החלטה יוצאת דופן של היזם והפילנתרופ ה.פ "גרי" לנפסט עוררה דיון על עתיד העיתונות ועל התמודדותה עם אתגרי העידן הדיגיטלי. לנפסט, הבעלים של קבוצת התקשורת פילדלפיה מדיה נטוורק (PMN), הודיע כי יתרום אותה לקרן הצדקה העירונית הגדולה בפילדלפיה, "קרן פילדלפיה". קבוצת התקשורת תופעל על-ידי מכון שיוקם בקרן במיוחד למטרה זו, "המכון לעיתונות בניו-מדיה".

לנפסט הודיע כי יתרום 20 מיליון דולר למכון, זאת נוסף על הוויתור על קבוצת התקשורת, שאותה רכש עם שותפים ב-2012 במחיר של 55 מיליון דולר, כעשירית ממחירה רק שש שנים קודם לכן. ב-2014 קנה את חלקיהם של שותפיו בקבוצה. הקבוצה כוללת את ה"פילדלפיה אינקוויירר", העיתון השלישי בוותיקותו בארצות-הברית; את ה"פילדלפיה דיילי ניוז" ואת אתר האינטרנט "פילי" (Philly.com), והיא מגיעה מדי שבוע ליותר מ-2 מיליון איש בפילדלפיה רבתי. ה"אינקוויירר", שנוסד ב-1829, הוא מהעיתונים העירוניים החשובים בארצות-הברית, ה-18 בתפוצתו בארצות-הבית כולה, ובעברו זכה בפרסי פוליצר רבים.

למרות הוותק והתפוצה הרחבה, העיתונים לא נמלטו מהגורל שהוא נחלתם של ארגוני תקשורת רבים בעידן האינטרנט, והקבוצה סבלה מעשור של הפסדים כבדים, חילופי בעלויות תכופים, קיצוצים וגלי פיטורים. רק בנובמבר האחרון פוטרו 46 עיתונאים. "לעובדה שאנחנו מקומיים ומייצרים תוכן מקומי חייב להיות ערך", אמר טרנס אגר, מנכ"ל הקבוצה, לאתר "פילי" עם ההודעה על מסירת הקבוצה לקרן, "אנחנו רק צריכים להבין איך נגיע לכך שישלמו לנו עבור הערך הזה".

"בעשור האחרון רבים קיוו שעיתונות, במיוחד עיתונות מקומית, תשרוד את שחיקת הרווחים של העיתונות המודפסת בידי האינטרנט על-ידי כך שתנטוש את עצם היומרה להפקת רווחים", כתב רובינסון מאייר, המכסה את תחום הטכנולוגיה ב"אטלנטיק", יום לאחר ההודעה על מסירת העיתונים. "במקום לחיות על מספר מנויים מידלדל ומחירי מודעות צונחים, עיתונים יכולים לנצל את הכסף הגדול של תורמים. במובן זה, המקרה של ה'פילדלפיה אינקוויירר' נראה אולי סימן לבאות. האם עיתונים אחרים יצעדו בעקבותיו?".

התשובה לשאלה זו, ציינו ב"אטלנטיק", תלויה כמובן בהצלחת הניסוי.

"כעת נוכל לראות אם זה עובד"

"הקשר בין גופי תקשורת למוסדות ללא כוונות רווח הינו פורץ דרך", נטען בדיווח באתר "פילי" על מסירת קבוצת PMN ל"קרן פילדלפיה", "הוא מציע אפשרות לתקווה באקלים כלכלי שהפך נואש עבור ארגוני תקשורת מסורתיים רבים". אך העברת כלי תקשורת מרכזי לבעלותה של עמותה אינו תקדים.

אולי המקרה המפורסם ביותר הוא של קבוצת ה"גרדיאן" הבריטית, שנמסרה לארגון ללא מטרות רווח כבר ב-1936. הקבוצה נסמכת על קרן ההשקעות שלה, שהצליחה לשמור על עיתוני הקבוצה (ה"גרדיאן", ה"אובזרבר" ואתרי האינטרנט שלהם), לבצע השקעות נרחבות בשנים האחרונות ואף לפתוח סניף בארצות-הברית - אולם גם היא סובלת מאובדן המנויים וירידת מחירי הפרסום שהביא עימו האינטרנט, ורק לאחרונה הודיעה על קיצוצים נרחבים ופיטורי עשרות עובדים.

גם בארצות-הברית, נלסון פוינטר העביר כבר ב-1978 את ה"סנט פטרסבורג טיימס" (כיום ה"טמפה ביי טיימס") לקרן המוקדשת לחקר העיתונות (שלאחר מותו נקראה על שמו). באותה עת, הרווחים שנשא העיתון החזיקו בקלות את קרן המחקר - אולם כיום התהפכו יחסי הכוחות בין הגופים.

בניין ה"פילדלפיה אינקוויירר" בשנים 1924-2011 (צילום: מדבדנקו, נחלת הכלל)

ישנם גם גופים עיתונאיים חדשים שקמו מלכתחילה כגופים הנשענים על פילנתרופיה, כמו אתר התחקירים "פרופבליקה", שזכה מאז הקמתו לפני שנים ספורות להכרה עולמית, או אתר "פרויקט מרשל" הצעיר עוד יותר, המוקדש לסיקור מערכת הכליאה האמריקאית.

המקרה של ה"פילדלפיה אינקוויירר" וה"פילדלפיה דיילי ניוז" שונה מכל אלו, ונראה כי זו הפעם הראשונה בעידן האינטרנט שכלי תקשורת מסחרי גדול נמסר לארגון צדקה. עיתוני ה-PMN לא נהנים מהאופי הגמיש והמבנה הרזה של כלי תקשורת חדשים שקמו בעידן האינטרנט ולא צריכים לכלכל מערכות גדולות, הסכמי עבודה ישנים ומערכי דפוס והפצה יקרים.

העיתונים גם לא יזכו להיסמך על קרן השקעות או פעילות מסחרית חיצונית אחרת, וימשיכו להיות תלויים בביצועים העסקיים שלהם עצמם. "קרן פילדלפיה" לא תממן את הפעילות השוטפת של קבוצת התקשורת: "אנחנו לא נכנסים לעסקי העיתונות", אמר נשיא הקרן פדרו רמוס במעמד ההצהרה על מסירת קבוצת התקשורת.

כיצד אם כן תעזור בכל זאת העברת הבעלות להתמודדות עם המשבר הכלכלי של קבוצת התקשורת?

באופן הישיר ביותר, שינוי הבעלות יאפשר להעביר באמצעות הקרן מימון פילנתרופי לסיקור עיתונאי בנושאים מסוימים הקרובים ללבו של התורם. מבנה הבעלות החדש יאפשר פטור ממס כנהוג בכספי תרומות - כמובן אחרי שהמהלך יקבל את אישור רשות המסים, שאינו ניתן בקלות.

בכל מקרה, גם אפיק זה אינו חדשני: משבר העיתונות הביא עימו כבר תמיכה נקודתית של גופים פילנתרופיים בארגוני תקשורת. קרן פורד העבירה סכומים גדולים לארגוני תקשורת כדי לממן סיקור מיוחד: חצי מיליון דולר ל"וושינגטון פוסט" כדי להגביר את הסיקור של פעילות ממשלתית ומיליון דולר ל"לוס-אנג'לס טיימס" כדי לסקר קהילות מהגרים אסייתים ואת מערכת הכליאה.

עילה מרכזית נוספת במסירת קבוצת התקשורת היתה מחקרית: העיתונים והאתר ישמשו כמעבדה חיה לחיפוש אחר מודלים כלכליים חדשים. "אחד הדברים הנפלאים היסטורית באקו-סיסטם העיתונאי שלנו הוא שהיא מאוד מקומית. ישנם עיתונים גדולים וחזקים בכל עיר מרכזית", אמר ל"אטלנטיק" ג'ושוע בנטון, העומד בראש מעבדת נימן לעיתונות באוניברסיטת הארוורד, "כך שהגיוון תמיד היה חוזקה, אבל כעת יש לנו את כל היומונים האלו, 1,400 בארצות-הברית כולה, ולא נערכים ניסויים רציניים במציאת מודלים חדשים. המסירה של העיתונים בפילדלפיה טובה מסיבה מרכזית אחת: כעת נוכל לראות אם זה עובד".

ה"פילדפיה אינקוויירר" מדווח על ההתנקשות בלינקולן, 1865

וישנו גם יתרון נוסף במעבר לשיטת הבעלות החדשה, אולי המשמעותי ביותר: הבטחת עצמאותה של המערכת העיתונאית במהלך המאבק שלה לביסוס כלכלי. אחרי הכל, בעיה חמורה יותר מסגירתם של כלי תקשורת היא אופיים של הנותרים. התמוססותו של המודל העסקי של ארגונים עיתונאיים כפי שהתבסס במהלך המאה החולפת, הביא להחלשתה של המערכת העיתונאית ושל העיתונאים בפני לחצים - חיצוניים וגם פנימיים.

אופי הבעלות של הקרן על ה"פילדלפיה מדיה נטוורק" יהיה כזה שהארגון ייוותר עצמאי - לקרן לא תהיה שליטה על התנהלותו. כך גם הוא יהיה משוחרר מהאיומים על העצמאות המערכתית הנלווים תדיר לכניסתם של בעלי בית חדשים כל אימת שעיתון מגיע לפשיטת רגל.

למי שייכת האונייה

בטקס החתימה על מסמך המסירה של קבוצת התקשורת, ביום ד' שעבר (13.1), אמר לנפסט: "מה תהיה העיר ללא ה'אינקווירר' וה'דיילי ניוז'", כך לפי הדיווח של ה"פילי" עצמו, שציטט את גם את נשיא הקרן רמוס: "בדמוקרטיה, ערים גדולות זקוקות לעיתונות איכותית ותלויות בה". "מכל הדברים שעשיתי, זה החשוב ביותר - בגלל העיתונות" היה הציטוט של לנפסט שהופיע בדיווחים רבים על ההודעה.

ב"ניו-יורק טיימס" היו נדיבים יותר וסיפקו את הציטוט המלא: "מטרתי היא להבטיח כי העיתונות שסיפקו באופן מסורתי העיתונים המודפסים תקבל חיים חדשים וממושכים, בעוד פורמטים חדשים של הפצה מפותחים. מכל היוזמות שהייתי מעורב בהן בימי חיי, דבר אינו חשוב יותר משימור העיתונות שנוצרה בידי ארגוני החדשות המהוללים הללו".

לנפסט החל את דרכו בעולם העסקים בקבוצת התקשורת המפורסמת של וולטר אננברג (שהיתה הבעלים של ה"פילדלפיה אינקוויירר" עד שנאלצה למוכרו בשל חקיקה בדיני הגבלים) ועשה את הונו ממכירת חברת כבלים לענקית התקשורת AT&T. את הסכום של 1.2 מילארד דולר שקיבל הודיע כי יתרום, והוא נחשב לאחד מהפילנתרופים הבולטים בארצות-הברית. ללנפסט גם קשר ליהודים ולישראל, למרות שאינו יהודי, והוא תרם מיליונים למוסדות כמו המוזיאון למורשת יהודית בארצות-הברית ומוזיאון ישראל בירושלים.

"הוא רק מסדר את הכסאות על סיפון הטיטאניק", כתב אחד המגיבים לידיעה על ההודעה של לנפסט באתר "פילי", "לא משנה מה הוא יעשה - היא בכל מקרה תשקע. השמאלנים ינסו כל דבר - אבל היא בכל זאת תיפול".

בראיון לפני שלוש שנים סיפר לנפסט על עברו כמפקד ספינה בחיל הים האמריקאי. "תוך שנתיים זכינו בכל העיטורים שישנם בצי האטלנטי. הסיבה היתה שהמלחים הרגישו שהאונייה שייכת להם".