בית-המשפט דחה בימים האחרונים פעם נוספת בקשה מטעם עמוס רגב, עורך "ישראל היום", ושלדון אדלסון, מייסד ומממן העיתון. אדלסון ורגב מתנגדים להחלטה קודמת שמחייבת את ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר לידי העיתונאי רביב דרוקר מידע על שיחות טלפוניות שקיים עימם. הפעם היה זה שופט בית-המשפט העליון מני מזוז שדחה את בקשתם של רגב ואדלסון לעכב את ביצוע פסק-הדין של המחוזי.

בספטמבר האחרון הגישו דרוקר וחדשות ערוץ 10, באמצעות עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, עתירה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על מועדי שיחות הטלפון שקיים ראש הממשלה עם רגב ואדלסון, זאת לאחר שבקשת חופש מידע נדחתה על ידי משרד ראש הממשלה. בראיון ל"העין השביעית" הסביר דרוקר כי לציבור יש עניין לדעת אם בנימין נתניהו מתקשר מדי ערב אל עורך "ישראל היום" עמוס רגב ומשוחח עימו זמן קצר לפני ירידת העיתון לדפוס.

שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ דחה את התנגדות נתניהו למסור את המידע, וחייב את ראש הממשלה להעביר לדרוקר מידע המתעד שיחות שקיים עם רגב ועם אדלסון (מועדי השיחות ויוזמיהן), בכפוף להסכמת עורך העיתון ומייסדו. מאז עבר התיק לשלב הערעורים והעיכובים, שצפוי להימשך עוד זמן מה עד להכרעות הסופיות.

עוד בטרם הציגו רגב ואדלסון בפני משרד ראש הממשלה את עמדתם לגבי בקשת דרוקר לקבל מידע על שיחותיהם עם נתניהו, הגישו השניים באמצעות עורכי-הדין ד"ר אביגדור (דורי) קלגסבלד, ויקי ונטורה ואמיר שרגא עתירה לבית-המשפט המחוזי בדרישה לפסול את פסיקת השופט מינץ. עתירה זו נדחתה על הסף. מאז הגישו הן רגב ואדלסון והן נתניהו והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה ערעורים מקבילים נגד החלטות המחוזי.

בערעור שהגישו נתניהו ומשרדו לבית-המשפט העליון הועלו טענות דומות לאלו שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי. נתניהו טען, באמצעות עו"ד רועי שויקה, סגן בכיר בפרקליטות המדינה, כי מסירת המידע תפגע "פגיעה משמעותית" בפרטיותו וכי בית-המשפט המחוזי שגה כשלא נתן לכך את המשקל הראוי. "תוצאת פסק דינו של בית-משפט קמא מרוקנת את מרחב הפרטיות של ראש הממשלה מכל תוכן, ומותירה אותו ללא מרחב חיוני זה", נכתב בערעור.

לטענת המדינה, נתניהו כלל לא היה מודע עד עתה לתיעוד שיחותיו, שנעשה "לצורכי המזכירות, וזאת בין היתר בשים לב לתחלופה במהלך היום של המזכירות ועל מנת לוודא שישנו זיכרון רציף במהלך היום של השיחות שכבר התקיימו".

עוד טענה המדינה כי ממילא הסיבה היחידה לתיעוד שיחותיו של נתניהו היא שראש הממשלה אינו מחזיק בטלפון נייד בשל שיקולי אבטחה. "לו היה ראש הממשלה משתמש במכשיר סלולרי", נטען, "יכול היה לבחור לקיים את שיחותיו הפרטיות באמצעותו, ואילו את שיחותיו המקצועיות לנהל באמצעות קו טלפון קווי, כאשר הן מועברות אליו באמצעות מזכירות ראש הממשלה, ומתועדות לצורכי יעילות ונוחות. במצב דברים זה לית מאן דפליג כי לא היה כל תיעוד לשיחות הפרטיות, וממילא לא ניתן היה לקבל פרטים על אודותן".

"[...] כיוון ששיחותיו של ראש הממשלה עם ה"ה אדלסון ורגב הן שיחות פרטיות, הרי שלולא נכפו על ראש הממשלה אילוצי האבטחה דלעיל, הם היו עשויות להתבצע ממכשיר הסלולרי שלו ‒ ואז לא ניתן היה לקבל פירוט עליהן באמצעות עתירה לפי חוק חופש המידע. לא יעלה על הדעת שמחמת המגבלה שנכפתה על ראש הממשלה מטעמי אבטחה תתקבל תוצאה משפטית שונה, שלפיה שיחותיו האישיות יהיו חשופות בפני כל".

על-פי היגיון זה דורשת המדינה מבית-המשפט "לראות בשיחותיו של ראש הממשלה עם ה"ה אדלסון ורגב כשיחות שנעשו ממכשיר הסלולרי של ראש הממשלה ללא כל תיעוד", וזאת אף שלא נעשו ממכשיר הטלפון הסלולרי של ראש הממשלה, שכלל אינו קיים.

בנוסף הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, אך בקשה זו נדחתה על ידי שופט העליון מני מזוז.

במקביל להליכים המשפטיים של המדינה, גם רגב ואדלסון הגישו ערעור לבית-המשפט העליון, אם כי לא על פסק הדין הראשון של המחוזי, המחייב את נתניהו להעביר את המידע על השיחות לדרוקר, אלא על פסק הדין השני, שדחה את העתירה לביטול פסק הדין הראשון.

בערעורם העלו עורך העיתון הנפוץ במדינה ואיל ההימורים המממן את העיתון טענות דומות לאלו שבהן נקבו בעתירה שהגישו למחוזי. לטענתם היה על דרוקר וחדשות 10 לצרפם לעתירה המקורית שהוגשה על-ידי דרוקר, וכיוון שלא עשו זאת ‒ דין פסק-הדין שניתן בעתירה זו להתבטל.

"פסק הדין בעתירת דרוקר ניתן מבלי שרגב ואדלסון היו צדדים להליך", נטען בערעור זה, "לכן דינו להתבטל. המנגנון שקבע בית-המשפט קמא בפסק דינו בעתירת דרוקר אינו מקנה לרגב ואדלסון זכות טיעון של ממש. מנגנון זה מנוגד לדין ופוגע בזכויותיהם של רגב ואדלסון. לכן הוא אינו משנה מהמסקנה לפיה דין פסק הדין להתבטל".

בהמשך, כיממה לאחר שבקשת המדינה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית-המשפט המחוזי נדחתה, הגישו גם רגב ואדלסון בקשה מטעמם לעיכוב ביצוע הפסיקה. השניים טענו כי יש לעכב את המועד שבו הם אמורים להציג בפני המדינה את טענותיהם ביחס לדרישת דרוקר לקבלת המידע בין היתר משום שסיכויי הערעור שהגישו טובים. עם זאת, במקביל הובהר מטעמם כי אם בית-המשפט העליון לא ייעתר לבקשתם לעיכוב ביצוע פסיקת המחוזי, "ערעור המבקשים יהפוך לתיאורטי בלבד".

נתניהו ומשרדו הביעו תמיכה בבקשת רגב ואדלסון לעיכוב ביצוע פסיקת המחוזי, אולם דרוקר וחדשות 10 התנגדו. באמצעות עורכי-הדין ברמן ואדלשטיין טענו דרוקר וחדשות 10 כי סיכויי הערעור ממילא קלושים, בין היתר משום שהשופט מזוז כבר דחה בקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה מטעם המדינה.

"המערערים טוענים כי זכות הטיעון שלהם נפגעה, בעוד שתוצאת פסק הדין הראשון, שבו לא הוכרעה שאלה כלשהי שלמערערים יש מעמד לטעון בעניינה, היא מתן זכות טיעון מלאה למערערים בפני הרשות", נטען עוד מטעם דרוקר וחדשות 10. "[...] בהתחשב בכך שהמערערים יצטרכו להציג את עמדתם בכל מקרה, נראה כי הבקשה לסעד זמני אינה אלא טקטיקת השהיה".

השופט מזוז קיבל את עמדת דרוקר, ודחה את בקשתם של רגב ואדלסון. "איני רואה לעכב את השלב בו פועלת הממונה לקבל את עמדת רגב ואדלסון על מנת להשלים את תהליך קבלת ההחלטה המינהלית הסופית", כתב השופט מזוז בהחלטתו. "אין צריך לומר, כי החלטה זו ניתן יהיה להעמיד לביקורת שיפוטית, ככל שמי מהגורמים המעורבים ימצא לנכון לעשות כן. אם תחליט הממונה על מסירת המידע, תעמוד לאדלסון ורגב הזכות לעתור נגד ההחלטה (ראו סעיף 13(ב) לחוק), וככל שיבחרו לעשות כן, יוכלו לפנות אז בבקשה מתאימה לעיכוב מסירת המידע".

משמעות החלטה זו, כפי שרגב ואדלסון כתבו בעצמם בבקשתם, היא שהערעור שהגישו בגין אי ביטולו של פסק הדין המקורי במחוזי הפך לתיאורטי בלבד.

היום שבו ייאלץ נתניהו להעביר לידי דרוקר מידע על שיחותיו עם רגב ועם אדלסון עדיין לא נראה באופק, אולם הולך וקרב היום שבו רגב ואדלסון יצטרכו להסביר מדוע בדיוק הם מתנגדים להעביר לעיתונאי חדשות ערוץ 10 את המידע על שיחותיהם עם ראש הממשלה נתניהו.

49/16
56/16