הרמטכ"ל, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק, קבע נוהל מיוחד לטיפול צה"ל בחקירות שבהן מעורבים עיתונאים, לאחר שהודה בשגיאה שנעשתה כאשר מצ"ח השיגה, בצו בית משפט, תדפיסי שיחות של כתב קול-ישראל שנעשו בטלפון סלולרי.

הוראת הרמטכ"ל באה בעקבות סערה שהתחוללה בראשית אפריל כאשר התברר שצה"ל פנה לשופט בית המשפט השלום, ג'ורג' קרא, והשיג ממנו צו שהורה לחברת "מוטורולה" למסור לשלטונות הצבא תדפיסים של מספרי טלפון שעם בעליהם שוחח כתב הרדיו, יוני בן-מנחם, במכשיר הפלאפון שלו. צה"ל נימק את הבקשה ברצונו לחקור את מקור ההדלפות מדיונים צבאיים פנימיים שתוכנם הגיע לידי הכתב.

יוני בן-מנחם וכן עיתונאים נוספים ומוסדות העיתונות ראו בשיטת החקירה שנקט צה"ל במקרה זה חדירה גסה לתחום הפרט ופגיעה קשה בחיסיון העיתונאי. דובר צה"ל, תת-אלוף עמוס גלעד, טען לעומת זאת כי ההדלפות מצה"ל הן נגע הפוגע בביטחון המדינה וביכולת הפעולה של הצבא וכי ההתחקות אחר מקורות המידע באמצעות תדפיסי השיחות נעשתה בהתאם לחוק.

לעומתו קבע הרמטכ"ל כי לו היו נועצים בו מראש, קרוב לוודאי שהיה שולל את השיטה של פנייה לבית המשפט להשגת מידע באמצעות מעקב אחר שיחות הטלפון שמנהלים עיתונאים. הוא גם סיפר שחברת "מוטורולה" סיפקה לצה"ל תדפיסים של מספרי טלפון יותר ממה שצה"ל ביקש והוסיף שהצבא שגה בכך שלא החזיר את רשימת הטלפונים שלא היתה נחוצה לחקירה שניהל.

התנהגות צה"ל בפרשה זו גררה תגובות ביקורתיות חריפות בכלי התקשורת וכן מצד שר המשפטים, כמה ח"כים והיועץ המשפטי לממשלה. מיכאל בן-יאיר הוציא הוראה שמעתה ואילך כל בקשה הכרוכה בפגיעה בחיסיון העיתונאי תחייב לקבל מראש את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. ואילו הרמטכ"ל הנחה שמעתה כל הליך חקירה שיהיה כרוך במגע עם עיתונאים חייב לקבל אישור מהדרגים הבכירים ביותר במצ"ח ומהרמטכ"ל, או ממי שהוסמך מטעמו.

גיליון 2, מרץ 1996