על מישהו (לעתים רחוקות הם משפיעים), לא כי הם חשובים לדמוקרטיה (נניח) ולא כי הם עשויים טוב (הם לא), אלא משום שאחת בכמה שנים הם מסמנים את הגבולות ההזויים של החברה הישראלית, גבולות שעל פי רוב אינם מסוקרים על-ידי אמצעי התקשורת, ובכך הם מספקים חריץ הצצה חשוב לחייהן של קבוצות שמודרות בדרך כלל מהשיח התקשורתי.

קחו לדוגמה את מפלגת רע"ש. בעבר היא נודעה בשם "מפלגת זכויות הגבר במשפחה", וזה אכן מה שכתוב על פתק ההצבעה שלה; אבל בתשדיר הבחירות שלה מוסבר שרע"ש הוא "רעיון השוויון", ונאמר שהצטרפה אליה לע"מ, "למען עוצמה ממלכתית", תנועה שאין לה אפילו אזכור אחד בגוגל. אתר האינטרנט של המפלגה מאוחסן בשירות החינמי Geocities תחת הכתובת Raash2003, המצביע על שנת ההקמה, וכל מה שיש בו הוא תמונה של מייסד המפלגה, יעקב שלוסר, והטקסט של הספר שכתב.

בתשדיר הבחירות של המפלגה נראה אדם המדבר אל המצלמה, פעולה שהוא אינו מצליח לעשות בניסיון אחד. למעשה תשדיר הבחירות של רע"ש נחתך והודבק 24 פעמים ב-55 שניות, כלומר כמעט כל שתי שניות. לא ברור מי האדם המדבר (זה לא שלוסר, שבטוח שפוטנציאל הבוחרים שלו נאמד במאות אלפים), מה הוא רוצה מאיתנו ומדוע הוא לא מצליח לגמור משפט, אבל מה זה חשוב? הוא, או זה ששלח אותו להצטלם מבוהל מול המצלמה, רוצה להיבחר לכנסת כדי לעשות שם משהו, לא כל-כך ברור מה, אבל גם זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שכעת כולנו מודעים לכך שיש טיפוס שכזה והוא מסתובב בינינו.

מפלגת הישראלים, לעומת זאת, מציגה סוג אחר של הזיה ישראלית. אתר האינטרנט שלה עילג כמעט כמו התשדירים שלה ונראה כאילו נכתב על-ידי תלמידת בית-ספר יסודי שחובבת סימני קריאה, שלוש נקודות והרבה מאוד אותיות יו"ד שאינן מחויבות המציאות. לדוגמה:

מה מיוחד בנו? זה מה ששואלים אותנו כולם..."מה מיוחד בכם?...האים זה שאתם מדברים על שינוי שיטת הבחירות?...אהה, יש כבר מפלגה שמדברת על זה!...האים קידום נשים? כבר תפוס, אכלתם אותה!...איכות הסביבה? תיקחו מספר!!!"

יו"ר המפלגה, פרופ' גדעון דורון, הוא איש רב-זכויות המכהן בתפקיד נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ומרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב. אני משוכנע שהמפלגה שלו היא סוג של תרגיל אקדמי שבו הוא מנסה להוכיח לסטודנטים שלו שיש אנשים במדינה שיבחרו במפלגה שהנימוק היחיד שהיא מציעה לבחירתה הוא "אנחנו פשוט ישראלים".

לא מאמינים? ראו מי רשום כמועמדים ברשימה: קרן אומנסקי, סטודנטית לתואר שני בחוג למדע המדינה; נסים ערקובי, דוקטורנט בתוכנית למינהל ומדיניות; שרה שחם-לויטוב, תואר שני בתוכנית למינהל ומדיניות; שרון ניניו-לביא, דוקטורנטית למדע המדינה; דפנה אלפרסי, דוקטורנטית בחוג למדע המדינה; ישי רוזנבאום, תואר ראשון במדע המדינה; טל פלד, סטודנטית לתואר שני בחוג למדע המדינה; אבינדב שלו, דוקטורנט למדע המדינה – כולם מאוניברסיטת תל-אביב. יהיה מעניין לראות כמה אנשים יצביעו ל"הישראלים" ובאיזה אופן תנוסח המסקנה האקדמית: "הבוחרים מטומטמים".

על זה יש להוסיף את מפלגת הניו-אייג' התורנית, ברית-עולם, שמשמשת כליא ברק לכל אלה שבטוחים שאם רק נעצום את העיניים ונהמהם בכוונה מלאה "אווווומממממממם", יהיה פה שלום. או ישראל חזקה של תא"ל ד"ר אפרים סנה, שיומיים לפני שהחלו שידורי התעמולה שלו התלונן שמישהו שרף לו את האוטו, ובצירוף מקרים קוסמי, תשדיר הבחירות שלו מתחיל בציטוט של מישהו שאומר ש"הם פשוט אמרו לי או שתשלם או שנשרוף לך את העסק", ואז רואים תמונה של אוטו שרוף. או אפילו צומת, שבתשדיר שלה מניף יו"ר המפלגה, עו"ד משה גרין, את אצבעו כלפי המצלמה ומבטיח לעשות כאן סדר תוך שהוא מספק את התובנה הבאה: "רבותי. מפלגה. ימנית. במדינת ישראל. היא מפלגה ערכית. עם אנשים חזקים". מה?

אפשר לראות בתשדירים האלה סוג של בדיחה משעשעת, הפוגה קומית ולא יותר, אבל מעבר לעובדה שהם החומר המודיעיני הכי מעודכן, הכי מלא והכי חשוב שיכולים לקבל גורמים שאחראיים על בטחון הפנים של המדינה ובריאות הנפש של תושביה, הם בגדר כרטיס צהוב לאמצעי התקשורת, שלא נותנים ביטוי לאנשים האלו בשגרה עד שהם נאלצים, בלית ברירה, לרוץ לכנסת כדי שקולם יישמע. הרי בינינו, הם לא באמת רוצים להיבחר. רק זה חסר להם.

אם תבחרו בי אני מבטיח לשנות את השיטה: מדי יום תשודר שעה שכזו בכל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, שבמסגרתה כל מי שחושב שראוי לבחור בו לכנסת מסיבה כלשהי, יוכל לומר את דברו. לדעתי, אחרי ההצהרה הזו תפקיד ראש הממשלה מונח אצלי בכיס. אני אמנה את הבחור מרע"ש לשר התקשורת.

הערה קצרה לסיום: כיוון שאני מתייחס ברצינות לתשדירי הבחירות, אני מתכוון להתייחס ברצינות להבטחה של נתניהו להפחית 20% מנטל המס בתוך ארבע שנים. ניפגש ב-2013.