התוכנית "פגוש את העיתונות" משדרת באופן קבוע סקרים שנערכים בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, על אף שהם עוסקים בנושאים הקשורים לכל אזרחי מדינת ישראל. זאת ועוד: בדומה למקובל ב"ישראל היום", גם בחדשות ערוץ 2 ממצאיהם של סקרי האפרטהייד – סקרים המבדילים בין אזרחי מדינה יהודים לאזרחים שאינם יהודים – מוצגים לצופים כאילו הם מייצגים את עמדותיהם של כלל הציבור בישראל.

בתוכנית ששודרה אתמול הציגה מנחת "פגוש את העיתונות", רינה מצליח, ממצאי סקר שערכו מנו גבע ומינה צמח ממכון מדגם בשיתוף ipanel. הסוקרת צמח ישבה לצדה באולפן בזמן שעל המסך הוצגו תוצאות סקר שבדק את שביעות הרצון משרי ממשלת ישראל. בתחתית המסך, בגופן קטן במיוחד, נכתב כי הסקר נערך בקרב 705 מרואיינים שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. למרות זאת, כשמצליח הציגה את ממצאי הסקר היא טענה כי זו עמדת "הציבור הישראלי". הסוקרת צמח לא תיקנה אותה, וכך גם הפרשנים שנכחו באולפן וניתחו את התוצאות.

כולם התעלמו מהעובדה כי ממצאי הסקר מייצגים את עמדת קרוב ל-80% מהציבור הישראלי הבוגר, תוך התעלמות מכל היתר, שאינם יהודים. בהמשך התוכנית הוקדש אייטם לשיעורי ערבית בקרב חברי-כנסת ולהשלכות של פערי השפה בין אזרחיה השונים של מדינת ישראל.

זו אינה הפעם הראשונה ש"פגוש את העיתונות" סוקרת יהודים בלבד ומציגה את ממצאי הסקרים כאילו הם מייצגים את עמדותיו של כלל הציבור בישראל. בנובמבר האחרון הוצג סקר שאף הוא, כמו כל יתר הסקרים בתוכנית, נערך על-ידי מכון מדגם בשיתוף ipanel, שכלל בין היתר שאלה על הצבעה למפלגת מרכז חדשה. גם סקר זה נערך בקרב יהודים בלבד, והדיון על אודותיו נערך כאילו ממצאיו מייצגים את עמדות "הציבור הישראלי". עוד קודם באותו החודש נערך עבור התוכנית סקר בקרב יהודים בלבד, שנשאלו בין היתר אם יש להרוג מחבלים שנתפסים במקום הפיגוע שביצעו ואם נכון שאזרחים יתקפו את המחבל גם לאחר שנוטרל.

בחודש אוקטובר נערך סקר שנגע בנקודת רגישה אחרת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ‒ הבנייה בהתנחלויות והאפשרות לפינוי התנחלויות בתמורה להסכם שלום עם הפלסטינים. מצליח הזכירה את ממצאי הסקר כאילו הם מייצגים את עמדת "הישראלים" ו"הציבור", אף שבפועל משיביו היו יהודים בלבד.

עוד באותו החודש הציגה התוכנית כמה פעמים סקרים עוקבים שבחנו את התאמתם של פוליטיקאים שונים להתמודדות עם הטרור, על-פי תשובות שנתנו יהודים בלבד. מצפייה בתוכנית "פגוש את העיתונות" ניכר לעתים כי המגישים נמנעים מלהציג את ממצאי הסקרים כאילו הם מייצגים את הציבור הישראלי כולו, ומסתפקים בהגדרות כלליות כגון "המשיבים על הסקר", אולם מעולם לא הבהירו המגישים בקולם כי הסקר נערך בקרב יהודים בלבד. רק אותו משפט המופיע בגופן קטן בתחתית המסך מכיל את המידע החשוב הזה.

להבדיל, באוקטובר האחרון פורסם בתוכנית סקר דעת קהל שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית בלבד. בשונה מהמקרים שנמנו לעיל, סקר זה התמקד בשאלות הרלבנטיות לציבור הערבי ("האם הח"כים הערבים מייצגים אותך בעמדותיהם על רקע גל הטרור", לדוגמה), ואף הוצג באופן ברור ככזה שנערך בקרב ערבים בלבד. עודד בן-עמי, שהגיש את התוכנית, אמר בהצגת הסקר כי הנשאלים הם "מקרב האוכלוסייה הערבית", ובסיכום הצגת הממצאים התייחס אליהם כאל מייצגי עמדות "הציבור הערבי".

מצליח: אין לי התנגדות להבהיר את זהות הנסקרים

בשיחה עם "העין השביעית" אמרה מצליח כי למיטב ידיעתה הציבור הערבי נוטה שלא לשתף פעולה בסקרים, ועל כן מכוני המחקר מעדיפים לבצע אותם בקרב יהודים בלבד. בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"גלובס" ובחנה את הסוגיה טענו סוקרים שונים כי הבעיה היא בעיקרה כלכלית ולוגיסטית, ולא נובעת מהעדר שיתוף פעולה. אמנם, מודה מצליח, יש סקרים שבהם משתתפים אזרחים ערבים, אבל לטענתה מדובר "רק בסקרי מנדטים, ואת רוב האינפורמציה הם מקבלים בשקלולים. אם אתה רוצה לסקור איתם, אתה מקבל תוצאה מוטה".

ומדוע ממצאי הסקרים מוצגים כאילו הם מייצגים את עמדות "הציבור הישראלי"?

"כי זה מה שיש".

למה לא להגיד שאלה הממצאים של סקר שנערך בקרב "הציבור היהודי"?

"אבל זה כתוב, אחרת מאיפה אתה יודע שזה בקרב יהודים בלבד? אנחנו מוסרים את כל הפרטים. אני גם לא אומרת כמה סקרו, זה מופיע בשקופית".

העובדה ש-20% מהאזרחים לא מיוצגים היא מידע משמעותי יותר מאשר אם היו 500 או 700 נסקרים.

"הרגע אמרת שאתה יודע שהסקר נערך בקרב יהודים מהשקופית. אז האם מידע שמופיע בשקופית זה לא נחשב לאינפורמציה? אני חושבת שאם זה מופיע בשקופית זה סימן שמסרנו לציבור את כל הפרטים שקשורים לסקר. אני חושבת שאם אני מפרסמת את זה בשקופית, זה שווה ערך לכך שאמרתי את זה. אבל אני, באופן אישי, אין לי בעיה בפעמים הבאות להגיד את זה בקולי".